לפני ואחרי הצבעות חשובות ובפתח השנה החדשה, ישבנו עם שרון, מנהלת הקהילה, כדי לשמוע ממנה על התוכניות, האפשרויות והמחשבות לעתיד הקרוב וגם הרחוק

לאחר ההצבעות בשנתיים האחרונות בקיבוץ, שהעלו אל ועל פני השטח קווי שבר ושרטטו גבולות של קבוצות בתוך הקהילה – כיצד את רואה את המשך בניית הצד החברתי/קהילתי בקיבוץ? כיצד ניתן לגשר על פערים ושברים?

"ההצבעות בשנתיים האחרונות נוגעות בתחומים מהותיים לעתיד הקיבוץ וכוללות בתוכן מרכיבים של אי-וודאות מצד אחד והשפעה על כספו האישי של החבר מצד שני. שילוב מרכיבים אלה יציף תמיד פערים, יקצין אינטרסים ויקשה על קבלת החלטות.

תהליכים כאלו בדרך כלל כרוכים בקשיים וחששות וכתוצאה מעיסוק בהם, נוצרת לעיתים הפתעה, אכזבה או תחושת שבר או כישלון. אני לא רואה כאן בהכרח שבר, אלא תהליך טבעי של קיבוץ שגדל, שאחד ממאפייניו הוא ריבוי אינטרסים הנעים על מנעד רחב – בין שיתופיות גבוהה ועד לתפיסה של ישוב קהילתי.

חורף, קשת, 2019 צילמה אפרת אשל

חשוב להציף את הדברים ולדבר עליהם. התחלנו בתהליך האבחון המקצועי במטרה להבין סביב אילו ערכים קיימת הסכמה ומה הנושאים המציפים קושי שיש להתמודד עמו, גם בדרך קבלת החלטות וגם בשיח הקהילתי. ברמה הפרקטית, בכל נושא מהותי המובא להצבעה כדאי ללמוד את האינטרסים השונים ולנסות לראות איפה ניתן להפגישם באופן שיענה על הצרכים השונים, דבר המצריך מכל צד ויתור מסוים. לעיתים זה אפשרי ע"י יצירת מנגנונים פנימיים מוסכמים, אך לא תמיד ניתן לגשר בקלות על המחלוקות.

בהתאם, לצד הנחישות הנדרשת בקבלת ההחלטות, ראוי להתנהל בסבלנות וסובלנות במאמץ לצמצום וגישור על הפערים.

אני מאמינה שהאופן בו מתנהלת הנהלת/הנהגת הקיבוץ בתחומים אלו, יכול לסייע לשינוי אווירה ושיפור בעניין זה. אם הנהגת הקיבוץ מגלה גמישות, קשב, הכלה של דעות והצעות שונות ואפילו יכולת להתפשר כשניתן ומצד שני מסוגלת לעמוד מאחורי ההצעות אותן היא מביאה להכרעה ולהצדיק את הפעולות אותן היא מובילה, זה יקרין גם על תחושת הבטחון בקרב הציבור וגם על האמון כלפי ההנהלה וכך תתחזק הקהילה".

מה קורה עם נושא ניגוד העניינים?

"משיחות שקיימו חברי ההנהלה עם חברים רבים בעקבות ההצבעה, עלה כי הסיבות לאי אישורו של הנוהל היו מגוונות ושונות. לדעתי, חלקן קשורות לחוסר אמון כללי ולא בהכרח לעצם קיום מצבים של ניגוד עניינים בפועל, או לאופן הסדרת התקשרויות ספציפיות למניעת ניגוד עניינים אפשרי.

צריך להבין שהפוטנציאל להימצאות בניגוד עניינים בחברה קיבוצית הוא מובנה באופי בו מתנהל וחי קיבוץ ולכן, אם או בלי נוהל כתוב וכמו ביתר קיבוצי התנועה, כאשר עולה חשש להמצאות במצב של ניגוד עניינים, מתבצעת התייעצות עם מבקרת הקיבוץ ו/או עם גורם מוסמך/מקצועי אחר, מופעל שיקול דעת ומתקבלת החלטה ע"י הגוף או המנהל המוסמך, כיצד למנוע את ניגוד העניינים האפשרי וזה מחזיר אותנו לנושא האמון בממלאי התפקידים.

