אבי משמש בשלוש השנים האחרונות ראש התכנית למודיעין והמזה"ת במכון אייזנהאואר בוושינגטון, בירת ארה"ב. מחנך, מרצה, סופר ופרשן מודיעין אסטרטגי של המזרח התיכון. אני מראיין אותו לרגל צאת ספרו החדש: "בתוך המזרח התיכון – להבין את האזור המסוכן והמורכב ביותר עליי אדמות".

כיצד התחלת לעסוק במזרחנות ובחקר המזרח התיכון?

אני חושב שמגיל צעיר הסקרנות הזאת הייתה קיימת אצלי אך לא תמיד באופן מודע. גדלתי בירושלים וסביבתי הייתה ספוגה בשפה הערבית אף כי הבנתי זאת רק בדיעבד. המשחקים ששיחקנו נשאו שמות מוזרים שבעצם היו בערבית, סבא שלי נולד בעיראק ודיבר ערבית בבית. הוא אמנם היה יהודי, אך נולד אל תוך תרבות ערבית שורשית שהביא איתו לישראל, שבלי ספק חלחלה אלי. יצא שמרבית הקריירה המקצועית שלי – קרוב ל-30 שנה, נקשרה סביב נושא הערבים, מודיעין ומזה"ת.

מה העיתוי והרקע לפרסום ספרך האחרון?

עד כה כתבתי שני ספרים שניתן להגדירם "מקצועיים" ושניהם באנגלית: אחד פורסם ב-1999 בהוצאת אוניברסיטת הרווארד העוסק בסוגיית ירושלים ומתבסס במידה רבה על שנותי בתפקיד סגן ואחר כך יועץ לענייני ערבים, והשני הוא ספרי האחרון שהתפרסם במרס 2016. בנוסף, כתבתי נובלה בעברית בשם "אוברוסי" (לדעתי יש עותק אצלנו פה בספריה…) ויש גם שני ספרי ילדים שכתבתי בשפה העברית לשני ילדיי, ספיר ונמרוד. ספרי האחרון מסקר ממבט-על את התהליכים שעברו על המזרח התיכון בשנים האחרונות. הוא נכתב באנגלית במטרה להציג לקהל המערבי, רבדים עמוקים יותר של המציאות האזורית שלנו והשלכותיה מאלה שהקהל הזה נחשף אליהם בדרך כלל. הספר נכתב במשך כשנה וחצי, והוא כולל גם תחזיות שאני מספק לגבי התפתחויות עתידיות במזה"ת. החלק הזה בכתיבת הספר היה מאתגר מאוד. המציאות הדינמית אילצה אותי לעדכנו כל הזמן מהסיבה הפשוטה, שהתחזיות שלי לגבי האזור התממשו במהלך כתיבת הספר… כמו עוד ניתוחים ותחזיות שפרסמתי בשנים האחרונות.

כך למשל חזיתי מראש אירועים כמו האביב הערבי, המלחמה בסוריה, שחרורו של גלעד שליט, המשבר של האחים המוסלמים, המציאות הביטחונית המורכבת של עזה והשלכותיה, הופעת ארגון המדינה האסלאמית (ISIS), ההסתבכות של חזבאללה במלחמה בסוריה, עסקת הגרעין עם אירן ועוד שורה ארוכה של ניתוחים ותחזיות מדויקים– לעתים בטווחים של שנים ולעתים בטווחים של ימים. הרקורד של תחזיות מדויקות שפרסמתי והמוניטין שצברתי הם הסיבה לכך שמכון אייזנהאואר הציע לי לעצב ולעמוד בראש תכנית ייחודית של לימודי המזה"ת.

שבת לא מכבר ממסע ארוך ברחבי ארה"ב לרגל קידום הספר. עם אילו קהלים נפגשת? כיצד התקבל הספר שם? האם בהרצאות הצגת את עצמך כישראלי?

אני מוזמן להרצות בכל העולם – בארה"ב, אירופה, אוסטרליה, אפריקה, סין וכמובן אני מרצה בפני קהל זר מגוון המגיע לישראל. היו זמנים ופרקים בחיי בהם השתדלתי מסיבות מובנות להצניע את העובדה שאני ישראלי, אולם בכל פעילותי בשנים האחרונות כמובן שהצגתי עצמי כישראלי, ואין לי כל כוונה להסתיר את זהותי.

באחת מההרצאות שקיימתי, אישה ערביה, אקדמאית ממצרים שלומדת בארה"ב שנכחה בקהל הודתה לי על הצגה מקצועית מאוזנת ומעמיקה של המציאות המזרח-תיכונית והיא הייתה כל כך נרגשת שהיא פרצה בבכי. זה היה רגע מחשמל עבור כל מי שנכח באולם (ועבורי כמובן) והרגע המיוחד הזה, שדובר ישראלי זוכה לתגובה כזו, דבר שהוא נדיר למדי – מתועד בטלוויזיה.

