והפעם מבט על החינוך במסגרת ה"גיל הרך" שלנו – האם מה שאנחנו רואים מובן מאליו – או ממש לא…
מה רואים?
1. מערכת חינוך מלידה ועד גן חובה – טריוויאלי?
ממש לא, במדינה הילדים "נולדים בגיל 3". וגם זה לאחר מאמצים רבים וועדות שונות, שהאחרונה שבהן, ועדת טרכטנברג, הכירה בצורך של מערכת חינוכית מגיל הרך, אבל מגיל 3 וגם זה, עדיין לא ממש מיושם.
2. בתים מנוהלים ע"י מערכת מקצועית עם צוות אשר יכול ל"ראות" כל ילד וילד – טריוויאלי?
ממש לא – במדינה התקן הוא לגננת ולסייעת אחת עבור 35 ילדים. סייעת שנייה ניתנת לגן בו מעל 20 ילדים בני 3-4 (גן צעיר).
3. בתים משופצים ומתוחזקים המתאימים לתנאים הפדגוגיים והבטיחותיים – טריוויאלי?
ממש לא – אין כל תקצוב ממשלתי למערכת שלנו…
4. תכנית פדגוגית הנשענת על ה"גן הקיבוצי", הכוללת את כל ההוויה הקיבוצית שאנו מכירים: החל מהטיולים, דרך חצר הגרוטאות, והאקלים הקהילתי – טריוויאלי?
ממש לא. הרי אנחנו פה בקיבוץ, איך לא? המדינה אינה מכירה בחינוך הקיבוצי כזרם תקני, והמועצה המהווה זרוע של המדינה, גם לא. היות וכך, המערכת מתמרנת בין הזרם החינוכי הרשמי לבין המהות החינוכית שלנו. וכאן לב ליבו של הפער בין מה שרואים לבין המאמץ לתפעל את המערכת החינוכית הזו, בהתאם לערכים שלנו. אנחנו מנהלים מערכת, בהתאם לחוק, וככזו הגנים הבוגרים שייכים לזרם החינוך הרשמי, מפוקחים ע"י משרד החינוך ומתוקצבים – גננת וסייעת וקצת חומרים. במשרד החינוך – הטיול הוא טיול שנתי. ואצלנו הטיול הוא יומי והוא נדבך מרכזי בעבודה.
5. מקום פתוח עם צוותים קבועים לאורך כל השנה, ועד 16:30 כל יום, כולל ארוחות – טריוויאלי?
במשרד החינוך – עובדים כ-180 ימי עבודה וימים קצרים עד 14:00 ללא ארוחות.
6. הגננות כפופות למי?
לאנטה? האחראית על קיום החינוך הקיבוצי שלנו או למפקחת המהווה זרוע של משרד החינוך המעסיק את הגננות?

ויש עוד ועוד…
והכל נובע מהעובדה של"חינוך הקיבוצי" אין הכרה רשמית. היות וכך, כל העשייה החינוכית לא מקבלת הכשר רשמי ויוצרת קונפליקט מובנה בהתנהלות היום יומית שלנו. בשלב זה – בגני משרד החינוך. אנו ניצבים בפני מצב של אובדן ייחודיות מול סטנדרטיזציה של המדינה. יש צורך לאחד כוחות, לפנות לתנועה, להעלות את המודעות לעובדה שמה שאנחנו רואים – אינו טריוויאלי. היום הוא קיים, אבל מחר?

*חג פורים עבר בצהלה, תודה לצוות שעסק במלאכה.
*התגייסנו ל"לקט ישראל" וקטפנו בחדווה תפוזים רבים, שהועברו לתרומה.
*ועכשו פנינו לחופשת פסח – מחנות של התנועה, טיול נודד של הנעורים, טיול לנהר הירקון לשכבה הצעירה, הרבה ים ו"גן איתמר"… וכמובן יציאת מצרים המסורתית.
* בית האורן – מרכזון ג-ד, ישופץ מיד עם תום החג – בעיקר הגג. המרכזון עובר לאכסניה זמנית – בגנון תאנה.
*המון תודה למי שהגה ויזם ובנה את הגן לזכרו של גלי ז"ל, שאנחנו קראנו לו – "אקטיבי למען הטוב"… כל הילדים ממש מאושרים להימצא במרחב הגן.

נאחל לכולם חג פסח שמח,
וזוכרים בעת הניקיונות, שחשוב לזרוק, אבל קודם לשאול: "האם צריך גם בחינוך?"