קראתי בעיון את הראיון עם צפריר ולרגע שיפשפתי את עייניי. האם זה צפריר שאני מכיר?
היה לי הכבוד והעונג לעבוד צמוד עם צפריר ומשה סיטון בהקמת שכונת הבנים א' ובמיוחד בכל התקופה שקדמה לבניית השכונה. הייתה זו תקופה בה אי-הוודאות הייתה בכל הגזרות, מהקטע התכנוני מול מוסדות המדינה, דרך נושא המימון מול הבנקים, נושא המיסוי מול המועצה ורשויות המס ומעל לכל אי-הוודאות לגבי השאלה הראשונית: האם יש לנו מספיק משפחות של בנים אשר מוכנים להכנס להליך של קבלה לחברות ובניית בית עם כל כך הרבה שאלות שאין להן תשובות ברורות?
ללא האמונה החד-משמעית בדרך, הנחישות והעקשנות של צפריר שצריך להמשיך ולהתקדם ולפתור בעיות תוך כדי תנועה, עד היום לא הייתה קמה שכונה א' ובטח לא שכונה ב' וכל משפחות הבנים שנכנסו או רכשו דירות מדור הוותיקים שהלך לעולמו.
והנה, לאחר שגבעת חיים איחוד בזבזה למעלה משנתיים וחצי בדיוני סרק, לאחר שלא הצלחנו להעביר ברוב הנדרש את ההחלטה לגבי חלופת השיוך המועדפת, אני קורא בראיון
"… ההנהלה ניגשת באופן מיידי לעסוק בהסדר הביניים שהוא מרכיב אחד בשאלת הקמת השכונה ולהבנתי אין מקום לדון בו במנותק משאלות מהותיות לעניין הקמתה כגון השיוך הקנייני ושיטת ההפעלה של השכונה. מה הלחץ? למה לא להגיד שדבר ראשון לוקחים שלושה חודשים כדי לנשום, לחשוב, ללמוד ואז להכין תוכנית מסודרת שיש בה ראייה כוללת עם אבני דרך ולוח זמנים שיקבעו ומראש? הסדר הביניים הוא לא חזון. דיון בו במנותק משאר המרכיבים מחזק את הסיכוי לאי הבנות ולכשלון".
ראשית מבקש להזכיר לכולנו שלאחר שנכשלנו פעם ועוד פעם להעביר את ההחלטה שדורשת כאמור רוב מיוחס, הוחלט בקלפי שמתקדמים עם חתימה על הסדר הביניים ובניית שכונה ג' ובמקביל מתחילים בדיונים לגבי חלופת השיוך.
אני מבקש לחזור ולהזכיר כי הסדר הביניים מסתיים ב-31/12/21 . אף אחד לא יודע מה יקרה ביום שלאחר מכן. כפי שמסתמן כרגע, בראש רמ"י יעמוד מי שהיה היועץ המשפטי של רמ"י בעבר, וכל מי שהיה מעורב בדיונים עם הנהלת רמ"י, ובראשם צפריר, יודע עד כמה האיש איננו מאוהדיה של התנועה הקיבוצית ואין ספק, כפי שקורה בימים אלו לחלופת האגודה, כי התנאים של חלופת המגורים, גם הם יורעו, השאלה עד לאיזו דרגה.
כל נסיון היום ללכת ל"פתרון בית ספר" של דיון בנושא חלופת השיוך ופני הקיבוץ לאן לפני חתימה על הסדר הביניים ותחילת בניית השכונה, יביא להערכתי לדחיית ההחלטה לא בשלושה חודשים כפי שאומר צפריר אלא בשנה ואולי יותר.
מי שקצת מתעמק בחלופות השיוך מבין כי חלופת האגודה איננה רלוונטית יותר לגח"א והחלטה 751, עליה אנו חתומים בשלב זה, היא אסון לכל החברים החדשים ולאלו שהוותק שלהם ביום הקובע קטן מ-30 שנה. ולכן ממילא קיימת רק חלופה אחת ריאלית והיא חלופת המגורים.
אני קורא לכל חברי גבעת חיים איחוד החפצים להמשיך ולראות צמיחה דמוגרפית ופיתוח חברתי לתמוך בהמלצות ההנהלה והמועצה בכל הקשור לחתימה על הסדר הביניים.
כל עיכוב נוסף יגרור בעקבותיו יותר קשיים, יותר מגבלות ובהכרח תוספת עלויות משמעותית לכולנו.
Share this post
יזהר, מה לעשות צפריר צודק…
"…ההנהלה ניגשת באופן מידי לעסוק בהסדר הביניים שהוא מרכיב אחד בשאלת הקמת השכונה ולהבנתי אין מקום לדון בו במנותק משאלות מהותיות לעניין הקמתה כגון השיוך הקנייני ושיטת ההפעלה של השכונה. …הסדר הביניים הוא לא חזון. דיון בו במנותק משאר המרכיבים מחזק את הסיכוי לאי הבנות ולכישלון".