באשר לגיבוש נוהל כתוב –  אנחנו ממתינים להוראות או הנחיות כלליות אם וכאשר יגיעו, אותן אמור להוציא משרד רשם האגודות. לגבי התקשרויות ספציפיות שנטען לגביהן שקיים חשש להמצאות במצב של ניגוד עניינים, הן נמצאות בימים אלה בבדיקה נוספת אצל מבקרת הקיבוץ ואנו ממתינים לחוות דעתה".

האם יש מגמות חדשות בתקציב 2020?

"תקציב 2020 אושר במועצה ב-24 בדצמבר 2019, לאחר שנדון בהנהלה במספר ישיבות בהן לקחו חלק מנהלי ענפים ואשר הוקדשו לשינויים המבטאים גישה ותפיסה שונה של מבנה התקציב, תהליכי הדיון לגביו ואופן ניהולו.

אני מאמינה שמבנה התקציב צריך להיות פשוט וברור, כשכל המקורות מרוכזים יחד וכל השימושים מרוכזים בדו"ח אחד, כך שניתן להבין את מעגל פעילות הקהילה כולה ואת העלות המלאה של כל סעיף.

השנה נבנה התקציב מלמטה למעלה, כלומר – כל מנהל בנה ומכיר את מרכיבי התוכנית של הענף וכך גדלים משמעותית סיכויי ההצלחה לפעול בהתאם לתוכנית, לבצע מעקב של הביצוע מול תכנון ולעמוד בה.

גם האמצעים הטכניים לניהול התקציב עוברים בימים אלה שדרוג והתאמות. ביצענו התאמות וחלוקת אחריות חדשה היכן שזיהינו שנדרש, כגון הפרדת סעיפי הנוי והחצר וחלוקה חדשה בין המנהלים (תחזוקת החצר, פינוי פסולת גושית, מחזור ותברואה עברו לאחריות חזי, מנהל הבינוי).

החודש נגיש לאישור המועצה סיכום רב שנתי של השקעות שבוצעו ע"ח קרן תשתיות, כולל המלצה להשקעות בשנת 2020, כפוף למדיניות רב שנתית שנציע לניהול הקרן בראייה קדימה".

האם הקיבוץ מצוייד בכלים הפיננסיים המתאימים לתמיכה בחברי הקיבוץ?

"יש כאן אמירות שצריך לבדוק אותן. האם חברים רבים יזדקקו לסיוע? האם נדרש כסף רב? להחלטה על הגדלת חלקת המגורים, קיימת השפעה כספית רק לגבי חלק מהחברים הוותיקים באם תיבחר חלופת המגורים.

ב-751 ובחלופת האגודה אין בהחלטה זו בכדי להוות שינוי ביחס לתשלומי כל בית אב וכפי שהוסבר, גם לא פגיעה או הפחתה של זכויות בנייה. בהחלט הצהרנו שאם תיבחר חלופת המגורים, אשר לפיה בגין הגדלת חלקת המגורים יידרשו הוותיקים שביתם גדול מ-141 מ"ר, לשלם על המטרים הנוספים לא במסגרת התשלום הנדחה, תשלום זה יילקח בחשבון במסגרת מנגנון הסיוע שיוצע לכל חלופת שיוך, כפוף לקריטריונים שייקבעו. מבחינת המקורות יש שתי קרנות שסומנו כמקור אפשרי – קרן תשתיות וקרן הדרים שיכולות להוות מקור הלוואה גישורי לצורך סיוע וההתחשבנות תהיה מול הכסף שיקבל בעתיד כל בית אב משייך לעת מימוש הנכס. יש מודלים נוספים שניתן יהיה לבחון ולהציע ובנוסף, קיימים מסלולי מימון אטרקטיביים שמציעים הבנקים כפי שהוצג במפגש עם נציגי בנק מזרחי טפחות שקיימנו לפני מספר שבועות במועדון.

לגבי הסדרת השימושים, בוצעה הסדרה ותשלום בגין שימושי עבר ובמקביל הוגשה רשימה להסדרת הפעילויות קדימה, כולל הבריכה, 'לגעת בחיות' ופעילויות נוספות והתיק נמצא ברמ"י, כך שמהבחינה הזו הקיבוץ נמצא במתווה הסדרת שימושים וזו הדרישה של רמ"י כתנאי להיתרי בנייה".

צילום: סמדר כרמל

האם מתקיים תהליך לקראת קבלת החלטות בנוגע לחלופות השיוך?

