פנייה של חברי קיבוץ לערכאות שיפוטיות של המדינה היא אחת התופעות המבאסות שפושה בין כתלינו בעקבות "מהפכת הקיבוץ המתחדש". הקהילה הקיבוצית על מוסדותיה אינה יכולה, או אולי אינה רוצה להתערב, ומחלוקות בין חבר לחבר או בין חבר לקיבוצו מושארות לבית המשפט.

שלא בטובתי ולא בידיעתי שורבב שמי לאחרונה לכתב תביעה בו תובע אחד מחברי הקיבוץ חבר אחר בטענה שאמר דברים, שלדעת התובע פוגעים בשמו הטוב. לדעתי, עצם הגשת התביעה ולשונה עשויים לגרום יותר נזק לתדמיתו של התובע מאשר הדברים שהוא טוען כי אמר הנתבע, אבל מה שהפתיע אותה יותר היתה התשובה שקיבלתי כאשר הצגתי את העניין בפני משתתפי טיול הוותיקים האחרון. "לצערי זה אכן המצב.. איננו יכולים לדרוש מחבר שלא יתבע חבר אחר בשום עניין, זו זכותו כאדם וכאזרח…" ענה לי גם מזכיר הקהילה בתשובה לפנייתי כלהלן:

"האומנם הפכנו לחברה בה חילוקי דעות בין שני חברים צריכים להיפתר בבית המשפט? הצגתי את השאלה בפני משתתפי טיול הוותיקים והתשובה היחידה שקיבלתי היא  שאם חבר רוצה לתבוע, אי אפשר להגיד לו מה לעשות.

"זה בהחלט לא מקובל עלי. לדעתי על מוסדות הקהילה להתערב ולשכנע את החבר להסיר את תביעתו. כמנהל הקהילה זו אחת מחובותיך, להביא ליחסי-גומלין נורמליים בין החברים ואני רואה כזכותי לפנות אליך שתסייע לי בדבר הזה".

התשובה אינה מקובלת עלי. לדעתי יכולים חברי הקיבוץ לקבוע בתקנונו כללי התנהגות לחבריו, כשם שקבעו למשל שחבר אינו רשאי שלא להתפרנס. אני מבקשת להעלות לדיון בכל ערכאות הקיבוץ הצעת החלטה, שתוכנס כסעיף לתקנון הקיבוץ, שבמקרי מחלוקת בין חברים לא יפנה חבר לערכאות משפטיות חיצוניות בטרם מיצה את כל האפשרויות לפתור את הבעיה בתוך הקיבוץ, לרבות גישור ופישור.

אני מאמינה שיש לכם מה לומר בעניין.

 

3 Responses to ניפגש בבית המשפט / תמר לנג

  1. צביקה הגיב:

    הנושא מטריד אותי הרבה זמן ובמספר הזדמנויות ניסיתי לעורר את הצורך לבנות מנגנון גישור – פישור פנים קיבוץ.
    בפועל הקיבוץ משתמש במקרים מסוימים במנגנון של גישור אך לטעמי לא במידה מספקת.
    במועצה האחרונה ברוך הסביר מדוע לדעתו יש להקטין ככל הניתן הליכה לבית המשפט: "פנייה לבית המשפט מקצינה מחלוקות במקום לפתור אותן ומייצרת טינה אצל המפסיד שלפעמים עובר גם לדור הבא".
    מקווה שבמהלך השנה שנותרה לי בניהול המועצה נטפל בנושא הזה תוך משום שכל ונייצר מנגנון מחייב טרום פניה לבית המשפט.
    בסופו של דבר אין דרך לחסום את ההליכה לערכאות משפטיות זולת מנגנון הידברות וגישור בהסכמה.

  2. דבורה חילי הגיב:

    בעמק חפר קיים מרכז גישור שנותן מענה ואלטרנטיבה לדיון בית המשפט.
    מרכז הגישור נותן שרות לאנשי עמק חפר. הגיעו למרכז מקרים של חברי קבוץ, סכסוכי שכנים, אי הסכמה של חבר מול ההנהלה והגיעו להסכמות משותפות. הגישור הינו הליך רצוני שבו הצדדים המסוכסכים נעזרים באנשי מקצוע, שמסייעים להגיע להסכם שמקובל על דעת שני הצדדים. זה הליך סודי וחסוי (בניגוד לתביעה בבית המשפט שמתפרסמת בעיתונות ובאינטרנט) ובשונה מהליך משפטי או בוררות שבהם השופט או הבורר פוסקים בדין, בגישור הצדדים מחליטים במשותף על התוצאות. בכל שלב ניתן להפסיק את הליך הגישור אם מי מהצדדים לא מרוצה (שוב בניגוד לבוררות או לדיון משפטי).
    אני מזמינה את החברים המעוניינים בפרטים נוספים לפנות אלי או למישהו אחר מחברי מרכז הגישור שעושים זאת בהתנדבות ולכן העלות הרבה יותר נמוכה והזמן יותר קצר מהליך משפטי.
    דבורה חילי

  3. ציון הגיב:

    בדיוק עכשיו אני עושה פרויקט שטח בנושא במסגרת לימודיי לתואר שני ביישוב וניהול סכסוכים באוניברסיטת בר אילן. במסגרת הפרויקט ערכתי שאלון קצר לחברי הקיבוץ שמטרתו לברר מה חושב הציבור בעניין.ה שאלון פורסם גם בלוח המודעות ובפייסבוק של הקיבוץ וניתן להגיע אליו גם משם.

    מצרף לינק למילוי השאלון.

    ציון נואמה

    https://docs.google.com/forms/d/1NwZUtlc-hzEd3GdJK6d2xRUx0oTwtYAuXJVhAisBUAA/viewform?c=0&w=1&usp=mail_form_link

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896