תודה ליואב מורג שהדליק את האור הירוק, וכתב על המועדון שלנו. כי אני כבר שנים מתלבטת ותוהה מה זה בעצם מועדון. כי מבחינתי המועדון אמור להיות פתוח פחות או יותר כל היום עם עיתונים, חוברות שונות, משחקי שולחן כוס תה וכו'.
ואצלנו המועדון הוא מבנה (בית) בשביל חוגים קבלת שבת פעם ב…, תערוכות של חוגים, מועצה ועוד…
אבל מועדון – זה לא, ממש לא!
ומפה לשם, אני שומעת שיש איזה רעיון לפתוח עוד מועדון בקיבוץ וגם שמעתי איפה זה אמור להיות. לדעתי אם כולם חושבים שהמועדון שלנו הוא מועדון אז בשביל מה לפתוח עוד אחד?
בקיצור זו דעתי על המועדון שלנו.
דבר שני, אפילו יותר גדול, זה בית וינה. הבית הענק הזה משמש בגבעת חיים את
א. ערב חנוכה. ב. תוכנית שמוטי זעירא מכין. ג. מסיבות פורים.
בית ענק לשלושה ערבים בשנה? בחורף אחד ובקיץ השני. בלי מזגנים כמובן. ובנוסף לזה תמיד התוכניות מתבצעות מתחת לבמה. שזה רעיון אדריכלי מאד מוזר. כל דירוג הכיסאות מוצב כך שכל אחד צריך למצוא חריץ בשביל לראות מה שנעשה מתחת לבמה – "למה?".
אני מגיעה לאולם בקיבוץ עין החורש למשל לשמוע קונצרטים. אף פעם לא הופיעה התזמורת הקיבוצית מתחת לבמה. ויש להם אולם יותר קטן משלנו אבל יש מזגנים בחורף ובקיץ. אפשר לראות את הבמה מכל כסא, כשאתה יושב עליו ולא צריך להזיז כל הופעה את הראש ימינה ושמאלה.
אצלנו לפני שנה בתוכנית של מוטי כל האולם הניף את המניפות היה חם מאד. ללא מזגנים, אפילו לא מאווררים. הלו? אנחנו כבר ב-2016? אי אפשר לשכור מזגנים?
לדעתי (ויש לי דיעה) צריך את המבנה הזה לשנות למשהו שמתאים לנו ושאפשר להפעילו כל השנה ולא רק יומיים.
Share this post
