חדר אוכל, מחווה לקיבוץ 2014 ים סיטון

מלאכת העריכה היא מטלה מייגעת הכוללת מרדף אחר כותבים, דחיות של דד-ליינים וניסיון סיזיפי לנסות ולקלוע לטעמו של כלל ציבור הקוראים. עם זאת צריך לפעמים לדעת "לזרום" עם המידע שעולה מהשטח, וכך לעיתים מתגבשת התמונה הכללית של העלון מעצמה… כזה הוא העלון הזה, שחובק בין דפיו מספר דיונים ערכיים, גם נוסטלגיה ואבל, וגם יצירה ועשייה.

לפני שבועות ספורים ליווינו את חנוך בן אור בדרכו האחרונה, אנו מביאים כמה קטעים המאירים את דרכו ואופיו הייחודי של האיש.
זה הזמן שוב להזכיר שיש גם דפי הנצחה מכובדים באתר הקיבוץ וכדאי לבקר שם.
אנחנו משתתפים בצערה של טלי תירוש ומשפחתה במות דורון רגב אחיה. חייו של דורון היו שזורים בחיי הקיבוץ וקשורים לחברים רבים.
יד הגורל היא שבמקביל לפטירתו של חנוך עולה ביתר שאת הדיון על האורווה, שחנוך היה בין אוהביה המסורים. יפתח לברון בקריאה נרגשת לדיון ציבורי בעתיד האורווה לאור תכנון כביש הגישה המערבי. ביטוי נוסף לדילמה שעומדת תמיד בין פיתוח לשימור.
מחלוקת מרתקת נוספת באה לידי ביטוי בנושא התקנת מזוזה בגן דולב המתחדש. חילוניות, זהות יהודית ושאלות לגבי הדרך החינוכית בקיבוץ. ללא קשר לדעה כזאת או אחרת, מעודד ומעניין לראות שיש עוד מקום לשאלות כאלו, ושהדיון בהן יכול להיות נוקב ודעתני, אבל גם מכבד וסובלני.
ברוך גשן במכתב עדכון ראשון לקהילה – מעניין ומלמד.
פשרה, גישור וחיים משותפים, מושגים שעולים שוב ושוב בהתנהלות הקהילה, וציון נואמה מסיים עבורנו את הצגת המחקר שלו על גישור ובוררות כאפיק לפתרון סכסוכים בקיבוץ.
ובנימה לאומית, מעבר לביצתנו הקטנה, גידי שקדי מתגעגע לרבין, דווקא בימים שמסביב תהום של קיצוניות ושנאה ומלחמות דת מטורפות.
אפשר גם אחרת, מציינת שלומית בן יון, בהציגה פרויקט של שיתוף פעולה ועזרה הדדית – "בנק הזמן". בימים כאלו, מהיכן נשאב תקווה, אם לא מילדינו וממערכת החינוך שלנו? לביאה בן אור, בפינה חדשה על "הנעשה במערכת החינוך" – יישר כוח, ומי ייתן וכל יושבי ראש הועדות ילכו בדרכה של לביאה ויביאו עדכונים שוטפים על הנעשה בתחומם.
והיריעה מלאה – אורון בן חיים מייעץ לתרמילאים לעתיד, לאור האסון בנפאל, הפינות הקבועות, וקריאה לניקיון וסדר בפינות המיחזור.
לסיום, חוויה אישית. בוקר של שבת סגרירית, גלריית גבעת חיים, צפוף וחמים. תערוכה חדשה של נגה זמיר (בן אור – בתו של חנוך ז"ל). שירים וציורים, טקסטים של פשטות ואמת וחוכמה צרופה, לילדים וגם לאלו שכבר לא… מי שלא היה – מומלץ לבקר.

הרמוניה בצבע, כניסה לבית של חביבה רטר