לפני כמעט שנתיים סיימתי את כיתה י"ב, ובמקום מיד להתגייס החלטתי להתנדב בכפר הנוער החקלאי "עיינות". חשוב לי לציין שכמעט כל בני גבעת חיים בסיום י"ב מתנדבים לשנת השירות.

ב"עיינות" יש גם ילדים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות הסובלים מבעיות בבתיהם.

ישנם עולים מרוסיה ואתיופיה  וישנו נוער ממשפחות פליטים  שעברו רבות עד שהגיעו לכפר.

כל החניכים זקוקים להרבה חום תשומת לב ואהבה.

במסגרת עבודתי ב"עיינות" הדרכתי קבוצה של חניכים בכיתה י"ב ושימשתי להם מצד אחד אחות גדולה בוגרת ומצד שני דמות חינוכית מכוונת. בנוסף לפעילות החברתית  הענפה עבדתי איתם בענף החממות במשק.

ביני לבין חניכיי הייתה פתיחות גדולה והרגשה של קרבה משפחתית כך שעזרתי להם בדברים הכי אישיים וכן כיוונתי אותם להמשך דרכם אחרי "עיינות".

הבנתי כמה משמעותית הייתי להם בעקבות משוב שקיבלתי בסיום השנה, ועד היום אני בקשרים משמעותיים עם רוב חניכי.

אני מאוד מקווה שלא יבטלו את שנת השירות במגזר הטיפולי חינוכי, זה חשוב לחניכים ולא פחות לנו המדריכים בשנת השירות.

היום אני משרתת כמדריכת אימון גופני בבסיס חיפה של חיל הים, אין לי ספק שיכולת ההדרכה שלי השתפרה מאד גם בזכות שנת השירות.