מבלוג הארכיון: חפצים מספרים / חנוש מורג

on 22/12/2016 · אין תגובות · in כללי, נוסטלגיה

לכתבה המלאה.

להרבה דברים אנחנו קוראים 'חפץ' או חפצים. אלה הם דברים שאינם חי או צומח, אבל לא כל דבר דומם הוא חפץ. הר איננו חפץ, אבל שולחן, או צנצנת, הם חפצים. גם סתם אבן בשדה איננה חפץ. חפץ הוא משהו שמשתמשים בו (רוביק רוזנטל).
אנחנו בארכיון חפצים בחפצים המגוללים סיפור. סיפור המלמד אותנו בזעיר אנפין על ההיסטוריה המקומית שלנו.
החפצים הללו מונחים בארון, ומידי פעם מתעורר בנו החשק להציץ ולעורר בהם חיים.
הפעם החלטנו לממש את החשק הזה ולתת לחפצים לדבר ולספר את הסיפור שהם שותקים.

%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%a1%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%98%d7%a8-%d7%9c%d7%a0%d7%92

הקופסה של פטר
לפני כשנה נפגשתי עם פטר לנג ליד הקופה שבכלבולית. הוא קנה ביצים, והוציא קופסה מתוך התיק על מנת לארוז אותן. לא יכולתי שלא להתפעל ממנה, הרגשתי שבקופסה הזו מונחת חתיכת היסטוריה. פטר אמר לי שאת הקופסה הזו הוא יתרום בבוא היום לארכיון.

%d7%a4%d7%98%d7%a8-%d7%9c%d7%a0%d7%92-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%a1%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-2016-3
כעבור זמן אני ופטר יושבים בארכיון והוא מספר לי את הדברים הבאים: "הקופסה הזו ימיה כימי הקיבוץ, היא אצלי מראשית הקיבוץ. אני עבדתי אז בפלחה, היום קוראים לענף הזה גידולי שדה. בבוקר יצאתי לשדה בקאקון, וכל היום הייתי לבד על הטרקטור. לפרדס ולמטע הביאו אוכל בארגזים, אבל בענף הפלחה עבדנו לבד. קיבלנו את הקופסה הזו מאלזה פרטיג (אמא של תמי הורוויץ) שעבדה באקונומיה, ובה לקחנו את האוכל לשדה. עד לא מזמן היא שימשה אותי לקחת ביצים מהכלבו. אבל לאחרונה אין יותר ביצים בתפזורת ואני תורם את הקופסה הנדירה הזו לארכיון. אני חושב שהיא אחרונה מסוגה שעדיין קיימת. רק מעטים החזיקו בה, כי רק חברים מעטים עבדו לבדם בשדה. הנהגים קיבלו אש"ל, אבל לעובדי השדה לא יכלו לתת אש"ל. מה שנתנו לנו היה קצת לחם, חתיכת בשר ועוד משהו והכל נכנס לקופסה. כל בוקר עברתי במטבח, המנה הייתה מוכנה ואני הכנסתי אותה לקופסה, היא החזיקה אותנו במשך כל היום…"

%d7%9e%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%93%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%93%d7%9c-%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%aa%d7%a8%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%99%d7%92

מכשיר למדידת גודל התפוחים
לארכיון הביא את המכשיר המיוחד הזה יגאל מוהר, אחרי שפינה את דירת הוריו. אביזר זה שימש את אביו, משה מוהר במשך שנים רבות. יגאל זכר את התקופה שבה אביו היה מנהל בית האריזה לתפוחים שפעל בקיבוץ לפני הרבה שנים, והבין שאת ה"מחוטל" הזה צריך לשמר, כי הוא מספר סיפור של ענף חשוב שנעלם מהחצר. במשך שנים ארזו בקיבוץ את התפוחים שנקטפו במטע.
האריזה התנהלה בסדר ובדיוק, ומי שהכיר את משה מוהר לא יתפלא איך נשמרו הכללים הללו. המכשיר הזה היה כלי עזר למיון התפוחים, וחברים רבים יזכרו, בוודאי, איך שימש גם אותם בגיוסים הרבים שמילאו בבית האריזה (שהיה במחסן המשק).

%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d-2

 

%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%94-1

ספר המבקרים של בית וינה, משנת 1966 ועד 1988
בספר הזה נשמרו רגעים קטנים של אירועים חשובים בחיי הקיבוץ. מי שעובר היום ליד בית וינה קצת מתקשה להאמין שהאולם הזה היה ליבו הפועם של הקיבוץ. כל החגים, הסרטים, המופעים התרחשו באולם הזה. על הבית הזה הופקדה אינה ירון (אמא של יהודית), צחצחה והבריקה, ניקתה עד כלות את החלונות ואת הרצפות. שמרה על הבית בכל מאודה.אינה מנקה את החלונות בבית וינה
השעות הגדולות שלה ושל האולם היו אותם רגעים בהם הופיעו כאן מיטב המוסיקאים והמנצחים בסדרות הקונצרטים של התזמורת הקאמרית. אינה דאגה לארח את כולם למופת, ולכולם נתנה הרגשת בית.

%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%90%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%aa
ייתכן וזו גם הסיבה שגארי ברתיני (מנצח נודע בארץ ובעולם) אהב להופיע כאן במשך שנים כה רבות. ספר האורחים של בית וינה נוצר בתוך דפיו כמה מהרגעים הללו, ותמיד מסקרן לראות מי ומי היו הכוכבים שהופיעו כאן בעבר…

%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%92%d7%a8%d7%98

%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%92%d7%96%d7%95%d7%96 %d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%9e %d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%95 %d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%a0%d7%a2%d7%9e %d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%a0%d7%95%d7%a8 %d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%96%d7%95%d7%91 %d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%92%d7%91%d7%a2 %d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%94%d7%a8

 
Share this post
Facebook Twitter

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896