מזה כחצי שנה, פחות-או-יותר מתחילת המלחמה, אני מזמזם לעצמי שיר של יצחק קלפטר המסתיים במילים "יהיה-בסדר". אז חיפשתי את השיר תחת השם "יהיה בסדר" ביוטיוב ובספוטיפי אך ללא הועיל, השיר לא נמצא. רק בשעה שהקשבתי לשירי קלפטר באינטרנט, התגלתה האבידה: שם השיר איננו "יהיה בסדר" אלא "טל על פרחי הזמן" שכתב מאיר גולדברג והלחין יצחק קלפטר. מי שמבצע את השיר יחד עם יצחק הוא טל סונדק, חבר הקיבוץ שלנו.

"השיר 'טל על פרחי הזמן' שהקלטתי עם יצחק קלפטר, נולד בתקופת הדכדוך הלאומית של הקורונה, בה חשתי שצריך לעודד את האנשים", משחזר טל. "פניתי אל קלפטר כי חשבתי שהוא האיש המתאים למשימה המשותפת. הוא נענה מייד לבקשתי והעלה רעיון על מנגינה שכתב שנראתה לו הולמת למטרה. הוא השמיע לי אותה והתאהבתי בה. פנינו למאיר גולדברג שיכתוב מילים למנגינה והוא עשה זאת ברצון ובהצלחה. השיר דיבר על התקופה הקשה שעברנו בימי הקורונה, עם עידוד באמירה שנעבור גם את זה ויהיה בסדר, כשלא ידענו שהשיר הזה יהיה האחרון שקלפטר כתב, ניגן וביצע בחייו. נוצר לי קשר מיוחד מאוד איתו כאשר נפגשנו כמה פעמים לעבודה על השיר אצלו בבית ובאולפן. שוחחנו על האהדה המשותפת להפועל תל אביב, ההופעה באירוויזיון במרחק 25 שנים האחד מהשני ועוד". 

איך הייתה הכימיה עם קלפטר, למרות הבדלי הגיל והאופי? "לא רבים יודעים אבל הוא איש מצחיק מאוד ומלא חוש הומור. כשהגעתי אליו, הוא אמר לי שמזה עשר שנים הוא לא שר, מנגן ומלחין וכשביקשתי שינגן את מה שהלחין, הוא חזר והדגיש שכבר כמעט איננו עושה זאת אבל שכנעתי אותו. הקסם קרה כשהוא הגיע לאולפן ההקלטות, לקח את הגיטרה 'ועשה את הקסמים שלו'. הוא ניגן מדהים ולאחר שעשינו את הקליפ של השיר המשותף, הוא אמר לי שהוא שנים רבות במקצוע וזה הקליפ היחידי בו הוא מרבה לחייך".

קלפטר סיפר שבכל הקליפים שלו הוא נראה עצוב או מחייך בחצי-פה, אך כאן הוא כל-כך אהב את השיר והביצוע, שלא יכול היה להפסיק לצפות ולהאזין לו.

"לפני שלושה חודשים, באזכרה לרגל שנה למותו, ניגשו אלי סנדרסון, אוליארצ'יק ויוני רכטר חבריו ללהקת 'כוורת' כדי לספר לי שקלפטר לא הפסיק לשלוח להם את השיר בקבוצת הווטסאפ המשותפת שלהם".

ביקשתי מטל שיספר קצת על עצמו ופעילותו בתחום המוזיקה והחינוך. "אני פועל במקביל תחת כמה כובעים: זמר יוצר, מנהל מוסיקלי ואומנותי ומוביל פרויקטים שונים שאני יוזם. מבלי לתכנן, נהפכתי לאיש של פרוייקטים עם טביעת האצבע הייחודית שלי. כזמר ויוצר שיתפתי פעולה עם כותבים ומלחינים רבים והראשון ביניהם הוא יאיר קלינגר, מהפוריים שבמלחיני ישראל, שניהל אותי אומנותית במשך 10 שנים. הוא גם הלחין לי בזמנו את השיר לאירוויזיון וכעשרה שירים נוספים במשך השנים".

