איך התחיל סיפור ההתנדבות שלי באוגנדה? נודע לי מחבר קרוב על פעילויות של עמותת "הלפ-אפ" בארץ ובעולם. הוקסמתי מהרעיון לפעול למען הזולת והחלטתי להצטרף.
"הלפ-אפ" הוקם על ידי איתי מתיתיהו בשנת 2016 במטרה לעודד ולקדם פעילות התנדבותית ובארגון מאפשרים לכל אחת ואחד להשתתף בסיוע במגוון רב של פעילויות בארץ ובעולם. הצטרפות פעילה ומסע התנדבות יוצרים חיבור בין מתנדבים ומסגרות הזקוקות להן.

הגשתי מועמדותי ולאחר ראיון אישי וקבוצתי, התקבלתי לקבוצת MOYO ("אהבה" באוגנדית) שיצאה בסוכות השנה וכללה 43 מתנדבים ומתנדבות בגילים שונים. לקראת המסע ערכנו יום התנדבות וגיבוש לשיפוץ ושיפור מראהו של בית חינוך רב גילי לילדים ונוער בסיכון.
החלק המקדים כלל גיוס תרומות עבור הילדים בביה"ס בכפר ג'ינג'ה באוגנדה וילדי ביה"ס "משגב" בהובלת שכבת ד', התגייסו בכל המרץ והאכפתיות לאיסוף ציוד לימודי מגוון. שכבת י' של "שפרירים" התנדבה ואספה גם תרומת ציוד מהתלמידים משפחותיהם. תודה לכל מי שנתן/ה ברוחב לב ואהבה, כשגם חברים/ות בגח"א התגייסו, מי בתפירה, בתרומת ציוד או כל בקשה שלי.
אל אפריקה
המראנו 43 חברות וחברים ונחתנו באדיס אבבה, בירת אתיופיה. שם הייתי לפני שנים רבות בעת שירותי הצבאי ומשם טסנו לאנטבה באוגנדה. עלינו על מיניבוס ישן לנסיעה של ארבע שעות, כשנופים חדשים מתגלים לעיני, עד שהגענו למלונית שהפכה לביתנו בעת השהות באפריקה. מדי בוקר יצאנו עם אותו המיניבוס, בדרכנו אל ביה"ס מחוז ג'ינג'ה, בו 462 תלמידים ותלמידות מגיל 3 ועד גיל 16, הלומדים בעשר כיתות. כ-80 ילדים מכפרים מרוחקים חיים בפנימיה בביה"ס.
בחדרי הפנימיה הצפיפות גדולה מאוד ולעיתים ישנים מספר ילדים במיטה אחת. קנינו עבורם מיטות ומזרנים חדשים וארגנו להם תאים אישיים.

המורים והמורות למדו הוראה במשך שנתיים בקולג'ים באוגנדה ובהם גננות בעלות תואר שני בחינוך. המורים והגננות גאים במקצוע בו בחרו לעסוק ושמחים מאוד בעבודתם בה יש קביעות, שהיא פריבילגיה באוגנדה מוכת האבטלה. בשיחותינו איתם, הם גילו עניין רב בחיים בישראל ובמיוחד בחיים היחודיים בקיבוץ.
שלוש ארבע לעבודה
המבנים בביה"ס עשויים מלבנים פשוטות, בוץ וקורות עץ גבוהות כגג עם רצפת בטון אפורה ופשוטה והכיתות שמצאנו היו במצב תחזוקתי גרוע. סידרנו תאורת חשמל ולאחר מכן הבנו שאין מים זורמים בצינור שהיה קרוע ולכן החלפנו אותו. ארוחה חמה אחת ביום מסופקת לילדי הפנימיה בלבד ולמטרה זו, בנינו תנור בתוך המטבח. התפריט פשוט מאוד ומבוסס בעיקר על תפוחי אדמה, קמח תירס ושעועית חומה, תוצרת מגידולי הסביבה הקרובה. בהמשך דאגנו לפועלים מקומיים שיגיעו להקים כיתה נוספת חדשה, גדולה ומרווחת להקלה על צפיפות התלמידים בכיתות. כל כיתות ביה"ס, כולל חדר ההנהלה וחדר המורים, עברו שיפוץ וצביעה בפנים ומבחוץ.
חלק חשוב נוסף בהתנדבות, היה החלק הלימודי ולכן הכנו מערך לימודים מדוקדק ומגוון פעילויות חברתיות. בהתאם לעיסוקי כמורה ומחנך לאורך כל שנות עבודתי, שובצתי במשלחת לצוות חינוך שכלל שמונה מתנדבים/ות שהכינו את מערכי השיעורים כאשר מתנדבים נוספים העבירו אותם ולכל מורה הייתה חוברת עם תוכניות הלימוד.
מתוך הנושאים שלימדנו בכיתות, המעניין ואולי החשוב ביותר היה נושא ההיגיינה האישית. התלמידים הבינו את חשיבות השמירה על הנקיון בכלל וצחצוח שיניים בפרט. בצהרים היינו מפסיקים את מלאכת ההוראה ועוברים לעסוק בשיפוץ ותיקון הכיתות שתיארתי קודם. הכנו גם מגרש משחקים בחצר כולל קיר טיפוס, מתח, מתקן לשיפור שיווי משקל ונדנדות. במהלך ימי הלימוד שילבנו פעילות מחוץ לכיתות – ימי ספורט, ספורט טבלאי, ריקודים, שירה ופעילות מלאה בשמחה של כל המשתתפים.
אירוע מרגש במיוחד היה חלוקת מחברות וקלמר המכיל עזרי לימוד לכל תלמיד ותלמידה מגיל גן ועד אחרון התלמידים. הילדים הגיבו בפרץ שמחה אדיר שהדביק גם כל אחד ואחת מהמשלחת.
בין לביאות וקופים
בסיום שבועיים מיוחדים במינם עם חוויות מרגשות של תרומה ונתינה, יצאנו בקבוצות על פי עניין ובחירה אישית, לטיול והיכרות עם אוגנדה. יש שיצאו לטרקים ויש מי שבחרו ונסעו לאי זנזיבר.

החלטתי להצטרף לקבוצה שיצאה לסיורי ספארי באוגנדה. גמענו מרחקים רבים כשאנו צופים מקרוב על מגוון מרתק של בעלי חיים. בסיור בפארק אריות, נאלצנו להמתין כ-40 דקות, עד שלביאה מכובדת הואילה בטובה לפנות את הכביש ובסיור לילי צפינו בחיי הלילה של משפחות אריות, זברות, פילים ובעלי חיים אחרים והיו אלו מראות מרשימים ומרתקים. בוקר אחד גנב ממני בבון שובב את הפנקייק ובכך הסתיימה ארוחת הבוקר שלי, קטע שלווה בצחוק עליז של הקבוצה.
לסיכום החווייה העצומה ומיוחדת שעברתי, ניתן לומר כי חברי שהציע לי לצאת למסע התנדבות זה כשאמר "זה תפור עליך", קלע במדויק. כל הנתינה העצומה שחוויתי החזירה לי פי כמה וכמה חווייה של סיפוק ואושר עילאי. בכל גיל ניתן לתרום ולתת לאחר, בארץ ובעולם, כי נתינה היא פסגת ההתנהגות האנושית.
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- רעיה מירון על דבר העורכים / ליאור אסטליין
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות


