ברוך וצפריר, נתכנסנו כאן כדי לנסות ו"לעשות סדר" ראשוני לחברים בנושאים המרכזיים שיעלו על הפרק בקרוב. הראיון הזה לא יכנס לעומק כל הנושאים, אלא רק ימפה אותם ויסביר את המושגים הבסיסיים.

בהמשך העלון נעסוק בנושא בהרחבה בכתבות נוספות וכך גם בגליונות הבאים.

צפריר, כיצד אתה מנסח את מסגרת הדיון?
השאלה הגדולה היא האם אנחנו מעוניינים להמשיך ולקלוט כעת חברים נוספים במסגרת שכונה ג'. ברקע ישנה שאלה ציבורית ושאלה פרטית: ברמה הציבורית אנו צריכים להיות מודעים למשמעויות של הקליטה הגדולה בשנים האחרונות ולהחליט האם ממשיכים בה. ברמה הפרטנית, המעוניינים לגור בשכונה ג' יצטרכו, כנראה, לעמוד בתשלומים גבוהים על עלות הקרקע. מעבר לעלות בניית הבית (גח"א לא גובה דמי יזמות), ר.מ.י (רשות מקרקעי ישראל) נכנסת לתמונה, כיוון שכנראה בכל מתווה שלא נלך בו הדיירים החדשים, או לפחות חלקם, חשופים לכך שיידרשו לשלם את מלוא דמי ההיוון על הקרקע (כ-91% מערכה), מה שיכול להגיע לכמליון ₪. כלומר – הבית יעלה כמליון והקרקע כמליון נוסף. זה, אגב, דומה למחיר שמשלם היום גם מי שרוכש בית ישן בתוך הקיבוץ וצריך להרוס אותו ולבנות מחדש.
הקיבוץ שלנו אימץ את החלטה 751 של המנהל שעוסקת בשיוך הדירות (ולכן אנו "קיבוץ משייך"). במידה ואני רוצים היתרי בנייה (לשכונה ג' וגם להמשך), עלינו לעמוד בשתי התחייבויות: הראשונה היא לטפל בשימושים הלא מוסדרים והשנייה היא להכריע בשאלת השיוך הקנייני (שיוך הדירות לחברים) עד סוף 2016. "הארכת הזמן" הזו עד 2016 נקראת הסדר הביניים ומספרה הוא 1425.

כמה בתים אמורים להיבנות בשכונה ג' והאם בבת אחת או בהדרגה?
צפריר: בשכונה יש 64 מגרשים ולהבנתי הבנייה תעשה בהתאם לביקוש. אין "תקרה" למעט זו הנתונה ויש "ריצפה" של לפחות 20-25 משפחות.

אז זה לגבי שכונה ג'. מה לגבי תשלום דמי ההיוון של חברים שנקלטו בשכונות א' וב'?
צפריר: מצבם של הנקלטים מאז 2008 לא השתנה. הם חתמו על מסמך שמאשר שהם יודעים שגח"א אימץ את 751, ומבחינה זו, אגב, הם כמו כל חבר ותיק אחר. אין להם מסמך התחייבות מול ר.מ.י, בשונה ממה שיידרש מהמשפחות שיצטרפו במסגרת שכונה ג'.

ומה יהיה היחס בין התשלום של החברים הותיקים לתשלום של החברים החדשים?
צפריר: עם השנים נוצרה ציפייה אצל חלק מהחברים הותיקים (ההורים של החברים שנקלטו), שגח"א תבצע את ההחלטה 1411 (979 לשעבר) שקובעת שכולם ישלמו 33% מערך הקרקע – ותיקים וחדשים כאחד. אבל זו רק אחת מהחלופות שעומדות בפנינו. חלופה נוספת היא שהחברים החדשים ישלמו 91% מערך הקרקע והחברים הותיקים ישלמו כ-11% מערך הקרקע. זה אחד הדברים שעליהם נצטרך לדון בתקופה הקרובה.
ברוך: אם אנחנו הולכים למתווה של שכונה ג', זה יכריח אותנו לבחור באחת החלופות, כנראה, עד אמצע 2016. אני רוצה להדגיש שני נושאים נוספים: הראשון הוא השימושים הלא מוסדרים והשני הוא אופן ניהול הדיון הציבורי בנושא הזה. לגבי השימושים הלא מוסדרים (כתבה נוספת בהמשך) – הקיבוץ משתמש כיום לעיתים בקרקע שהוחכרה בעבר לצרכים מסוימים לצרכים מסחריים. הרבה זמן חיכינו לראות מה עמדת ר.מ.י בנושא הזה ולמעשה גם הם חיכו. כעת – ובלי קשר לשכונה ג' – הגיע הזמן להסדיר את הנושא. למעשה, כבר ערב הקמת שכונה ב' התחלנו להתקדם אבל בנקודת הזמן הזו יש גם מצד ר.מ.י נכונות רבה יותר להתקדם ולהגיע להסכם. אנחנו עכשיו לומדים את הפתרונות האפשריים ומדובר על קשת של אפשרויות החל מהעברה של הפעילויות הללו למקומות אחרים, דרך שינוי אופן הפעילות ועד סגירה. כמובן שזה נושא מורכב ואנו עוסקים בו בכובד ראש.
נושא שני הוא אופן ניהול הדיון הציבורי. בתחושתנו אין לציבור מספיק מידע והנושא גם ככה מורכב למדי. כדי לקדם ולנהל את הדיון הציבורי, ההנהלה החליטה על הקמת צוות בראשות מוטי זעירא, שיכלול נציגים מההנהלה ומהציבור. מצד אחד חשוב לנו מאוד שיהיה דיון מעמיק ומלמד ושיתנהל באווירה של ערבות הדדית והבנה הדדית ומצד שני כנראה שיש לנו לוח זמנים מוגבל.

