ראיון עם המנהל העסקי החדש– ערד סלוצקי

במסגרת מבצע "הכר את מנהליך", פנינו לערד כדי לראינו לתפקידו החדש. ערד קיבל את פנינו במאור פנים ובחיוך ביישני משהו, נבוך מתשומת הלב העיתונאית ומפריצתו למעגל הסלבריטאיות הקיבוצית.

ערד (44), קיבוצניק לעילא ולעילא, נולד וגדל בקיבוץ געש, בן למשפחה ענפה שחיה בגעש, נשוי לנגה, אב לשלושה ילדים, ים (15), גפן (12) ורום (8). בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית, מזרח תיכון ואפריקה ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

ערד, בהשכלתך ובנטיות לבך אתה הומאני, איך הגעת לניהול עסקי?

הכיוון שלי אחרי הצבא היה בכלל הוראה.במהלך הלימודים עבדתי בקיבוץ כטבח (על אהבתו של ערד לבישול – בהמשך) והתגלו בי, לצד הכישרון הקולינארי, גם כישורי ניהול בסיסיים. בתוך זמן קצר הפכתי להיות המנהל האופרטיבי של תחום המזון. משם צמחתי לניהול ועברתי למה שקרוי כאן מנהל קהילה (ובקיבוצים אחרים – מנהל שירותים). היה אך טבעי שאמשיך לתחומי הניהול העסקי.

איך היית מאפיין את הניהול העסקי בקיבוצים?

הייתי אומר שזה דומה לניהול בחברה משפחתית השונה מניהול מפעל או חברה עסקית. הניהול כאן (בגח"א) הוא קצת יותר מסורתי מבחינת ענפים השייכים לקיבוץ, לעומת געש לדוגמה, שם מדובר בתאגידים יותר עצמאיים, והקיבוץ הוא מעין חברת החזקות.

בדומה לחברה משפחתית יש שילוב של בעלות, שותפות ועבודה. הבעלים הם לפעמים העובדים וגם השותפים. אתה חייב להתחשב בקונטקסט הזה.

אבל הקיבוץהתקדם מאוד לכיוון של ניהול עסקי נקי, חף מערוב שאינו כלכלי?

אין ספק, אנחנו משתדלים לנהל הכול מבחינה עניינית, אבל יש מימד נוסף של הסתכלות על הבן אדם. נותנים עדיפות נוספת לחבר, הסתכלות נוספת לצד האנושי ולהתאמה. כמובן שחייבים לדעת איפה הקווים האדומים והיכן לעצור בשיקול הדעת הזה.

איךאתה רואה את גבעת חיים, אחרי חודשיים בתפקיד?

 קודם כל, אני רוצה להגיד שקיבלו אותי מאוד יפה, בכל המערכות. כיף לי לבוא לעבודה ואני לא לוקח את זה כמובן מאליו. אני מרגיש שיש לי אפשרות להגיע לשיתוף פעולה ולהצלחה. נותנים לי לעבוד ולהתקדם ויש חיבור טוב.

גח"א הוא קיבוץ מסודר שיש לו שיטה ומסורת, אין כאוס. כמובן שיש דברים שארצה לקדם וגם לשנות. אני מטבעי בן אדם שרוצה לקדם ולפתח, לא רק לשבת על הכיסא. אבל יש פה תשתית שמאפשרת את הקידום. תשתית מאורגנת ומסודרת.

מהי הגדרת התפקיד שלך? איך אתה רואה את התפקיד?

 תפקידי הוא בחטיבה של עסקי הקהילה (להבדיל מהחטיבה של שירותי הקהילה). העיסוק שלי נוגע לצד ההכנסות של המשק. ניהול כל המערכת העסקית מתבטא בשלושה תחומים עיקריים:

• ניהול נכסי הקיבוץ הפיננסיים – כספים, מידע, הנהלת חשבנות, בנקים וכו'.
• ניהול נכסי הקיבוץ האקטיביים – ענפי הייצור.
• ניהול נכסי הקיבוץ הפסיביים – נכסי קרקע והשכרות.

