כרגיל, ראיתי בזמן מאז נפרדנו ה מ ו ן סרטים! קשה לבחור מביניהם את זה שהכי הכי כי כולם היו מדהימים בזכות עצמם.

אז בגלל הסערה בואו נלך על "אופטימיות היא שם המשחק". סרט על חריגים, אובססיות, סערות, אהבה וסובלנות. ברדלי קופר הוא פט, מורה במקצועו שעבר התקף פסיכוטי ומנסה לחזור לחייו לאחר שהייה בבי"ח לחולי נפש. הוא חוזר לבית הוריו שמנסים לעזור לו, ביחד עם חבריו הקרובים. פגישתו עם טיפני (ג'ניפר לורנס), בחורה עם מטען משלה, מוסיפה לסרט את הנופך הרומנטי. הסיפור נשמע די בנאלי אך הסרט עצמו אינו כזה בכלל. כל הטיפוסים מיוחדים מאד, בעיקר ברדלי קופר, ג'ניפר לורנס ורוברט דה נירו (האב). המשחק נהדר (כולם מועמדים לאוסקר!) והסרט רגיש ומלא הומור. שווה בהחלט! אפשר לקרוא עוד על הסרט  – לחצו כאן 

ואם מדברים על סערות, אתמול ראיתי את "שומרי הסף", אחד משני סרטי התעודה הישראלים המועמדים לאוסקר השנה, ולא לחינם. סרט אמיץ, חושפני בלי לגלוש לרכילות, ענייני ואחראי, על מצב בטחון המדינה ועתידה דרך עיני 6 ראשי מוסד בדימוס. אך לא בעשייה הקולנועית ברצוני לעסוק אלא בתוכן. אכן סרט חובה לצפייה לפני הבחירות, להסיק מסקנות ולהתייאש כליל! בסופו של הסרט מחאו כמה צופים כפיים וכל מה שאני הרגשתי שבא לי להתאבד…  לחצו כאן כדי לקרוא עוד

את "זה בוודאי המקום", או This Must Be the Place תוכלו לראות השבוע בערוץ הוידיאו. הרשו לי לעשות קיצור דרך מתבקש ולצרף פה את שכתבתי על הסרט לפני כשנה במדור זה. ואני עומדת, עדיין, מאחורי כל מילה ומילה…

השחקן הראשי, שון פן המדהים, משחק זמר גלאם רוק מזדקן (לא יוצא מהבית ללא איפור כבד) החי עם אשתו, פרנסיס מקדרמונד, (ההיא מ"פארגו", שתמיד כיף לראות אותה, גם אם לכמה רגעים) בדבלין, ומקבל ידיעה שאביו, ניצול שואה, נפטר בארה"ב. כאן מתחיל הסיפור ומסעו של שון. אין הרבה מה לספר כי צריך לראות את הטיפוס הזה ולהתאהב בו (הוא נורא עצבן אותי בהתחלה…) ואת כל הטיפוסים שהוא פוגש במסעו. זה אחד הסרטים שגרם לי לחייך לכל אורכו – פשוט נפלא ומחמם את הלב לגמרי! סרט מסע של אדם מיוחד אחד בארה"ב הלא מוכרת שהופך, מין הסתם, גם למסע רוחני שלו. לעוד פרטים לחצו כאן.