המפגש עם נציגי הציבור בהנהלה משקף את המורכבות שבעבודת ההנהלה, את הדעות השונות ואת האופן שבו הציבור משפיע דרך נציגיו על הדיונים. הפעם שוחחנו עם אילת ואבי.

אילת – אני חזרתי לקיבוץ בשלב הראשון של שכונת הבנים, ואחרי מספר שנים הרגשתי צורך להיות יותר מעורבת במה שקורה בקיבוץ והצטרפתי למועצה. כשנבחרה הנהלת הקהילה הנוכחית פנו אלי והחלטתי להצטרף גם להנהלה. הקיבוץ חשוב לי, וחשוב לי להיות מעורבת ולהשפיע על התהליכים הקורים בו.

אבי – אני לפחות 15 שנה לא הייתי בהנהלה. המון שנים הייתי חבר במזכירות, בהנהלות, במועצה בוועדות והאמת שאני קצת שחוק. אבל יש חשיבות לרב דוריות בהנהלה וזו אחת הסיבות להתגייסות שלי. לדור החדש יש את היכולת להמציא דברים ולראות דברים חדשים ולבני הדור שלי היכולת הזו קטנה יותר. מצד שני למבוגרים יש הרבה נסיון, ואנחנו נותנים את הפרספקטיבה. מזכירים את ההיסטוריה והערכים שחשובים לנו לשמור עליהם. אנחנו למעשה רק שלושה – ברוך, מירהל'ה ואני.

האם אתה יכול לתת דוגמא להבדלי הדורות הללו?

בהחלט. לפני שבוע היתה פניה של חבר אל ההנהלה באמצעות עו"ד. הדעות נחלקו כך – הצעירים נטו כתגובה לקחת את עורך הדין של הקיבוץ ולהתעמת עם החבר. אני – וזה קשור לגיל ולתהליך שאני רואה עם השנים – רגיש לעודף השיח המשפטי בחברה הישראלית. לטעמי זה מייצר זרות ושיח כזה בקיבוץ הוא במיוחד בעייתי. אני אמרתי – בואו ננסה לדבר עם החבר ולבדוק איתו האם אפשר ללבן את הדברים ולהגיע להסכמות בלי עורכי דין.

אילת – אני רואה את הבדלי הדורות במקום אחר. הרבה פעמים אנחנו רואים גישות שונות. לפעמים דווקא הדור הצעיר יותר רוצה את "הקיבוץ של פעם". גישה יותר שיתופית או משתפת, קהילה, לעבוד יחד.

אבי – אתם רוצים את הקיבוץ של פעם אבל בלי לשלם את המחירים של פעם.

אילת – או שאנחנו מחפשים דרך חדשה. בכל מקרה הדור שלנו מחפש לעשות את הדברים אחרת. למשל כדי לענות על הרצון של חברים להיות מעורבים אנחנו מנסים להתאים את עבודת ההנהלה לסטנדרטים חדשים יותר – כמו לנסח פרוטוקולים מפורטים הרבה יותר ממה שהיה נהוג בהנהלות קודמות.

נושא שעולה לאחרונה הוא יחסי ההנהלה והמועצה. יש רצון מצד חברי המועצה "מהדור הצעיר" להיות מעורבים יותר [ראו כתבה נוספת בעלון זה]. מה דעתכם על כך?

אילת – בהנהלה אנחנו מכינים את הדיון למועצה, חלקנו היינו (או עדיין) חברי מועצה, והרבה פעמים אנחנו צופים לאן הדיון יתפתח. אכן לאחרונה קיבלנו פידבק מהמועצה שאולי אנחנו מתכוננים יותר מידי. בעתיד אנחנו מתכוונים להעביר דיונים יותר פתוחים למועצה. למשל, בצוות העסקי של גח"א 2030 נביא בקרוב דיון למועצה למרות שאנחנו בשלב מאוד ראשוני. אנחנו רוצים להבין מציבור יותר רחב מה הכיוון שהיו רוצים ללכת בו.

כיצד אתם תופסים את היחסים בין ההנהלה והמועצה? מה התפקיד של כל אחד מהגופים?

איילת – ההנהלה, בזכות היותה מצומצמת יותר ומתכנסת בתדירות רבה יותר נכנסת לעומק הדברים. בנוסף דיון בפורום קטן מאפשר שיחה פתוחה יותר. תפקיד נוסף של הנהלת הקהילה הוא ענייני חברים ופניות של חברים. אנחנו חתומים על הסכם סודיות ויש דיונים שנשארים חסויים.

תפקיד המועצה הוא לתת את התמונה הרחבה. בעיקר בדיונים שהם עקרוניים ובעלי השפעה רחבה על הקיבוץ בעתיד ובהווה. ההנהלה ובעלי התפקידים "חשים" את הלך הרוחות במועצה ומנסים ליישם את רוח הדברים (צריך לזכור שגם במועצה נשמעות מגוון דעות בכל מיני כיוונים). יש גם את התפקיד הפורמלי הכלכלי – לעבור על כל הדוחות הכספיים, תכנוני תקציב וביצוע – למרות שלפעמים זה נראה ארוך ומשעמם – חשוב שהדברים יוצגו ויהיו שקופים לציבור.