האם הסקירה שאתה מביא בספר מבוססת על ביקורים שלך במדינות השכנות?

הידע הרב שצברתי על המתחולל בעולם הערבי מבוסס על היכרות אינטימית שלי עם החברה הערבית הן בתפקידי הרשמיים ולא פחות מכך בשנים הרבות שבהן אני עוסק כפרשן עצמאי. אני ניזון ממקורות מתוך העולם הערבי, תוך שאני מנצל את העובדה שאני שולט לחלוטין בערבית, ופועל מתוך גישה חקרנית שמאפשרת לי לתייג מקורות אמינים ואמינים פחות. המפגשים הרבים שיצא לי לקיים עם ערבים ממדינות שונות יצרו סיטואציות מעניינות ומרתקות של הכרת ה"אויב" – עם או בלי מירכאות; פגשתי אויבים שהיו מרצחים ופגשתי אויבים שהיו משוררים. כך למשל, את ארוחת הסושי הראשונה שלי חוויתי במועדון לילה בירדן והמסטר של הסושי היה בחור מצרי שלמד את רזי התחום ביפן. אחת החוויות החזקות שהיו לי בהקשר הזה הוא מפגש של שעות רבות עם בסאם אבו שריף, שהיה יועץ בכיר של ערפאת והיה מעורב בשנות ה-70 בפעילות אלימה שנועדה להביא את העניין הפלסטיני לתודעה העולמית. הוא נפצע קשה בניסיון התנקשות שיוחס למוסד. בסאם היה מארח נדיב ואיש שיחה מרתק. בשיחתנו הוא אמר "אתם ניסיתם לרצוח אותי אבל אני לא שונא אתכם. אני חושב שאנו יכולים למצוא דרך לחיות בשלום".

המפגשים הללו ורבים אחרים הביאו אותי להציג גם את הזויות המעודדות, אלה שנותנות תקווה ולא רק השליליות. בכל מפגשיי אני מדגיש שיש גם קולות מתונים בעולם הערבי שאינם נשמעים בתקשורת בדרך-כלל, שיש תהליכי שינוי שנושאים בחובם פוטנציאל חיובי. בתוך כל הכאוס השוצף סביבנו, אני מזהה בעולם הערבי תהליכים חיוביים של התחזקות המחנה האזרחי. לדוגמא, נשים הולכות וצוברות יותר כוח פוליטי. יש ארגוני מגזר שלישי רבים בעולם הערבי הפועלים לקידום זכויות לאוכלוסיות חלשות כמו ילדים, להט"בים, ועוד. הרשתות החברתיות אמנם נותנות במה לטוקבקיסטים קיצוניים, כמו אצלנו, אבל הן גם נתנו ביטוי לרוחות אחרות שנושבות בעולם הערבי, לשיח שאינו רק מתלהם או קיצוני, ואין להקל בכך ראש. רבים טוענים שהאביב הערבי גרם לכאוס שאנו רואים סביבנו; אני דווקא טוען שהאביב הערבי הוא תוצר של כאוס ששרר בחברות הערביות והיה מודחק תחת מעטה של רודנות, תביעה לקונפורמיזם פוליטי, החנקה של ביקורת ועוד.

אני מתאר לעצמי שהחיים מעניינים – ממלון למלון ומקוקטייל אחד לאחר ברחבי העולם…

אני אף פעם לא שוכח מהיכן אני בא. גדלתי בירושלים להורים מהמעמד הבינוני. עד גיל 17 חלקתי חדר עם אחי ואחותי. הוריי ז"ל החליטו לייצר עבורי "יש מאין" מעין פינה אינטימית שלי אז הם סגרו ארון בגדים ויצרו עבורי חדרון שלא יכולת לשבת בו עם רגליים ישרות. אבל זו הייתה הפינה שלי, עם הספרים שלי והמרחב שלי והייתי מאושר ואסיר תודה. פעם קיימתי תדריך בפני פורום המנהלים של הבנק העולמי בניו יורק. לפני האירוע נכנסתי לשירותים שהיו בערך פי חמישים בגודל מהחדרון שלי. הבטתי במראות הענקיות, בשיש הכבד, בעיטורי הגבס שקישטו את הקירות והעמודים – וחייכתי. למרות מרחק שנות הדור בין החדרון שלי למקום הזה, נותרתי במהותי אסיר תודה על החדרון שלי.

הקריירה המקצועית שלי מזמנת לי הרבה חוויות נהדרות ואני לא יכול לתאר עד כמה אני אסיר תודה. מטיסים ומארחים אותי, ואני נפגש עם אנשים רבים, עם סיפורים מרתקים, עם זוויות ראיה שונות. אני מאמין שלכל אדם יש ייעוד, וכשאני מסתכל על חיי בכלל וכיום בפרט אני יודע שאני מגשים ומממש את הייעוד שלי בחיים, ומבחינתי זה מקום נהדר להיות בו. יכול להיות שזה מקום שאנשים יקראו לו "אושר".