מה לגבי הנושא של ויתור על פטור ממכרז? היכן זה עומד ומה המשמעות?
צפריר: יש החלטה שנקראת 1411 משנת 2007 [אז קראו לה 979] והיא עוסקת באופן הצמיחה של הישוב. במשך כעשור היישום שלה לא התקדם כלל, ובשנתיים האחרונות היא מתקדמת. לאחרונה נוסף לה תנאי שלפיו קיבוץ שמאמץ את 1411 צריך לחתום על ויתור על הפטור ממכרז ביחס למגרשים שמעבר למכסה הקיימת לו כיום [שבמושגי ג.ח.א המדובר באותם 150 מגרשים נוספים שביקשנו ושתהליך האישור לגביהם התקדם לאחרונה, אך טרם הסתיים]. כלומר, הקיבוץ לא יוכל להחליט באמצעות האסיפה מי ייקלט פה. אם נחתום על זה היום, ברור שכמעט ואין פה עתיד לילדים אפילו אלה שנולדים כיום וכמובן השלכה על אופי הקהילה. בגח"א יש היום 355 בתי אב ונשארו עוד כ-45 מגרשים לקלוט בהם במגבלות תוכנית המתאר. אנחנו ביקשנו תוספת של 150 מגרשים, אבל האתגר יהיה לראות איך מיצרים מצב שבו המגרשים הללו מיועדים לצמיחה של הקיבוץ ולקליטת הבנים.

מה המשמעות למעשה של חתימת הסכם דו-צדדי עם ר.מ.י (בין החבר לר.מ.י) – האם בעתיד כל חבר יוכל למכור את ביתו לכל המרבה במחיר? האם אין בכך "ויתור על הפטור ממכרז" בפועל?
ההסדר הבסיסי שבין כל משפחת חברים לבין הקיבוץ יוותר על כנו כמתחייב גם, אם וכאשר, יחתמו עם ר.מ.י הסכמים דו צדדיים לכן אין כל סיבה שבעניין זה משהו ישתנה ביחס למצב הקיים היום.

המשמעות של רכישת הקרקע היא, למעשה, תשלום גבוה של החברים – אם 33% ובוודאי אם 91% שזה כמעט מליון ₪. כיצד מתמודדים עם החלטה כזו חברים שאין להם את היכולת הכלכלית לכך?
צפריר: לבעיה אין היום פתרון. מצד אחד אנחנו עושים מה שניתן כדי להוזיל עלויות הבנייה. מצד שני על ערך הקרקע אין לנו שליטה. נצטרך להיערך באופן שבו הקיבוץ והורי הבן יסייעו בנושא זה.

לסיכום, מדוע חשוב להתקדם בנושא זה דווקא עכשיו?
צפריר: הסיבה העיקרית להתקדם כעת היא קיומו של הסדר ביניים המאפשר תחילת בנייה גם ללא הסדרת הסוגייה הקניינית (החלטה 1425) וזו בתוקף עד סוף 2016 בלבד.
ברוך: יש עוד שתי סיבות למה להתקדם עכשיו. הראשונה היא שחשוב שהציבור ילמד את הנושא, כיוון שבורות וחוסר הבנה של המגבלות וההזדמנויות עלולות ליצור עוינות חברתית. אנחנו קהילה מגוונת מבחינה גילאית ומבחינת המצב של כל משפחה ונדרשת ערבות הדדית וסולידריות ולפני הכל הבנה של המצב. הסיבה השנייה קשורה לשימושים הלא מוסדרים ומבחינה זו העסקים שפועלים כך כיום חשופים למצב של קנסות ואף של סגירתם. לכן אנחנו צריכים להקדים, להיערך וליזום ולא לקבל הנחתות חיצוניות.
האם עולות כבר שאלות מעשיות לגבי התכנון של השכונה? לגבי העיצוב שלה?
ברוך: בועדת תכנון כבר עלו באופן ראשוני שאלות של עיצוב. למשל – האם יהיה כביש או דשא עם מדרכה ונושאים נוספים. המנהלת של הפרויקט תקיים מפגש עם המתעניינים בשכונה ג' על מנת לתת להם את כל המידע שיש בידינו כעת כפי שעשינו בשלבים הקודמים של השכונה. אני קורא לציבור לגלות מעורבות ולקחת חלק בדיונים שיובלו ע"י הצוות המיוחד שאנחנו מקימים לטובת הנושא.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם על "תוספת יחידות לגח"א"