WhatsApp Image 2020-07-09 at 14.38.32

צילום: אלדד ורדי

 את ערד סלוצקי פגשתי כבר לפני כמה עשורים. באמצע האייטיז הוא היה קשר אנרגטי ועיקש במרכז השדה של קבוצת הילדים שלנו בהפועל גבעת חיים בכדורגל ועוד לפני כן, הוא אפילו הספיק להתאמן ולשחק בקבוצת הכדורמים המקומית, שם גדל בצילן של מפלצות תהילה כגון נמרוד דרייפוס, בני לנג וזוהר רהב.

"כבר כנער הכרתי טוב את גח"א ואנשיה", הוא מאשר. "והאמת היא שכאשר התחלתי לעבוד פה לפני שמונה שנים, היה לי ממש התקף נוסטלגיה כשהייתי נתקל בדמויות שהכרתי מהכדורגל כמו דני צ'רבינקה, אלכס קראוס, רובי ברנע וערן נבון".

כבר לא מפא"יניקים

הוא היה מנהל עסקי בגעש, הקיבוץ בו נולד וגדל, עד שנשלף משם בידי שמוליק לשם ומוטי זעירא. "התפקיד שהוצע לי כאן היה מנהל עסקי ומנהל כספים. עבדתי שנתיים עם שמוליק, ארבע שנים עם ברוך גושן ובשנתיים האחרונות עם צביק'ה בן נח".

כמי שנמצא בתפקיד כבר שמונה שנים, יש לו פרספקטיבה על גח"א. ויש לו גם תכונה שהוא שם הכל על השולחן. זה מורגש ומודגש במהלך כל השיחה שלנו.

"כשהגעתי הנה, התפעלתי מאוד מהיכולת של גח"א לקבל החלטות ולבצע אותן. הייתה פה פרגמטיות מפא"יניקית שהתבטאה ביכולת לזוז קדימה למרות מחלוקות שעלו במהלך הדרך. במהלך 8 השנים שאני בגח"א אני חש שחל שינוי בגישה זו, זה לא קרה בבת אחת, אבל כעת יש לא מעט עניינים ותהליכים שיש קושי לקדם, בין השאר כי הקיבוץ גדל ומטבע הדברים נוצרו פערים המתבטאים בניגודי אינטרסים והשקפות עולם שונות. גם הדיונים המתקיימים לא פעם 'בכיכר הפייסבוק' ומתבססים לא אחת על מסרים שטחיים שאינם מחוברים למציאות, מקשים על תהליכים לזוז קדימה".

אני כמובן מזהה את הפירצה ומעודד אותו להמשיך בכיוון, אבל הוא שוקל מילים, כי חשוב לו שהדברים יאמרו בצורה כנה אך לא שיפוטית. כגורם מקצועי המלווה את הקיבוץ בנושאים המרכזיים.

"אני מזהה בהוויה הציבורית בגח"א הקצנה בעמדות, ו'מלחמות יהודים' המקשות לא אחת ליישם את החלטות שהתקבלו באופן מסודר במוסדות הקיבוץ. מהיכרותי, זו תופעה קיימת בלא מעט קיבוצים שעוברים תהליכים של שינוי חברתי".

במהלך השנים בתפקיד, הוא עסק בארבעה תחומים עיקריים, לצד העבודה השוטפת. "הנושא הראשון היה המשך פרעון החובות של גח"א. היו פה שעבודים לבנקים בשל חובות עבר, אבל כיום רוב רובו המכריע של החוב כבר נפרע ושוחררו השעבודים לבנקים. השני הוא הקמת מרכז השירותים המסחרי וסניף קופת החולים, פרויקט שחיזק את הקיבוץ כמרכז אזורי בעמק חפר. השלישי, קידום הפרויקט הסולארי שהקמת שלב א' שלו הסתיימה והקמת שלב ב' מתחילה בימים אלו והאחרון הוא טיפול בהסדרת שימושים חורגים של הקיבוץ מול מנהל מקרקעי ישראל. במקביל עסקתי בניהול המערכת העסקית שוטפת, בנושאים כמו חיבור בין המטעים לגד"ש, טיפול בהמשך קיום הרפת  וענייני השכרות עסקיות".

