ציור של אינס רזניצקי פטי, אימן של קרינה נבון ויעל מצקין, צילמה גילת שניר

לאורך השנים השתדלתי לא להרבות במילים ב"דבר העורך" ואני בטח לא מתכוונת לשנות את זה בעלון האחרון…

כמעט שבע שנים ערכתי את העלון והיו לי בני זוג נהדרים: אמיל זיידמן, אדם הישראלי ושלמה כהן – שאני מאחלת לו בהצלחה בהמשך הדרך. לפעמים גם הייתי בודדה במערכה, ואז החברה לא היתה משהו…

השתדלתי ליצור איזון בעלון בין הטקסטים היבשים שהם בדרך כלל בנושאים כבדים (שיוך!) לבין הקלילות של כתבות על אנשים בקהילה, וצילומים המספרים סיפור. אם מי שלקח את העלון לידו, קרא לפחות כתבה אחת – דיינו.

ניסיתי להביא לידי ביטוי דעות שונות וביקורת, ולפעמים אני ושותפי חטפנו על הראש מכל הצדדים. בכלל, להיות עורך זה לפעמים לחטוף על הראש, וצריך קסדה לעת מצוא.

אבל בראש ובראשונה אני מאמינה בכלי הזה שנקרא עלון קיבוץ, כמקום לפרסום מידע שהוא לא חדשות ולא פרוטוקולים אלא יותר הלך רוח והעברת מידע על תהליכים ועשייה, פלטפורמה לדיון, ומקום בו אפשר להכיר יותר את חברי הקהילה, גם אלה שלא תמיד נראים בשבילים, וגם אלה שלא תמיד בא לכם/לנו/להם לשמוע. אני מקווה ששלמה והבאים יצליחו להגיע ליותר אנשים בקהילה, גם לצעירים שבחבורה.

תודה לכל מי שעשה הגהה, כתב, יעץ, הקשיב ואף הביע ביקורת, ומצטערת אם פגעתי במישהו. כמו שרענן רז קודמי לתפקיד היה אומר לי – מי שלא עושה לא טועה…

ואצטט את נטע אופיר שאני תמיד נהנית להציק לה ולקבל חומרים נפלאים – "אופטימיות זה שם המשחק. חשוב להאמין בטוב ולקדם אותו, בסוף מי שקובע מה יהיה זה אנחנו. לא אף אחד אחר. רוצים שיהיה טוב, יהיה טוב. אבל אין קיצורי דרך, והעבודה מתחילה היום. אל תהיו שאננים, מציאות טובה יותר מחכה החל ממחר. רק צריך לעבוד בשבילה :)"

לפני הדפוס: עדה בוכהולץ היקרה נפטרה, ואנחנו משתתפים בצער המשפחה. בעלון הבא יוקדש לה מקום מיוחד.

עורכים: שלמה כהן, היידי עפרון

החצר של תמר וגרשון שפע צילמה איריס קריאו.

צילומים: ליאור יעקבי, היידי עפרון, לביאה בן אור, נטע פרנק