בספר אתה מציג חשיבה אחרת לגבי הסכסוך עם הפלסטינאים. תוכל להסביר?

אני מאמין שהפתרון הנכון הוא שתי מדינות לשני עמים. היום זה לא ניתן להשגה מסיבות שונות הקשורות גם בנו גם בפלסטינים. יש היום לדעתי צורך לאמץ חשיבה מחוץ לקופסא תכליתה לפרוץ את המעגל העצוב והמדמם שאנו מצויים בו. בתמצית אני מאמין שיש היום תנאים מעניינים שיכולים לאפשר לנו להגיע להסכם עם מדינות העולם הערבי, שיכלול בתוכו את הרשות הפלסטינאית. להצעתי, ההסכם יתמקד בשלב הראשון בנושא עזה ועיקריו הם: חידוש שלטון הרש"פ בעזה, פריסה בעזה של כוחות צבאיים של מדינות המפרץ (GCC) יחד עם כוחות רש"פ שישלבו גם את חמאס, נטרול מאגר הרקטות, הפסקת חפירת מנהרות, הקמת נמל ימי, פתיחת מעבר רפיח באופן שוטף ובהמשך הקמת שדת תעופה. כל התהליך הזה שיתפרש על פני מספר שנים ויגובה רשמית על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, נועד לייצר יציבות בעזה, לנטרל מקור של דימום תמידי עבורנו ועבור הפלסטינים, ולאפשר לצדדים לפנות לשלב השני והוא תחילת מו"מ עם הפלסטינים והעולם הערבי ביחס לנושא איו"ש, מתווה הגבולות של מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל, עניין הפליטים, נושא ירושלים, נושא שימושי מים קרקע ואויר ועוד.

הצגתי את עיקרי הרעיון שלי במאמר שפורסם בביטאונים מרכזיים בארה"ב והצגתי אותו בכמה פורומים – התגובות שאני מקבל ברובן המכריע הן מעודדות ביותר. על רקע זה אני מתכוון לנסות ל"קדם" את הרעיון שלי למנהיגות שלנו בתקווה שאמצא אוזן קשבת. המשמעות עבורי היא לא פשוטה משום שאני משתדל להימנע מחיכוך עם המערכת הפוליטית אבל אני היום במקום שבו אני מבין שהאחריות שחלה עלי גוברת על שיקולים של נוחות ובכלל זה הרתיעה שלי מפוליטיקה.

בספר אתה מציע "הסבר לא שגרתי" לדבריך, לגבי תופעת ה-BDS והחרם על ישראל.

בראייתי, תנועת ה-BDS, מוזנת מכמה גורמים: החלק הפשוט של ההסבר הוא כמובן נוכחות חזקה של דוברים ערבים במעגלי כוח במערב (אקדמיה, תקשורת, פוליטיקה וכו'). אבל אני יותר מתעסק בניסיון להציע הסבר למעורבות של מערביים – ובכלל זה הרבה יהודים ב- BDS. לאבחנתי בשורש התופעה ניצבת ראיה רומנטית-אידילית שמאפיינת את הדור הצעיר במערב. זהו דור שמונע בראיה של תיקון עולם, של הגנה על מיעוטים והזדהות עם מה שנתפס כקבוצות חלשות, זהו דור שמונע באידיאלים של שימור סביבתי, הגנה על חיות, שימור יערות, הצלה וסיוע באזורי אסון. כל אלה ועוד הם הצהרות של מחויבות אישית של צעירים שיוצקת תוכן של זהות אישית משמעותית עבורם. הקיצוניות במקרה של BDS מתאפיינת ביצירה של מיתוס של אביר ודרקון בהקשר של הסכסוך ישראלי-פלסטיני, שבו ישראל נתפסת כדרקון, והצעירים הללו רואים את עצמם כאביר המחויב להגן על החלשים (הפלסטינים) מול הדרקון.

התובנות הללו שלי הן פרי של מפגשים רבים מאוד עם הקהל המערבי. התכנית שאני מוביל בארה"ב נבנתה בהתאם לתובנות הללו ואני יכול להעיד לאחר שלושה מחזורים, ועל סף הרחבה של התכנית לאור הצלחתה הרבה, שהתובנות שלי אכן תקפות מאוד והתכנים והגישה שיצקתי בתכנית משרתים באופן קונסטרוקטיבי את הצורך להתמודד עם האתגר.

ספרו של אבי, "Inside the Middle East: Making Sense of the Most Dangerous and Complicated Region on Earth", זמין לקנייה באתר אמזון. אבי מקווה שבעתיד הוא יתורגם לעברית, ואף יוצב עותק שלו בספריית הקיבוץ, לרווחת התושבים.