אה, יש נושא נוסף.

WhatsApp Image 2020-07-09 at 14.37.53

צילום: אלדד ורדי

כמה זה עולה לנו?

"כחלק מהצוותים שעסקו בעניין וכמנהל הכספים, טיפלתי בהיבט הכספי של נושא השיוך והבנייה", הוא מסביר. "בשכונה ב' צורפתי למנהלת כמלווה מהצד הכספי ובאותו הקשר אני מלווה את ההכנות גם לקראת שכונה ג'".

אני מנצל את ההזדמנות לבקש ממנו לעשות סדר. "בתחילת שנות ה-2000 אימץ הקיבוץ את החלטת רמ"י 751 על שיוך הדירות ובהמשך גם יישם שיוך חוזי כפי שנהגו קיבוצים נוספים באותה העת. מאז הקיבוץ פעל מול החברים בעשרות רבות של עסקאות לפי מתווה זה, כך שרעיונות שלעיתים נשמעים  בדבר נסיגה מתהליך שיוך, הם לדעתי חסרי ביסוס ואני מאמין שכך או אחרת יתרחש פה שיוך. לגבי שינוי ומעבר מ-751 להחלטת שיוך אחרת, עדיין לא הוחלט אם הולכים למתווה מגורים או מתווה אגודה".

אז כהכנה לקמפיינים, למאבקים ולרעש הגדול, ערד מזכיר על מה המלחמה.

"כאמור, יש את החלטה 751 התקפה כעת, שבמסגרתה ותיקים ישלמו כ-11 אחוזים משווי הקרקע לפי שמאות רמ"י (כיום כ-1.8 מיליון ₪ וסביר שיעלה) וככל שיורד הוותק, עולה המחיר עד לצעירים ביותר שישלמו 91 אחוזים", הוא אומר. "שכמובן שמתווה זה טוב לוותיקים ורע מאוד לצעירים".

הלאה. "מתווה שני הוא חלופת המגורים, הקובע שלכמות מגרשים מוגבלת (חלקת המגורים המוטבת שהוגדלה בגח"א מ-375 ל-424 יחידות) ומי שהיה חבר לפני מרץ 2007, ישלם 3.75 אחוזים מערך הקרקע בשלב ראשון וישלימו לעת מימוש כמו השאר ל-33 אחוזים. החלופה האחרונה היא חלופת האגודה במסגרתה כולם ישלמו 33 אחוזים, עם הנחה של כ-12 אחוזים החל מהיום הראשון".

אני שואל אותו על האמוציות המתלוות לתהליך והוא רואה בכך משהו רחב יותר ממה שקורה בגבעת חיים איחוד.

"שיוך עולה כסף, נקודה. אנחנו משתדלים שכמה שפחות, אבל ברור שצריך לשלם כסף. טיפלנו גם בסיוע לנושא המימוני בכך שהגענו להסכם עם בנק מזרחי על מימון בתנאי משכנתא", הוא מדגיש. "אבל לקיבוצניקים, גם לי, קשה להפנים שעל המקום בו הם יושבים כבר דורות, צריך פתאום לשלם. מצד שני, 33 אחוזים מערך הקרקע בשומה האחרונה שנקבעה, זה בסביבות 600,000 ₪. אם תפרסם מודעה על קרקע בגודל 350 מ"ר לבניית בית פרטי בעמק חפר למכירה במחיר זה, סביר שתוך יומיים יעמדו בתור רבים מאוד".

