משימת "תרומה לסביבה"

משמעות תחומי האקולוגיה והשמירה על כדור הארץ מובנים מאליהם ולכן החלטנו שזו הזדמנות להיות שותפים בקצה-קצהו של הנושא הרחב הזה. חשבנו מה מתאים לנו לעשות והחלטנו שאנחנו רוצים לעשות משהו בסביבה הקרובה שלנו – פרויקט "אגמון חפר".

באחה"צ שרבי של תחילת מאי פגשנו את אייל עמרמי מעין החורש האחראי על האגמון שמענו בעניין רב איך התחיל הרעיון, מה נעשה ומה מתוכנן.

גזמנו אשלים בערוץ אליו רוצים להזרים מים נקיים מעיינות חוגלה, קצת נשרטנו, קצת הזענו, קצת קיטרנו והרבה השארנו למחר. תהינו איך החלוצים, מייסדי הקיבוצים והמושבים בסביבה, הקימו כאן ישובים, חרשו שדות וסללו דרכים, דמיינו איזה כיף היה להשתכשך בנחל אלכסנדר ולשוט בו בסירה והתחלנו לחלום שיום אחד זה יקרה שוב.

משימת "חלוץ בודד"

משימת "חלוץ בודד" היא משימה היסטורית בקיבוץ, כך סיפרו לי, משימה שעברה אבולוציה עם השנים ועם המודרניזציה. זקני הצוות, הנושקים ל-50, נזכרו איך היו צריכים בשנת המצווה שלהם לצאת למסע בדד ואיתם רק הציוד שהעמיסו על הגב וגרמי השמיים.

עם השנים שינתה המשימה פניה, כמו המדינה. החלוץ הבודד הכפיל את עצמו לזוגות בודדים ואח"כ לקבוצות קטנות, כשהיו גם שנים שבכלל ויתרו על הבדידות וכל קבוצת המצוות בישלה יחד ארוחה בשטח ויצאה לא"ש לילה או משהו דומה.

הדעות היו חלוקות בצוות ההורים שהתנדב להוציא לפועל את המשימה. יש שחשבו שאנחנו בזמני הפלמ"ח לעומת אלו (האימהות בעיקר) שגוננו על "האפרוחים". לבסוף הוסכם שחשוב קצת ניווט, לבנות אוהל, להדליק אש, להכין אוכל על המדורה, להסתדר לבד בלי מבוגרים, קצת עצמאות ובעיקר בלי פלאפונים. המיקום הנבחר – "חולות עטה" (פארק השרון בימינו שמורה קסומה בסביבתנו בלי שום קשר למשימה (J.

וכך, בבוקר  שישי נעים באפריל יצאנו למשימה. הילדים מחולקים לקבוצות קטנות מצליחים להתמצא, להיות ביחד, לבנות, להכין, לעמוד בכל המשימות שאתגרו ההורים ואפילו מהר יותר ממה שחשבנו. כשהילדים במשימות, סידר לעצמו צוות ההורים זולה נהדרת ולכל אחד מה יש ביד? ניחשתם נכון – פלאפון.

היו ילדים שנהנו יותר וכאלו שפחות, כולם הרגישו שקיבלו את המקום הגרוע ביותר להקים מאהל, עם הסרפדים, עם השמש, עם האבנים, מה לעשות, ככה זה בשטח. לסיום היום הגיעה בהפתעה ארוחה מפנקת כי עם כל הכבוד למדורה, לתפוחי האדמה, לפיתות שהוכנו על הטאבון והלבנה שנעשתה לבד, זה לא מספיק.

חזרנו הביתה לעת שקיעה, לקבל את השבת כל אחד בביתו עם משפחתו וכן, אפילו רק כמה שעות של שדאות גרמו לנו להעריך יותר את כל הפינוקים והדברים הקטנים של ימינו ושל הבית.

הכנת עגלה לשבועות

אנחנו לא יודעים מי או מתי התחילו במסורת הכנת עגלה של שכבת ז' בחג שבועות בשנת המצוות, אבל אנחנו בטח לא נהיה אלו שיפסיקו אותה ובטח לא כשבחרנו לנו שם כל כך מתוק ומוצלח "תות" פשוט "תות".

חתכנו, צבענו, המצאנו סלוגן נהדר והפתענו את לביאה (לא הרבה מצליחים). מזל שיש לנו את יובל נבון, אבא של תומי, עם טרקטור ועגלה וחיוך תמידי וכך, חגיגיים עם חולצות "תות" והשלט הנהדר "הלביאה שאהבה תות", היינו חלק מהתהלוכה החקלאית והחגיגית של שבועות, חג ראשון ושמח במיוחד שנחגג לאחר הקורונה.