העבודה על העלון היא רציפה. לא באמת נגמרת. המחשבות על נושאים, אנשים, סוגיות ואירועים שיאכלסו את "הגליון הבא" מעסיקים אותנו, צוות העלון, בכל יום. בין המחשבות, צריך כמובן גם ליצור את התכנים: לפנות לאנשים, לראיין אותם, להיענות לבקשות, להישאר עם האצבע על הדופק ולהיות קשובים למתרחש, לכתוב, לאסוף, לערוך, לשלוח לדפוס. וגם לחַלֵק לתאי הדואר (גולת הכותרת בעבודתם של עורכי העלון). למרות עומס האירועים וההתרחשויות, תמיד נותרת מידה של אי-ודאות: האם יהיו מספיק כתבות? האם היא/הוא/הם יסכים/תסכים/יסכימו להתראיין? האם הגליון יהיה מגוון דיו? או אולי דווקא כדאי להדק אותו סביב נושא מסוים?

הנחת אבן הפינה, מאי 1952. דוד בן גוריון, ראש הממשלה, מגיע לטקס

אחרי גליון "הזכרון" הקודם, אינטנסיבי ומיוחד, לא ידענו כיצד ייראה הגליון הנוכחי. חשבנו שלכבוד יום ההולדת של הקיבוץ, שיחול לקראת סוף חודש זה, נתכנס סביב האירוע ונייצר מגוון כתבות, ראיונות וטורים שיציינו 69 שְנוֹת תקומה. אז חשבנו. מתברר שלמציאות תכניות וקצב משלה: פרויקט שכונה ג' הותנע מחדש, כשמעליו ומתחתיו רוחש המתח בין "בעד" לבין "נגד" ולצדו נעשית עבודה מורכבת ומאומצת של צוות השיוך לקראת הצבעה קרבה וכנראה סוערת; סוערים גם הדיונים על החלטות ציבוריות, החל מהתנהלות כלכלית דרך סלילת חניות בלב הקיבוץ ועד היעלמותו של גן השעשועים שליד גני הילדים; גם חילופי משמרות נערכו לאחרונה: דורון לנג נפרד מתפקידו כרכז בטחון ויוסי חי נפרד מניהול סידור הרכב ואם כבר פרידות, בכאב נפרדנו החודש מראובן זיו ז"ל ומאסתר גרטנר ז"ל.

חדש לצד ישן, מבוגר לצד צעיר, שגרה מתובלת בשינויים בתנועה רציפה, כמו העבודה על העלון. גבעת חיים איחוד – קיבוץ "מתחדש" מתבגר. השתדלנו להביא מכל זה לגליון הנוכחי.