לאחר מכן עבד טל עם קורין אלאל. "היא הפיקה מוזיקלית אלבום מיוחד שהקלטתי הנקרא 'בכל זאת אינני נפרד', פרוייקט במסגרתו הלחנתי שירים של נער הונגרי שנספה בשואה. הרעיון לאלבום עלה לאחר שאחותי שרון נפטרה ביום השואה לפני עשר שנים בדיוק וחיפשתי דרך להנציחה דרך יצירה מוזיקלית לה אכתוב את המנגינה ואבצע אותה עם מילים העוסקות בגעגוע, חיים ומוות".

הוא חיפש שירים במוזיאון "יד-ושם" ומתוכם בחר בשיריו של גאבור ארדש בן ה-13. "נדהמתי לעיין בשיריו המצמררים והרעיון שתפס אותי בהם היה כי למרות המצב העגום וחסר התקווה, הוא השאיר אחריו אוצר, כשמשאלתו הייתה שיעיינו בו לאחר מותו ולכן בעצם הוא איננו נפרד. כך יצרתי יצירה מוזיקלית שתנציח את הילד ואת אחותי, יצירה שתלווה אותי כל המשך החיים לאחר מותה. לאחר שגיליתי כי בת דודתו של הנער היא מריאן מילר (אימו של אדיר מילר) שהוציאה את ספר השירים לאור, נולד הפרויקט שיצא בדיסק".

הדיסק הפך לתוכנית חינוכית למסעות לפולין ונולד מופע, איתו מופיעים טל ומריאן יחד כבר כשמונה שנים מול מגוון קהלים: צמרת המדינה, יחידות צבאיות, בני נוער ועוד.

"החודש נסענו להופיע במסגרת 'מצעד החיים' בערב יום השואה בבודפשט, המקום בו נכתבו השירים במקור בהונגרית. זו תחושה של מעגל שנסגר – לנסוע ולהופיע מול 10,000 אנשים בתחנת הרכבת ממנה יצאו המשלוחים לאושוויץ עם שירים שכתב שם ילד לפני 80 שנים ומולנו מאות דגלי הונגריה וישראל. אחרי השנה שעברנו זה מעמד מצמרר במיוחד".

שיתוף הפעולה הבא היה עם רמי קליינשטיין שהלחין עבור טל אלבום שלם הנקרא "שירתם" ובו טקסטים שלא זכו למנגינה שכתבו המשוררים הגדולים.

"את הטקסטים קיבלתי ממשפחות המשוררים, ביניהם נעמי שמר, נתן יונתן, חיים חפר, אהוד מנור ומאיר אריאל. פניתי לרמי שהלחין והפיק את כל שירי האלבום וכך נוצר דיסק ומארז חינוכי המועבר בבתי-הספר וגם מופע שלי בליווי חמישה נגנים בו מבוצעים אותם שירים. את השיר 'פרידה' מתוך הפרויקט שכתבה נעמי שמר, הפכנו לדואט של רמי ושלי".

ואם בדואטים עסקינן אז דואט נוסף ומשמעותי של טל היה "שיר גיל" עם אילנית לכבוד יום-ההולדת 80 של אהוד מנור ז"ל. "זה שיר שכתב אהוד, שנתן לי אותו לפני המון שנים, שמדבר על גיל האדם. שמרתי אותו במגירה ושלפתי אותו רגע לפני יום הולדתו ואז פניתי לאילנית (שהייתה חברתו הקרובה) שנבצע אותו יחד".

ומתברר שיש עוד: "אני מנהל מוזיקלי של להקות ילדים ונוער רבות המופיעות באירועים של עיריות ומועצות שונות. אני פעיל בפרוייקטים מוזיקליים רבים שאת חלקם אני מפיק ומביים בעצמי. עוד פרוייקט המיועד לילדי בתי-ספר יסודיים וחטיבות ביניים שאותו אני מוביל כבר כ-18 שנים הוא 'אומנויות הבמה'. בפרוייקט מקבלים הילדים המשתתפים הזדמנות לקחת חלק באומנויות במה שונות כמו תיאטרון, ריקוד, קומיקס, ברייקדאנס, קרקס, סאונד ועוד. בפרויקט זה אני לוקח נושאים אקטואליים ומפרש אותם לשפת הבמה. זה לא פשוט לג'נגל בין כל המחויבויות שלי, אך התברכתי במשפחה נפלאה והיא הכח המניע לכל היצירה שלי".