המטרה שלי היא לנהל את המערכת נכון ולהביא לחברים מקסימום רווח.

הגדרתי לעצמי קודם כל תקופת לימוד. אני יודע שבשלב הראשון פותחים את האוזניים ומקשיבים. יש כמה נושאים שהוגדרו לי ושאני גם מביא להם ערך מוסף:

• כל נושא התכנון והבנייה, נכסי הנדל"ן וההסתכלות התכנונית על הקבוץ. הראייה שלי על פיתוח נכסי הנדל"ן של הקבוץ היא עסקית. בעיקר מרכז השירותים שהוגדר לי כמשימה שיש לקדם אותה.
• שינוי במערך הכספי. יש מקום לשיפור מערכת המידע והכספים.
• הקשר מול הענפים – אני רואה שמנהלי הענפים צמאים לליווי של מנהל עסקי וגיליתי רצון להכוונה ולהשתתפות בנטל הניהול שמוטל עליהם. בסך הכול תפקיד המנהל הוא תפקיד בודד, וקשה להיות לבד. צריך מישהו להתלבט איתו ולשתף אותו בהחלטות, וזה תפקידי. מצד אחד אני מאפשר ומאציל סמכויות, אבל אני גם אדם מעורב שחשוב לו לדעת מה קורה, כי בסופו של דבר אני אחראי מול הבעלים .

איפה אתה רואה את העתיד של גבעתחיים? חקלאות? תעשייה? נדל"ן?

גבעת חיים החליטה בשעתו לבצע הפרטה עמוקה וללכת לכיוון של פחות ופחות רכוש משותף, כולל מכירת פריגת והאופציה למכירה נוספת ב-2016. כך שבסופו של יום, הפעילות העסקית המשותפת תפחת בהתאם להחלטות שהתקבלו. עם זאת, אני משער שהפעילויות החקלאיות יימשכו ואף יתפתחו. אני רואה את גבעת חיים מפתחת את פעילות הנדל"ן שלה בהיקף שהיא תחליט עליו. גם מרכז השירותים העתידי ייצר רווח נוסף לקיבוץ, ולאחר תקופת ההשקעה הוא יניב רווחים שישמשו למטרות שיחליטו החברים.

העתיד של גבעת חיים הוא הרבה יותר מעסקים. העסקים הם אמצעי ולא מטרה. המטרה היא להגיע לרמת חיים גבוהה, לשפר את הביטחון הכלכלי ולתת רווחה לחברים – לשפר כל העת את היכולת של החברים לחיות יותר טוב.

זה שונה ממה שנאמר פעם, כשראו בעסקים ובענפים של הקבוץ מטרה ולא רק אמצעי?

לעסק בעיני אין חיים משל עצמו. עסק שחי למען עצמו ולא למען הבעלים שלו – איבד את הכיוון. החשיבות של העסקים לגח"א היא בשני מובנים, האחד – תחזוקת היישוב והשקעות קהילתיות. והשני – חלוקת דיבידנד לחברים. אני רוצה להגיע לכך שהחבר יהיה אחראי לפרנסתו ולפנסיה שלו, ושהעסקים ישכילו לתת לחבר רווחים של ממש וידאגו לצדדים הקהילתיים והתחזוקתיים של היישוב. זו היא מטרתו של הקיבוץ המשתנה.

אבל יש מרכיב אמוציונאלי או אידיאולוגי שלא ניתן להתעלם ממנו? איך חיים איתו?

אני אדם שחשוב לו להיות ממוקד מטרה. אני יודע להבדיל בין ניהול לבעלות. מי שלא יודע להבחין בין השניים הוא או "מנהל חלש" שהבעלים קובעים לו הכול, או שהוא "מנהל חזק" שמכתיב לבעלים מה לעשות. אני מחפש את האיזון. אני מציע כיוונים ומנסה להוביל בדרך שאני רואה כמקדמת, אבל בסופו של יום מבצע את מה שההנהלה והאסיפה מחליטות. אני בא מקיבוץ אז קל לי מאוד להבין את זה. שם אני בעלים, פה אני מנהל שמבצע את החלטת הבעלים.