WhatsApp Image 2020-07-09 at 14.37.02

צילום: אלדד ורדי

האחריות הכבדה

אז על מה כל המהומה בגח"א? אני דוחק בו. "אני מאמין שהכל עניין של שינוי הנדרש בתפיסות יסוד ודרכי התנהגות", הוא בורר מילים. "ובעניין הזה אני מזהה כיוונים של לעומתיות, דה לגיטימציה של האחר והקטנת הסולידריות בין החברים. למרות מה שאומרים על כך שהדור הוותיק לא מפנה את מקומו, בשנים הללו אני דווקא רואה שינוי חברתי הכולל יציאה של הדור שגילו סביב 60-70 ובמקומו נכנסים אנשים צעירים יותר עם עולם מושגים שונה. יש כאלה המגיעים מחוויית ניהול בעסקים מחוץ לקיבוץ ומשווים את עולם מושגי ודרכי הניהול של ארגונים אלו לקיבוץ. אני סבור שבשונה מעסק רגיל, קיבוץ דומה יותר לארגון משפחתי מורכב וכנישה ייחודית דורש ניהול מותאם ושונה".

לכל אורך השיחה רואים שאכפת לו. "נכון מאוד", הוא מאשר. "אני אוהב את האנשים פה ואת המקום. לכן, כשאני נתקל בשימוש בסיסמאות כדי להפעיל מניפולציות על הציבור, קשה לי עם זה. אני שייך פה לדרג הניהולי וברור לי שהבעלים של המקום הם חברי הקיבוץ ואני מאלו שאמורים לסייע להם בניהול המקום. קיבלתי אמון מהציבור ואיתו אחריות כבדה מאוד, לנהל את הרכוש העסקי והכספים של הבעלים שהם חברי הקיבוץ ואני מחויב להם. יש כאן הרבה מאוד אנשים איכותיים שיכלו להשפיע יותר, ללא קשר לעמדתם בנושאים שעל סדר היום הקיבוצי ועם זאת יש לי תחושה שהמיינסטרים חי את חייו ולא מעוניין להיות מעורב. בעקבות כך יש השפעה גדולה יותר לחברים שמחזיקים בעמדות שאינן מייצגות בהכרח את מרבית החברים".

אל האתגר הבא

טוב, בואו נחזור לניהול ופיתוח הרכוש שלכם. "אנחנו עוסקים מזה זמן רב ברעיון פיתוח אזור התעסוקה במרכז המסחרי. מדובר בנכס המרכזי שיכול להניב ערך כלכלי גבוה לקיבוץ, אולם כרוך בעלות ההשקעה משמעותית הנעה סביב 200 מיליון שקלים כדי להגיע לפיתוח מלא. החזרנו כאמור את החובות לבנקים, גח"א לא ממונפת, במצב פיננסי טוב מאוד ויכולה לקחת הלוואות לצורך זה, אולם לקיחת סיכונים עסקיים בהשקעות, קל וחומר בהיקפים כאלו, צריכה כמובן להיות מוכרע על-ידי החברים. הנושא קשור גם למציאת העסקית בשוק הנדל"ן בארץ, המשפיע מאוד על ההחלטה על אופי השימושים במתחם, אופציה להכנסת שותפים וכו' – לא פיצחנו עדיין את הנושא הזה".

הוא מדבר על פיתוח פיזי נוסף שקרה בנוף הקיבוצי, הכבישים החדשים ממערב לקיבוץ, על תעלת הניקוז ועל כך שחלק משמעותי מפרוייקטים אלה מומנו בידי רשות הניקוז ונתיבי ישראל, כך שגח"א לא נשאה ברוב העלות אך נהנית מהתוצאות, על הקשר הטוב עם המועצה האיזורית והנה, הגיע הזמן לסיים, אולי אפילו תרתי משמע.

"אני מתלבט אם להמשיך בתפקיד", הוא מספר. "הקדנציה שלי אינה קצובה בזמן, אך אני מאמין שתמיד טוב לסיים ברגע הנכון ואני שואל את עצמי אם לא הגיע הזמן לעבור לשלב הבא בחיים ובקריירה. יש לי פה קילומטראז' רציני, אני אוהב את האנשים והמקום אבל עדיין מתלבט. שיתפתי בצורה כנה וישירה בדברים את חברי ההנהלה ומאמין שאגיע להחלטה בעצה אחת עם הצוות הניהולי ולאחר כניסת היו"ר החדש".

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896