נוכחים ומתראיינים:

עמליה שלמון – ילידת 1955, בתם של עדה ושולמן. עזבה את הקבוץ לאחר הצבא, בהמשך חזרה לקיבוץ. עובדת מזה 25 שנה בתפקידים שונים ב"שפרירים" ובשנים האחרונות בתחום הטיפולי. כיום מחנכת י"ג (מתמקדים בכישורי חיים). בנוסף עובדת לאחרונה בשעות אחה"צ בסטימצקי ב"אם הדרך" והינה מגשרת מוסמכת במרכז הגישור של עמק חפר.

עדה ושולמן

מיכאל ברות – יליד 2002, בנם הבכור של נילי ובן ברות, לומד בכתה ג' במשגב, נכד בכור לעמליה. אוהב לשחק כדורגל, להיות עם חברים, ללכת לחוגים של אומנויות לחימה (בעבר קונג- פו, קפוארה וג'ודו).

נוכחים ברקע:

נילי ובן – שרועים בכיף על הספה. נילי בתה הגדולה של עמליה, נולדה כשעמליה היתה קצת פחות מבת 20. נילי נשואה לבן, בנם הבכור של בוצי ואסף ברות.

 אליה ונעמה – בנותיהם של נילי ובן. אליה בכתה א', נעמה בגן דולב.

לירי ומאורי – עוד מעט יגיעו. לירי בתה הצעירה של עמליה, נשואה טריה למאורי שהצטרף מאיטליה, מתוכננת ללדת במרץ.

הכלב רינו – חום גדול, שרוע על השטיח.

הבית:

חמים ונעים, מלא ברהיטים ותמונות עם ניחוח של פעם. השעה: שבת אחה"צ, כל המשפחה מתקבצת לאט לאט, בילוי משפחתי קבוע. כל אחד עסוק בענייניו, אווירת רוגע באוויר. מיכאל משחק במחשב, אליה ועמליה כותבות  סיפור על לוח מחיק.

דברים שעמליה ומיכאל אוהבים לעשות יחד:

לשחק במשחקי שולחן, ללכת יחד לבריכה בקיץ, לצאת לבילוי חד-שבועי בשופרסל. יוצאים עמליה, מיכאל ואליה בשעות הצהריים. המסלול הקבוע – קודם פירות וירקות ואז טסים לאגף הממתקים. מיכאל קונה לקריצים, אליה קונה שוקולד. אוכלים בכיף באוטו, היתר נשאר במקרר של עמליה עוד הרבה זמן אח"כ.

עמליה מתייצבת לכל משחק או הופעה בחוגים של מיכאל.

עמליה אוהבת לעשות בייביסיטר לשלושת הילדים. כשמגיעה הם יורדים מהקומה העליונה עם פיג'מות ונשארים ערים לראות טלויזיה עד מאוחר, כי סבתא מרשה. אבל אל תגלו להורים… לפעמים ישנים אצל עמליה. יש לה חדר מיוחד לנכדים, מלא בציורים שלהם. בלילה מדלגים בין המיטות ועושים חיים.

מיכאל עובר לפעמים מבי"ס עם החברים בדרך לחדר אוכל, אוכלים ממתקים, משאירים את התיקים אצלה וממשיכים הלאה.

מה עמליה חושבת על מיכאל:

ילד מאוד מיוחד. חכם ומוכשר וחבר מאוד טוב, גם שלה. אם צריכה משהו, הוא בא לעזור לה לסדר. משתף אותה בחיים שלו.

מה מיכאל חושב על סבתא עמליה:

אוהב מאוד להיות הנכד שלה.

עמליה מתארת את חוויית ה"סבתאות":

כמו שקשה לתאר את חוויית הלידה, כך קשה לתאר את חוויית ה"סבתאות". אהבה נטו, ללא הצורך לחנך, רק לבלות ולהיות שותפה בדברים שאוהבים. חווייה מתקנת להורות, מאפשר להביט מהצד, זווית הסתכלות שונה ומיוחדת. מודל ה"סבתאות" שלה – סבתא עדה.

גידול ילדים בקבוץ של היום לעומת קבוץ של פעם:

עמליה גדלה בקבוץ אחר מאוד. לא גדלו בבית, קצת כמו בבית יתומים, פגישות קלושות עם ההורים. לא היו לה סבא וסבתא שזכתה להכיר. היתה בת יחידה אך בני כיתתה היו לה כאחים ואחיות ומעולם לא בגדו בה. לאחר עזיבת הקבוץ הסכימה לחזור רק לאחר שעברו ללינה משפחתית. כיום גידול ילדים הוא חוויה אחרת, כיף להיות סבתא צעירה.

קונפליקטים הורים–סבתא:

כמעט ואין. הם סומכים עליה. מתפשרת לגבי דרישות שלהם, העמידה מההתחלה כמה דרישות ברורות שלה (למשל: אצלה הנכדים יקבלו שוקולד, גם אם זה שוקולד תמרים). לא מעיקה עליהם, לא באה אליהם המון. שומרת על חיים פעילים משלה.

חלום שעוד לא הוגשם:

מיכאל – לא להיות בבי"ס, לשחק בקבוצת הבוגרים של מכבי נתניה, לגור בספרד (ביקר כבר במדריד).

עמליה – בעבר חשבה שהולכת להציל את העולם, שתחיה ביבשת אפריקה ותציל חיות בהכחדה וילדים רעבים. כיום – הבינה שיש עוד המון דברים להגשים בחיים שלה כאן ועכשיו. לא צריך ללכת רחוק.