כקיבוץ מתחדש, נדרשנו בשנים האחרונות להחלטות חשובות המשפיעות על כל אחד מאיתנוכפרט ועל כולנו כקהילה. חלק מההחלטות הללו קשור בכסף רב, לקיבוע זכויות בקרקע, לצמיחה דמוגרפית ולזכות הבנים להיקלט בקיבוץ.

למען הסר ספק – אני בעד שמירת זכויות של חברי הקיבוץ (שאני אחד מהם) ובכל דיון קהילתי בוודאי יש להתחשב בזכויות אלה. לעיתים משלימות זכויות החברים זו את זו ולעיתים מתנגשות הזכויות ביניהן.

במצבים אלה יש לחפש איזון בהסכמה קהילתית רחבה על בסיס דיאלוג כן, פתוח ואמיץ. לגבי האבחנה בין שיח זכויות לשיח זהות, מצאתי שמהקטע הבא – ציטוט ממאמר מבית היוצר של מדרשת אורנים – ניתן ללמוד לגבי ההתנהלות שלנו.

שיח זכויות או שיח זהות

דף לימוד ממדרשת אורנים*

"בשיח הזכויות מתנהלת ההתדיינות בין שני צדדים שונים: מן הצד האחד עומדים התובעים את זכויותיהם, ומן הצד האחר אלו שכלפיהם מופנית תביעה זו, המטילה עליהם חובות תואמים. …

במסגרת שיח הזכויות מתנהל אמנם שיח, אבל יש להבחין בבירור בינו לבין דיאלוג.

ראשית, בשיח הזכויות מדובר באינטרסים מסוימים, ולפיכך הפגישה עם האחר היא רק דרך הפרספקטיבה של האינטרס הנדון. בדיאלוג, הפגישה היא בין שני בני אדם על מלוא הווייתם. …

שנית, היחסים המכוּנָנים בשיח הזכויות הם היררכיים ולא סימטריים: יש תובע ויש נתבע. לעומת זאת, בדיאלוג נמצאים בני השיח ביחסים בלתי היררכיים וסימטריים – אדם מול אדם – יצורי אנוש העומדים זה מול זה במלוא מלאותם הקונקרטית.

הבדל זה משקף את הסיטואציה הבסיסית השונה שבה מתרחשים שיח הזכויות והדיאלוג: הדיאלוג נעשה באמצעות פנייה ישירה, ואילו שיח הזכויות נעשה דרך שפת החוק. ..

בדיאלוג יש מידה גבוהה של סיכון: האדם מסתכן באיבוד זהותו העצמית הישנה. האדם נפתח אל האחר ואל עולמו, פתיחות שפירושה ערעור אפשרי על עולמו ועל זהותו הישנים. השותפים לדיאלוג יודעים איך הם נכנסים אליו, אך אם הדיאלוג הוא אמיתי, אין הם יודעים איך יֵצאו ממנו. הדיאלוג, במונחים של הֶגֶל, הוא 'מאבק לחיים ולמוות', שכן משהו עשוי למות בדיוק כפי שמשהו עשוי לקבל חיים.

ברור אפוא שהדיאלוג הוא ההיפוך המוחלט של שיח הזכויות. בשיח הזכויות השותפים לשיח מתגדרים איש איש בטריטוריה העצמית שלו. הם פונים אל האחר בעקיפין, דרך החוק, רק כדי להבטיח את אי ההיפגעות של עולמם בידי האחר. לעומת זאת בדיאלוג נפרצת בדיוק טריטוריה עצמית זאת. ..

שיח הזכויות בא להגן על מבצרו של האדם, על ביתו הממשי והרוחני, לשמר את החומות המקיפות אותו, וזאת בהתאם למגבלות החוקיות. לעומת זאת בדיאלוג נשברים הגבולות, נפרצות החומות, והטריטוריה הוודאית נעשית לנושא העיקרי של 'המאבק' הדיאלוגי; שכן הדיאלוג הוא מטבעו מאבק על עצם משמעותה של הזהות. ..