איפה אתה רואה את תהליך ההפרטה?

אני לא יכול להגיד משהו מובהק. יש דברים שגח"א מאוד מתקדם במתווה שהוא ניתב לעצמו, בעיקר בהפרטה האישית ובשיוך של הדירות. מצד שני בכל מה שקשור לפיתוח נדל"ן מניב נשארתם מאחור. מורגש שחשוב לחברי הקיבוץ לקלוט את הבנים ויש רצון אותנטי לרב דוריות, זה ממש ב-DNA של המקום.

אז דווקא במישור העסקי, איך משתלב תשכונת הבנים והחזרה של הבנים בעתיד העסקי של הקבוץ?

החברים שחזרו הם בעולם תעסוקתי משל עצמם. ההשתלבות שלהם במערכות הפנימיות היא לא גדולה, וזה חבל. יכול להיות שזה ישתנה בעתיד ויש פה פוטנציאל להשתלבות. אבל מאחר שהכיוון הוא לא בפיתוח עסקים, אלא יותר בניהול נכסים, אז הפוטנציאל הוא מצומצם. ייתכן כיוון ביזמויות, לאפשר לחברים ליצור יזמויות בתוך הקיבוץ ואז הסיכון מתחלק בין היזם לבין הקיבוץ שמספק את המקום. יכול להיות שזה הכיוון, להקים מעין סביבה כזאת שתדחוף להקמת יזמויות ועסקים של החברים בקבוץ.

בשלב זה, כבר קצת נמאס לנו לדבר על עסקים, ועברנו לדבר על הדברים המעניינים באמת. למשל על העובדה שערד שיחק כדור-מים כאן בבריכה כבר בגיל 13 או כדורגל נגד צ'רבינקה וקראוס. כשהוא התחיל לעבוד כאן היה לו קטע נוסטלגי, הוא נזכר איך הוא התרוצץ כאן במגרשים כנער צעיר, ועכשיו הוא בא ממקום אחר.

אחר כך, השיחה פנתה לשתי האהבות העיקריות של ערד – בישול וספרים. וכאן אורו עיניו באמת. אבל על מנת לשמוע ממנו המלצה מעמיקה לספר או מתכון מעניין לתבשיל חורף – תצטרכו לתפוס אותו במשעולי הקיבוץ או במשרד ולדבר אתו ישירות.

חידון ערד

ספורט: שחיה עכשיו. כדור מים וכדורגל בעבר.

אהבה מס' 1: ספרים, "לא עסקיים חס ושלום."

ספר נוכחי ליד המיטה: מוטי זעירא – "עף בכנפיים שבורות"

ספרים מומלצים: "אמנות הקשבה לפעימות הלב" – יאן פיליפ סנדקר "ספר מדהים"

ימיו ולילותיו של הדודה אווה – אמנון דנקנר. יש עוד הרבה למתעניינים…

אהבה מס' 2: "בישול מוציא ממני את הצד היצירתי – תשאלו עלי בקיבוץ ויגידו לכם"

מקצוע אלטרנטיבי: או מורה, או כדורגלן מקצועי, או שף מקצועי שמבשל בשביל הכיף.

גלולת הרגעה: לבשל אחרי יום עבודה מלחיץ במיוחד. פשוט להיכנס למטבח ולבשל, "אני נרגע וכולם נהנים".

מוטו: "אני לא כל היום בעסקים, עסקים, עסקים. אני נורא לא מנהל עסקי קלאסי (אם יש דבר כזה), לא קורא גלובס כל היום, מה שאני אוהב לעשות זה דברים אחרים לגמרי, והשילוב הזה בין הפן הקליל יותר שבקריאה, בישול וספורט למעשיות והרצינות שבניהול העסקי – הוא טוב לי."