האם יש לכם דוגמא למקרה שבו אחרי כל עבודת ההכנה שלכם המועצה לא קיבלה את עמדת ההנהלה? מה קרה במקרה הזה והאם זה תרם/קידם את הנושא?

איילת – נושא הדירות לגיל השלישי במתחם הרווחה שהובא לפני כשנתיים יכול לשמש דוגמא טובה. ההצעה שהובאה עוררה הרבה התנגדות ובצידה שאלות מהותיות שלא נענו. מאז הנושא חזר שוב להנהלה אך עדיין לא הגענו להצעה מוסכמת. במקרה הזה אני חושבת שהעיכוב הוא חיוני. כל החלטה שתתקבל תהיה בעלת השפעה לשנים רבות קדימה.

ההנהלה מקימה גם צוותי משנה כדי לעסוק בנושאים שונים. במה מהם הייתם מעורבים לאחרונה?

אבי – אני רוצה לדבר על צוות הקדנציות שהוקם ע"י ההנהלה ובו הייתי אחד החברים. הצוות הזה קם על רקע יוזמה של אסתר נתיב וגידי שקדי שהגיעו עם חתימות של כ-100 חברים שביקשו דיון. הטענה היתה שצריך להקציב תקופת זמן מקסימלית שבעל תפקיד יוכל לכהן בה. הסיבה – ציבור החותמים לא היה מרוצה מממלא תפקיד כזה או אחר והרגיש שאין לו כח לעשות מול זה כלום. חברי הצוות שמונה היו: אבי פרנקל וענבל סמית (נציגי הנהלה), צביקה בן נח ויפעת זילבר (נציגי ציבור), איילת וולובסקי (מנהלת מש"א) וניתאי קרן (קיבוץ רבדים, יועץ ארגוני). במהלך העבודה הועדה הרחיבה את המנדט שקיבלה משום שזיהתה שאחת הבעיות היא לא בהכרח אורך הקדנציה. כלומר, אפילו אם 90% מהחברים מרוצים מבעל תפקיד, אז ה-10% האחרים, שאינם מרוצים ולא יכולים לפנות אליו, נותרים ללא מענה. כמענה סימנו כמה תפקידים שהצוות החליט לחזק באמצעות ועדה ציבורית – חינוך, רווחה – ובעיקר נדרשנו להבהיר טוב יותר מי כפוף למי, היכן נבחרים, היכן ממונים ומה הנוהל של זה.

אילת – אני רוצה להרחיב על התפקיד שלנו כנציגי ציבור. במקרה של צוות הקדנציות הנושא עלה דרך המסלול של גיוס חתימות. אבל במקרים רבים אחרים חלק מהתפקיד שלנו הוא להיות ערוץ פתוח של נושאים שמגיעים מהציבור ולמעשה אנחנו באופן פעיל מעלים אותם. זה יכול להיות גם כתוצאה משיחה ערה בקבוצת וואטסאפ של הגן או של חברים. זה לדעתי חלק חשוב מהעבודה שלנו וחברים יכולים לפנות אלינו כדי לקדם נושאים שחשובים להם.

נקודה נוספת שחשוב לי להעביר היא שהתפקיד שלנו הוא לחשוב על הנושאים מנקודות מבט רבות ולנסות להבין את ההשפעות הפחות ברורות מאליהן של ההחלטות שמתקבלות (ואין ספק שההרכב המגוון של המועצה עוזר). למשל, כמעט תמיד, החלטה שבאה לקראת קבוצה אחת פוגעת בקבוצה אחרת. יש מערכת של איזונים ושיקולים שלא תמיד כולם מודעים אליהם, ולעיתים יהיו חברים שלא יסכימו עם ההחלטות שלנו – אבל חשוב שתדעו שאנחנו מתייחסים לתפקיד בכובד ראש.

בסך הכל אנחנו שומעים "בשבילים" את ההערכה הרבה שאתם מקבלים מהחברים. ההשקעה והרצינות שלכם ניכרים באופן שבו ההנהלה פועלת. מה תרצו לומר כמסר לסיום?

איילת – הייתי רוצה להדגיש שוב שאפשר להעלות דרכנו נושאים לדיון. סדר היום הוא עמוס, אבל חשוב לנו להיות קשובים ולהביא את "רחשי הציבור". אני מזמינה גם אנשים לבוא ולשאול אותנו על החלטות שקיבלנו ואתם לא מבינים, או לא מסכימים איתן – לפעמים בשיחה פנים אל פנים נוכל להסביר ואולי אפילו לשכנע (ולפעמים גם נישאר עם חוסר ההסכמה – אבל עם יותר הבנה J).

רצינו לשוחח על עוד הרבה נושאים ולצערנו לא הספקנו…

אבל אל דאגה יש עוד עלונים, ועוד ראיונות בקנה. אל תלכו לשום מקום…

אולי תעניין אתכם גם הכתבה מהעלון הקודם עם מירלה וציון? לחצו כאן