ככל שהשיח הפנים-חברתי נעשה באמצעות שיח הזכויות, מאבד הדיאלוג התרבותי הבין-אישי מחיוניותו. עלייתו של שיח הזכויות פירושה עיצוב גבולות בין מרכיבי החברה, עיצוב יחס של ניכור הדדי והתגדרות עצמית.

אבי שגיא, מתוך: 'על המתחים בין דתיים וחילוניים – בין שיח זכויות לשיח זהות' מתוך: עין טובה – דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל, ספר היובל לטובה אילן. הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ ונאמני תורה ועבודה 1999, עמ' 408-430

*https://midreshet.org.il/PageView.aspx?id=2449

בעת הקרובה, יהא עלינו לקבל החלטה אופרטיבית הקשורה בצמיחה דמוגרפית וקליטת בנים בשכונה ג' –  הרחבת חלקת המגורים של הקיבוץ שתאפשר את בניית השכונה כפי שהחלטנו במספר הצבעות בקיבוץ ברוב גדול מאוד.

המידע שברשות ההנהלה הוצג לציבור הרחב ויוצג בהמשך במספר מפגשי הסברה וחשיפה. המועצה קיימה שני דיונים ממצים ולמעשה הדברים אינם כה מורכבים ברגע שקוראים ומבינים אותם.

לא אכנס כאן לפירוט הנושא, כי לכך נועדו המפגשים והטקסטים הכתובים ואף ניתן לפנות לקבלת הסברים מוסמכים בפגישות אחד על אחד עם חברי ההנהלה (כמו כן פורסמה באתר מצגת המפרטת על מי ואיך משפיעה ההחלטה ובאילו תנאים מתקיימת השפעה זאת).

זו היא החלטה במישור הקהילתי – איזה קיבוץ אנו רוצים להיות ועד כמה אנו מעוניינים לקלוט בנים להמשך הצמיחה ולמיצוי האפשרויות שלנו לגדול ולהמשיך לקלוט בנים.

ביום חמישי התארח במועדון אחד המועמדים לתפקיד מזכ"ל התנועה וסיפר על תחילת תהליך השינוי בקיבוצו. בשקף שהציג היה כתוב: של מי הקיבוץ הזה? והתשובה הייתה – שלנו, של בנינו ושל נכדינו, לדורות.

אני מציע לכולנו שהדיון על הקליטה יהיה ממקום קהילתי הרואה את היישוב כקיבוץ מתחדש בר קיימא, הגדל וצומח ליעדו השלם עם רצף של דורות וכן -כולל שכונות ג' – ד' – ה'.

האחריות של כולנו היא לעשות זאת בפגיעה המינימלית בזכויות החברים. באחריותנו להשיג דרכי מימון אפשריות ולהגיע למחיר הכלכלי הנמוך ביותר שניתן.

הערבות ההדדית תצטרך לעמוד לנגד עינינו כשנגיע לדיונים על השיוך ועל קיבוע זכויות בקרקע לחברים, לבנים ולנכדים. כשערך הקניין הפרטי יעמוד לנגד עינינו, ייתכן ונקיים שוב שיח של זכויות, נעמיד את הזכויות של אלו מול אלו ואולי אז נגיע שוב למסקנה שלהסכמות ניתן להגיע בדיאלוג ולא בשיח של זכויות.

 

 

 

One Response to אגרת יו"ר – שיח קהילתי או שיח זכויות? / צביקה בן נח

  1. אודי בליך הגיב:

    צביקה, כתבת יפה ולעניין 🌻
    אחרי המפגש אתמול ברור לגמרי שצריך לעצור את ההצבעה הזאת ו"לחשב מסלול מחדש". או, לכל הפחות להפוך את הצבעה על חלקת המגורים להצבעה ברוב מיוחס כמו בהצבעה על שינוי תקנון אורחות חיים.

    אני מקווה שתהיה לנו ולכם בהנהלה מספיק אומץ ואחריות ציבורית להוביל מהלך כזה. בהשאלה ממה שכתבת יהיה זה הדבר ההגון (דיאלוג) וההוגן (זכויות) לעשות בעת הזאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896