נכון, אנחנו עדיין כאן. אין קופצים על משרת העלון. למה לדעתכם?
התפקיד של עורכי העלון הוא לא תפקיד פשוט, אבל הוא תפקיד מרתק ומלמד, שיש לו חשיבות רבה בקהילה. אולי צריך להציף את הנושא בדיון יותר מסודר, וננסה לעשות זאת בקרוב.
לבוצי יש ביקורת על מה שכתבנו בדבר העורך בעלון הקודם (ראו עמוד 20). ואנחנו חוזרים ואומרים – גם ביקורת עלינו היא לגיטימית, גם אם אנחנו לא רואים עין בעין עם בוצי.
אנחנו לא עורכים שעושים copy paste – (העתק והדבק), לא לחברים ולא לבעלי תפקידים, וזו גם המורשת שנעביר הלאה לעורכים הבאים.
אז מה יש לנו הפעם? הרבה כתבות בנושא הבן השני ועל הכאב של אנשים בהקשר הזה. ולנו חסר האיזון לדיון –מה עם ועד ההנהלה שיביע את דעתו מעל דפי העלון?
גם צוות הסבר השיוך מוזמן להעביר חומרים לעלון.
אם אתם מאמינים באמת בעלון ככלי לדיון אז בבקשה תשתמשו בו…
החלטנו גם לפרסם את ההקדמה לתוכנית המשק 2017 שהוצגה למועצה ומפורסמת באתר, מאחר ולא כולם חשופים למידע הזה והוא חשוב.
נושאים נוספים שנשמח לקבל עדכון עליהם – המיסוי הקיבוצי וכיצד זה ישפיע על הקיבוץ, והמאבק של החקלאים – בכל זאת יש לנו חקלאות ואנחנו גאים בה!
תפוז הזהב ממשיך בגילגולו ושולח זהרהורי אור שמתאימים ממש לחג חנוכה שבפתח.
נשמע אולי מוזר שעורכי עלון יחתמו באהבה…
אבל כנראה איבדנו כל רסן.
אז באהבה
אדם והיידי
האיור הנ"ל מ"בתוכנו" 1986. כנראה אוייר על ידי מירייה (בת זוגו של רון ארזי). היום כבר היינו מבקשים את הציירת לצייר את אבא ליד הסיר אבל לבטח לא היינו משנים את זה שגם הכלב בשנת 1986 קורא "בתוכנו". אח… היו זמנים.
צילומים: שער עלון: פרדס, נדב עפרון, שער פנימי – ספיון השעווה, אריק סיון.
צילומים: אלדד ורדי, צורית לוי, אמיר שפט, ליאור יעקבי, היידי עפרון, אדם הישראלי, יובל נקר, שוש צביון, אמיר שילה, אלי וורפל
Share this post
עורכים יקרים של עלון מכובד ומקסים,
ראשית מתנצלת אם דבריי מריחים ריח של צדקנות, נימה אישית כואבת או רגשנות יתר…. מודה ועוזב – ירוחם…
מדי חודש אני מתבוננת בעלון הערוך כל כך בטוב טעם, מכיל תכנים הנוגעים לחיינו, מעמיקים, דעתניים ומלאי השראה וחשיבה.
השבוע "חגגנו", עמיתי ואני המורים וצוותי החינוך, את יום המורה.
במרכאות, ולא בכדי.
לא אלאה אתכם בדעתי על מערכת החינוך ותחלואותיה, מערכת החינוך ושליחויותיה. אני עושה את המקסימום האפשרי בדלת אמותיי ואוהבת כל דקה.
יחד עם זאת, אני מתבוננת על סדר הכתבות בעלון זה. והנה, צדו עיני את הכתבות שנמצאות במיקומים האחרונים בסדר הכתבות.
כתבות העוסקות בחינוך הם האחרונות בסדר.
אפילו אחרי שולחן ערוך…. עצוב לי….
הי שוש היקרה, מורה נפלאה! כל כך מזדהה איתך על המילים הללו. אבל מבחינה טכנית הכתבה של לביאה – פינת החינוך מגיעה באמצע העלון וגם קבוצת ליצי קצת אחריה (שמבחינתנו זה גם בהקשר החינוך בקיבוץ). בעלון הקודם הכתבה של מתן בן שחר על חלומות וחינוך מתחדש הוכנסה די בתחילת העלון.
אנא שימי לב שבאינטרנט כל הכתבות ברצף. הדבר הכי מבדל בין העלונים זה דבר העורכים בהתחלה ונר זכרון בסוף.
מדורים (כולל שלך) תמיד לקראת הסוף…
אני מרגישה שאני מכבירה במילים על הטכניות אבל זה חשוב לנו.
חלק מהעבודה של עורכים היא על הסדר של הכתבות, ולפעמים כתבות "מטיילות" כמה פעמים עד שמוצאות את מקומן הסופי.
אני יודעת שזה לא פשוט אבל דלתנו פתוחה בפני כל כתבה על החינוך באשר הוא, גם מבחינת הורים וגם מבחינת מורים.
ובכלל… העלון במהותו הוא גם סוג של פלטפורמה חינוכית אבל לצערי אף אחד לא רוצה לקחת אותה מסיבות שונות כנראה.