פעם, שהיינו רצים בבוקר בפרדס, יואב ואני, היו לנו מלא רעיונות יפים. אף אחד מהם כמובן לא יצא לפועל. אחד היותר מופרכים ביניהם היה לערוך פעם בשבוע מפגש ספרות וקולנוע על בירה. הרעיון היה שבכל שבוע מישהו אחר ידבר כמה דקות על ספר, סרט או ז'אנר שמדבר אליו ואחרי זה החבר'ה יקשקשו קצת בהקשר הזה.
הקיצר, חשבתי לנסות ולהתחיל סוג של טור בהמשכים בעלון, כאשר בכל פעם מישהו אחר יכתוב משהו. מקסימום, נזרוק גם את זה לפח האשפה של ההיסטוריה. חוץ מזה, הגיע הזמן להוציא לגמלאות ולהחליף את "תפוז הזהב", לא ? עוד מעט יצטרכו להתחיל סיבוב שני של התפוז.
לעבודה: השבוע יצא לי לראות את שלוש העונות של הסדרה After life של ריקי ג'רוויס. יש לג'רוויס מספר סדרות שיצר ושיחק בהן, אך במיוחד "ניצבים" ו-"המשרד" מייצגות את אותו הקו של After life.
קודם כל אזהרה- מי שראה את "המשרד" האמריקאית או זו הישראלית ומצפה לבידור קליל- עדיף לו לא לצפות. אלו סדרות מלנכוליות, על גבול הטרגיות, מאלו שמשאירות אותך חושב בסוף הפרק על החיים ומשמעותם.
בכל הסדרות הללו מופיעים גם גיבורים אמיתיים, בייחוד שחקני קולנוע ותיאטרון מפורסמים, אולם הן דמויות משנה ומטרת הופעתם היא דווקא לשרטט את ההבדל בינם לבין החיים האמיתיים, לבין האנטי-גיבורים המככבים בסדרות האלו. ג'רוויס לוקח סיטואציות מחיי היומיום של כל אחד מאיתנו ומביא אותן לידי הקצנה. ההצלחה של גיבורי הסדרות שלו אינה אופציה, יש רק כשלון ברמות שונות. הסיטואציות המתוארות בסדרות הן לכאורה קומיות עד הקצנה, מאלו שאתה נשאר עם מין חיוך טיפשי מרוח לך על הפרצוף כאשר בו-זמנית משתלט עצב גדול על לבך.
העלילה סובבת סביב מקומון חינמי המסקר בכל פרק "טיפוס" מקומי אחר. החלום המקשר של כל הדמויות הוא לזכות ברגע תהילה קצר בסיוע הכתבה בחינמון, כשהסיפורים עלובים עד הזויים בכוונה: אחד מנגן בשתי חליליות על ידי נשיפה מהאף, אחד משוכנע שהוא במאי דגול בעודו מביים הופעה במתנ"ס המקומי ועוד כהנה וכהנה.
יש איזה חוט מקשר בריטי שאפשר להצביע עליו. ניקח נגיד את אלינור ריגבי של הביטלס, רבים מהשירים של הסמית'ס, אפילו סאשה ברון כהן בחלק מהדמויות. בכולן הזרקור מאיר דמויות רגילות המנסות בסך הכל לשרוד ולהגשים חלומות קטנים. הכשלונות המפוארים שלהן, העליבות של חיי היומיום שלהן, המלנכוליה שהיא מנגינת חייהן, כל אלו הם המגנט שמושך כל כך לצפות שוב ושוב בסדרות האלו.
האמת היא שהקסם האמיתי מאחורי הדבר הזה הוא היכולת של כל אדם לזהות את עצמו עם דמויות כאלו. כאשר אנחנו הולכים לראות סרטים "הולוודים" קלאסיים, או קוראים ספרי מתח רגילים, אנחנו מבקשים בעצם הפוגה מהחיים. אנחנו מבינים שזו פיקציה. את הסדרות של ג'רוויס קשה לראות. לעיתים בלתי אפשרי. אם ראיתם את הסדרה ולא הצלחתם לדמיין את עצמכם באחת הסיטואציות, אז או שאתם לוקחים את עצמכם ברצינות רבה מדי או שאולי צריכים לראות פסיכולוג דחוף. יכול להיות שגם כל התשובות נכונות. אה כן וכמובן שאין שום דמיון בין המקום הנ"ל, הטיפוסים האלו והמקומון הזה לקיבוץ, אלינו ולעלון שלנו. מה פתאום, השתגעתם ?
One Response to מול הראי ? / שביט לין
כתיבת תגובה לבטל
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
נובמבר 2023 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
תגובות אחרונות
- רעיה מירון על דבר העורכים / ליאור אסטליין
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות




תודה שביט, גם אני הוקסמתי, נהנתי, מהסדרה הנהדרת after life,
הופניתי אליה דרך מטופל שסובל מאד מחרדות ודכאונות,האופן בו היא מביאה התמודדות עם אבל, מרתקת, דמות הפסיכולוג בסדרה נהדרת, הולכת לקצה, הומור נפלא, לא הפסקתי לצחוק….