הקיץ, חם ולח, עדיין כאן. הוא כנראה לא שם לב שהסתיים לו החופש הגדול ובמקומו נכנסו חגי תשרי, כמעט מבלי שהספקנו לקחת נשימה. גם הקורונה לא מתייחסת לחילופי הזמנים וממשיכה לרחף מעלינו, מאחורינו, מצדדינו ומלפנינו.

פרידה משנה שהסתיימה וקבלת פני שנה חדשה, מזמנות רגע של התבוננות על מה שהיה ועל מה שיהיה. הגליון שלפניכם מתאפיין ברוח זו: יו"רית הקהילה ומנהלת הקהילה מסכמות שנה ומביטות קדימה; בית-הספר "שפרירים" שהוקם בקיבוץ לפני כ-65 שנים עובר בית לאחר שנים ארוכות בגבעת חיים איחוד ויש הרואים בַּשינוי הזדמנות להתחלות חדשות ואחרים כואבים את סיומה של תקופה; ההצבעה על השיוך קרֵבה ובאה וסוגיות מורכבות, עמדות שונות ואינטרסים מתחרים מנקזים תהליך של שנים אל עבר הכרעה; בוני שכונה ג' חולמים על בַּית בַּבַּית שאליו חזרו; ויום הכיפורים מעורר שוב זכרונות מהמלחמה ההיא והתבוננות על מי שהיו ואינם ועל מה שלא ישוב.

ובין עבר לעתיד מתקיים הווה והוא חי, בועט וכולל, כפי שתוכלו להיווכח, עשייה מרשימה של יצירה ועיצוב, הישגים בספורט, תכנון גן משחקים לילדי הקיבוץ ומחשבות על הסתגלות להתפתחות התחבורה בקיבוץ. וכמובן, תפוז הזהב המתגלגל מיד טובה אחת לאחרת ואפילו מדור מתכונים שיוצא לדרך עם השנה החדשה.

הקיץ טרם עזב, אבל את החצבים הצחורים והתמירים קשה להחמיץ בצדי השבילים. הם מסמנים לנו את המַעֲבָר בין סוף להתחלה ומזמינים אותנו להיזכר במה שהיה, לראות את מה שיש ולהביט אל מה שעוד צפוי.

קריאה מהנה.