"הדרך הנכונה לקבל החלטה בנושא במצב שנוצר, תהיה בדרך של בחירה מבין שתי החלופות ולא בדרך של העמדת חלופה אחת לאישור. נכון יהיה למצות  את שלב האבחון וההמלצות להמשך התהליך הקהילתי, למפות את הנושאים בהם קיימות מחלוקות, כאשר ברור שהשיוך הוא אחד מהם ולנסות לשלב את תהליך קבלת ההחלטות בנושא זה, בסנכרון עם הדרכים שיוצעו לגישור הפערים בתהליכי קבלת ההחלטות.

אין מניעה שתיעשה עבודת מטה על הכנת המידע והנתונים הרלוונטיים לכל חלופה. כמו כן יידרש  למנות מחליף לציון נואמה שסיים את תפקידו, שיוביל את תחום השיוך וירכז את מכלול הפעולות הנדרשות לקראת ההכרעות בנושא".

מה נעשה בקשר להתמודדות עם חובות חברי קיבוץ בסך 800,000 ₪?

"סך החובות נאמד בכ-800,000 ₪ והם נעים בין אלפי שקלים בודדים ועד סכומים של עשרות אלפי שקלים ואפילו מאות אלפי שקלים במקרים חריגים. השיטה הקיימת מתבססת על חיוב כרטיס אשראי (פעולה הכרוכה בעלות של 100,000 ₪ בשנה לקיבוץ בגין עמלות) תשלום בצ'קים/ מזומן או העברה בנקאית. התשלומים לא מתבצעים תמיד במועד הנדרש ונוצרת גרירת חובות על בסיס קבוע. במצב הקיים אין לקיבוץ יכולת אפקטיבית לגבות תשלומים בגין שירותים הניתנים ע"י הקיבוץ. השיטה הנוכחית גם יוצרת חיכוך (מיותר) בין המוסדות לחבר/תושב וכאמור עלויות שניתן לחסוך.

צילום: סמדר כרמל

לאור המצב נוצר צורך בפעולה מהירה וחד-פעמית להסדרת חובות עבר לצד קביעת מדיניות למניעת מצבים דומים בהמשך. עם מרבית החברים המשלמים בהוראות קבע אין  כל בעיה, למעט העובדה שחיוב האשראי כרוך בעלויות לא מבוטלות לקיבוץ. בכוונתנו להציע שיטה שנהוגה בלא מעט קיבוצים, בדרך של מתן הרשאה לחיוב חשבון בנק, פעולה דומה מאוד להוראת קבע ולכל החברים שהם "בסדר" לא אמורה לשנות דבר. לכל חבר יתאפשר, כמו היום, לבדוק את דף החיובים לפני מועד החיוב בבנק ולקיבוץ להעביר את כל החיובים בזמן.

כמובן שאין לקיבוץ יכולת להיכנס או לצפות בחשבון הבנק, אלא רק לבצע פעולה של חיוב  הסכום שנצבר בקיבוץ בכל חודש בגין קניית שירותים. חובות שנצברו עד כה, יטופלו בין היתר ע"י יצירת תמריצים חיוביים לכיסוי החוב".

כיצד את מסכמת את עבודתך פה עד כה?

"אני מגיעה בשמחה וחדוות עשייה ומרגישה שיש כאן כוחות, מעורבות, דעתנות והרבה אכפתיות ברמה החברתית קהילתית. ניהלתי לאורך זמן קיבוץ גדול ומורכב מאוד שהוא הבית שלי, שמתמודד מפאת גודלו עם קונפליקטים וניגודי אינטרסים.

יחד עם זאת, הגודל מאפשר קהילה רב דורית צומחת עם יתרונות רבים והמציאות שאתם חווים אינה זרה לי ואולי בגלל זה אני מקבלת אותה בהבנה ובטבעיות ומבינה שצריך הרבה אורך רוח סבלנות.

הדברים לא קורים ביום אחד. אני אופטימית ונוטה להסתכל רחוק ולא רק על מה שקורה בנקודה זו וחושבת שצומחים ממשברים וגדלים. אני רואה כאן חינוך איכותי ועשיר, תרבות מקומית מדהימה, מערכת בריאות ורווחה מתפקדת והקצאת משאבים לעזרה הדדית, ענפי שירות איכותיים אותם מנהלים עם פתיחות לשינויים וזה ממש לא מובן מאליו. אין לי ספק שעם תשתית כזו, נצליח להתמודד ולצלוח גם את ההחלטות הקשות".