בוא נפרק את הדברים. הכישלון "פעם ועוד פעם להעביר את ההחלטה שדורשת כאמור רוב מיוחס", נבע בעיקרו מניהול כושל, סדרה ארוכה של החלטות גרועות והעדר אותה הדרך עליה מצביע צפריר. להזכירך, חלופת האגודה הוצגה לציבור כאופציה הראלית היחידה, מידע שוקף לחברים באופן מגמתי ומסולף, מספרים "טופלו" כדי לשרת את הנרטיב של "אין ברירה" (נשמע מוכר?), נעשה ניסיון להעמיס איזונים במאות אלפי שקלים על שכונות א' וב' תוך הפרה מהותית של הסכם החברות עליו חתם הקיבוץ עם חברי שכונות אלו, בוצעו "חיסולים ממוקדים" לאנשים שהביעו דעה, שאלו או התנגדו ומידע רב הוסתר. אבל, ובעיקר נוהל האירוע כולו מתחילתו ועד סופו כסידור עבודה וחלוקת דיבידנדים במסגרת קבוצת "ה-400" ותו לא. לכן נכשל.
הסכם הביניים הוא הסכם עונשי שנועד להבטיח שקיבוץ שהתחיל תהליך שיוך יסיים אותו כי האלטרנטיבה בהפרת ההסכם כל כך חמורה שהיא איננה מתקבלת על הדעת. לא ברור לי איך אדם חכם כמוך לא מצליח להבין דבר כל כך פשוט. זה בתוך השם "הסדר ביניים", הביניים זה בין קבלת החלטה על שיוך לבין מימוש השיוך.
הרוב המוחלט של הקיבוצים בתנועה הקיבוצית מבין זאת ולכן הקיבוצים שנכנסו להסדר הם אלו שנמצאים בתהליך שיוך שסופו נראה לעין והם מעוניינים להתחיל לבנות בתקופת הביניים עד השלמת תהליך השיוך. רק בגבעת חיים האסימון הזה משום מה לא נופל ואנו כאחוזי "עמוק" רצים אל פי תהום.
כמה יוהרה טמונה במחשבה שאנחנו יותר חכמים מכולם, שנוכל על-ידי מציאת פרצות בהסכמים (חלקת המגורים, הסדר ביניים בלי שיוך) לסובב את מדינת ישראל על האצבע ולקמבן קומבינה.
האם העונש על חטא היוהרה אינו ברור?
את הזמן שבוזבז בניהול כושל והחלטות גרועות לא ניתן להחזיר, בטח לא על-ידי עוד מאותו הדבר. לכן, צפריר צודק, וגם שמוליק לשם הביע זאת באופן מדויק במועצה האחרונה. לשמחתי יותר ויותר חברים מתחילים להתעורר ולראות את האור. אני מקווה שמספיק יתעוררו עד האסיפה הקרובה וההחלטה המשוגעת הזאת לא תעבור.
ראשית, נדרשת החלטה מסודרת ושקולה על תהליך שיוך כן/לא. החלטה כזאת לא מקבלים עם "אקדח לרקה" (הסנקציות שבהסדר הביניים). במידה והחלטה כזאת תעבור ונראה שהיתכנות המימוש גבוהה אז ורק אז ניתן להיכנס להסדר הביניים. תתפלא, אבל זאת גם הדרך המהירה ביותר לבנות, אף על פי שהיא תיקח מספר שנים.
נאמר בעבר "לא נשייך בכל מחיר", מה זה אומר?
האם יש עוד במהותה של גבעת חיים איחוד או רק שכונה ג'?
אולי מה שאפשר היה עד 2012, לא ניתן ב-2020 ונדרש לתכנן את שכונה ג' מחדש ולהתאים את שיטת הקליטה לתנאים של היום?
מאיפה עשרות המיליונים שנצטרך לשלם על הסדר הביניים?
מאיפה יבוא הכסף, על חשבון מי, על חשבון מה?
מישהו בכלל יודע כמה זה יעלה לנו?
אפרופו 751, היום היא אינה רלוונטית כי אין לרמ"י שום יכולת לדרוש מהקיבוץ ליישם אותה, אם הייתה יכולת כזאת היא הייתה מתממשת מזמן. כניסה להסדר הביניים והפרתו, כי זה מה שיקרה, פותחת פתח ממשי לרמ"י לדרוש מימוש לפי 751 ללא קשר למה תחליט גבעת חיים. על משקל " אקדח שמופיע במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית".
לכן, הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה, לחשב מסלול מחדש ולעלות את גבעת חיים על דרך חדשה שתוביל לבניה וצמיחה ולא לאסון הכלכלי והפירוק החברתי העומד מהצד השני של כניסה להסדר הביניים שלא מתוך תהליך שיוך.