כעת, כשחג המשק מאחורינו, אפשר לומר שוב מילה טובה על ההתגייסות, ההשקעה, הארגון וההנאה הצרופה של המשתתפים ביום הכייף של החג. עוד ביטוי לכך שלמרות המחלוקות, האתגרים הנד"לניים, העומס הכלכלי והפיננסי על החברים והקהילה, נותרה כאן רוח קיבוצית שיתופית משמעותית.

בהתייחס למשפט סיני עתיק האומר כי האיכר שנותר עם שתי פרוטות ונשאל מה יעשה בהן, ענה שבאחת יקנה לחם כדי לחיות ובשניה יקנה פרח, כדי שיהיה בשביל מה לחיות. אז זה הפרח.

מצד שני, קשה להתעלם מסיפור מתווה הבריכה ומכך שחלק לא מבוטל באוכלוסית הקיבוץ, כמו בנות ובני שכונה ג' ושאר הבנות והבנים שאינם חברים כאן, מתבקשים לשלם מחיר גדול פי ארבעה ויותר על המינוי לבריכה, בהשוואה לחברים וביניהם אחיהם ואחיותיהן ואחרים שהתקבלו לחברות.

אין ספק שהנהלת הקהילה עמדה מול דילמות לא פשוטות בקביעת מתווה זה, לנוכח ריבוי החברים המשלמים על הבריכה ולא משתמשים בה, אך בתוצאה הסופית, נפגעים באופן לא הולם חלק מבנינו המעוניינים במינוי.

צילום: איתמר רגב

בנות ובנים בשנת השירות נפתחים באותה שנה לעולם שמחוץ ל"בועה" המיוחדת שלנו כאן ובמקרים רבים עושים עבודה חברתית, אולי אפילו סוג של "עבודת-קודש" שאינם נדרשים בעצם לעשות בכלל. אין לי ספק שהם, כמו קודמיהם, ראויים למילה טובה ומצאנו לנכון להעניק להם במה ולספר את סיפורם האישי והמיוחד בעלון זה ובחודש הבא. אין זה מקרה, להערכתי, שבקיבוצנו קיימת מסורת של התנדבות מאסיבית לשנת שירות הנוסעת, כנראה, מהחינוך המוענק כאן לאורך שנים.

אתם מוזמנים לקרוא כאן על נושאים מגוונים ומעניינים המפנים זרקור לחברים ומקומות שרובנו לא מכירים (ידעתם מי כאן הוא אילנאי ומה זה בכלל?!) ובוודאי יסקרן אתכם לדעת מה העולם אותו הם יכולים לפתוח בפנינו. אין לי ספק שתמצאו בכך עניין רב.