היא: "תגיד, מי זה שם ככה עיתונים על הפח הכחול של העיתונים ולא בפנים?"
הוא: "סתם נתן להם לנשום אויר צח… חסך עשרה סנטימטר יותר נמוך"
היא: "אז בסדר, אבל למה זורקים חתיכות בטון, ברזל וצעצועי פלסטיק לתוך הגזם?"
הוא: "עושים היום קומפוסט מרסק של בטון, פלסטיק, ברזל, גומי וקרטונים חא… חא!"
היא: "תראה איך חתולים מושכים שם ומפזרים את כל השקית על הקרקע"
הוא: "כן, זה בגלל שבפח לא מיינו ולא הפרידו חומרים שאינם מיועדים לשם!"
היא: "אני לא מבינה, כתוב על הכלי הקטן הזה זכוכית והוא מלא בקלקר?"
הוא: " נווו… מה לעשות אולי מישהו לא יודע עברית".
היא: "למה צבע כתום לפח הזה? מה זורקים את ההתנתקות לאשפה? קצת כבוד!"
הוא: "למה הכל רע אצלך? תביטי אייך הקרטונים מונחים זה על גבי זה בצד יפה"
היא: "זה כן, אבל למה זרקו כאן בקבוקיי פלסטיק מלאים עם קוקה-קולה", מיץ, קטשופ ושמן בזמן שברור שהם צריכים להיות ריקים?"
הוא: "זה כלום, תראי כאן את פחיות הסרדינים והזיתים בכלי של הזכוכית?"
היא: "תראה שם, יאללה… זרקו כמות אדירה של קלקר על ערמת הגזם".
הוא: "מה את שחה, הרי זה לפח הכתום!"
היא: "תגיד, זה נכון שאחד הפנסיונרים כבר הולך שנתיים עם שני זוגות של נעלי ספורט "אדידס" שהוא מצא באשפה?"
הוא: "שמעתי. ועוד אמרו שהן כמעט חדשות. סבבה. חסך קניה רצינית וכסף".
היא: "בוא… בוא… תסתכל, זרקו שקית גדולה עם שיירי אוכל לתוך הפח הכתום זה בסדר?"
הוא: "למה לבנות יותר משלושים נקודות אשפה ורובם בעיגומים עם בניה יקרה ולא
מוסיף יופי לסביבה?"
היא: "תחשוב… פינקו אותנו שנהיה בסדר במיון והפרדה, ולא נרוץ כל פעם עם המכונית
למרכז המיחזור כמו שכל מושבניק מסביבנו עושה".
הוא: "פורסם שמועצת עמק חפר הצטיינה כבר שנתיים במיחזור מבין כל המועצות והעיריות. גבעת חיים איחוד מבין שלושת הישובים המצטיינים אצלנו בעמק"
היא: "מה מצאו בזה שני הפנסיונרים האלה "המשוגעים" עם הטרקטור הרועש העגלה והריחות של "שנל-5" ככה לעבוד פיזית בחום הגדול או ברוח וגשם?"
הוא: "מי יודע?… אולי הם אוהבים את הריחות ואולי חושבים על תיקון העולם?"
אחד לשני: "אך… איזו הליכה טובה של אחה"צ הייתה לנו. כייף לא?"