אתם זוכרים את צוות ההסכמות? זוכרים את המתנה ובתוכה שתי חתיכות פאזל?

רצינו בתמימותנו לחבר את החברה המורכבת שלנו למשהו שלם יותר, לחבר את תקוותנו, רצוננו, חזוננו לתמונה שלמה המורכבת מהרבה חלקים שהם אנחנו.

זה לא הולך.

יש שהשאירו את החלקים בבית פנימה, יש שזרקו אותם לפח, יש שלא הבינו מה הקטע ויש שרצו לנסות, הביאו בעצמם וניסו, אבל לא מצאו שותפים מתאימים לחיבור.

תוך כדי נסיון שלא צלח, הגיעה התקווה בדמותה של תמר לנג, שכל יום עומדת שעה ארוכה ליד הפאזל ומנסה לבנות את חלומה.

רק תדעו כולם – אם זה יצליח, זה לא פחות מאשר קיבוץ של פעם.

נשארה לנו חולמת יחידה.