לא קיבלנו את המלצתו של גרשון שפע, אשר מחה על הנוהג להעניק את "תפוז הזהב" לחברים; אנו משוכנעים כי יש מקום ואפילו מחויבות וצורך להעניק הכרה לאלה הפועלים בצניעות ומתוך השקעה אישית משמעותית למען אחרים, לטובת החברה בקיבוץ, באזור ובמדינה.

הפעם בחרנו להעניק את תפוז הזהב למי שמשקיעה ימים כלילות בעשייה חברתית "נטו" בכמה מסגרות וביזמות חברתית מתוך אותן מסגרות, בעיקר מתנ"ס חפצי-בה בנתניה, "נשים עושות שלום" ברחבי ישראל ובמסגרת "בנק הזמן" במועצה האזורית עמק-חפר.

שלומית בן-יון פועלת כבר שנים רבות לקידום נוער נזקק, קירוב לבבות עם נשים ערביות בכפר קרע ועזרה בהקמת פורום נשים סורגות, המכינות כובעים לילדים חולי סרטן.

כפי שכתבנו בכתבה קודמת, במסגרת מתנ"ס חפצי-בה בנתניה מעורבת שלומית בטיפוח יזמויות עם נשים אתיופיות מתוך הקהילה כדי לסייע להן להתאקלם ולעזור לילדים, נערות ונערים שנסיבות המשפחות והסביבה שלהם גרמו להם לפגיעה נפשית, בריאותית וחברתית. התרומה שלה היא גם לאוכלוסיות של מבוגרים הזקוקים להעצמה והתפתחות אישית, כך היא משתתפת בפיתוח מנהיגות קהילתית בונה, מכילה ותומכת. היא עושה כל זאת מבלי להזניח את תפקודה המושקע והאוהב כאמא וסבתא.

בהכנה לכתבה שהוקדשה למירהל'ה כפרי ז"ל, נחשפתי חלקית מאוד למגוון פעילויותיה ההומניות והכה משמעותיות של שלומית. היא אמרה לי אז שהיא מסרבת להתייחס לפעילויותיה מחוץ למתנ"ס עליו כתבנו. למרות זאת איננו יכולים להתעלם מדברים משמעותיים ששלומית עושה גם בהפעלת אנשים אחרים להעצמה אישית וקהילתית באוכלוסיות מוחלשות.

"בנק הזמן" של המועצה האזורית עמק-חפר, הפועל בין השאר בהובלת שלומית, הפך למיזם רב-תכליתי למען אנשים וקבוצות בקהילה, באופן המאפשר למי שמעוניין ויכול להעניק מנסיונו וכישוריו לאחר – לעשות זאת ולקבל בתמורה את הסיפוק שבנתינה. היא הצליחה לרתום גם אנשים מהקיבוץ ומכל האזור להשתתף ולתרום וכך נוצרו בהשראתה גם קבוצות בהן נוסף הסיוע לקשרים הדדיים בקהילה, המאפשרים להתגבר על מצוקות ובדידות עמה מתמודדים כה רבים.

אנחנו מקווים שבהזדמנות קרובה, תאפשר לנו שלומית צוהר רחב יותר לרוחב, מגוון ועומק פעילותה החברתית הברוכה. אך גם ממה שאנחנו יודעים, אין ספק שהיא ראויה, כמו שאמרה שותפתה לבנק-הזמן, נועה לוי: "לא לתפוז זהב אחד, אלא לעץ שלם של תפוזים".