תנו לניסיון לדבר

החלטתי להתמודד על תפקיד היו"ר מתוך ההכרה כי גבעת חיים איחוד, מקום שאני כל כך אוהב וכה אכפת לי ממנו, עומדת בפני אחת התקופות המאתגרות שידענו. כחבר שאכפת לו מעתידו של הבית, כמי שנפגש עם חברים רבים וידע לראות את החבר, מצוקותיו וחששותיו במסגרת תפקידי בקרן המילואים וקרן הסיוע, אני חש חובה אישית לעשות ככל יכולתי לתרום מנסיוני הרב כדי להוביל אותו בין סבך האתגרים העומדים לפתחנו. אני חש כי חובה עלי, כמי שצבר ניסיון רב בניהול קיבוצים אחרים ב-13 שנה האחרונות, להעמיד עצמי לטובת הבית בו אני גר ואשר תרמתי ועדיין תורם למען קידומו ופריחתו.

האתגרים איתם נצטרך להתמודד בשנים הבאות קשורים בעיקר בנושא הגידול המתמיד בצרכי הקהילה, אל מול חוסר היכולת של המערכת הכלכלית שלנו לתת מענה הולם לכל הצרכים. בנוסף, מהלך הסדרת השימושים מול רמ"י מורכב מאד ויצריך קבלת החלטות לא פשוטה, הן ברמה הציבורית–חברתית והן ברמה הכספית–עסקית, מהלך שבכל מקרה יפגע משמעותית בהכנסות הקהילה. ובפן הקהילתי – הדיונים וההצבעה סביב חלופת השיוך הבליטו קונפליקטים לא פשוטים בתוכנו ומצריכים אותנו למצוא דרכים למניעת קרעים ביננו.

ב-13 השנים האחרונות, לאחר 23 שנים של עבודה מוצלחת ומשמעותית בגת, בהן צברתי ניסיון ניהולי רב מרמת מנהל התפעול, דרך מנהל הכספים ועד מנהל מערך היצוא, החלטתי לשנות כיוון, ומאז אני ממלא תפקידי ניהול שונים במספר קיבוצים, בהצלחה לא מבוטלת: גבעת חיים איחוד, משמרות, נען, צרעה, נחשון, ונתיב הל"ה. למרות השוני בין קיבוץ לקיבוץ, הבעיות והאתגרים איתם מתמודד הקיבוץ המתחדש דומים. ניהול סדר היום הקיבוצי מחייב יידע, התמקצעות וניסיון בתחומים רבים, הן בצד הקהילתי, הן בצד הכלכלי-פיננסי, והן בצד היחסים עם רשויות המדינה (רמ"י, מועצה אזורית, ועדה מחוזית ועוד).

רציתי בהזדמנות זו גם להגיד כמה מילים על תקופתי כמנהל עסקי ולאחר מכן יו"ר כלכלי של גבעת חיים. במהלך תקופה זו, שנמשכה כ-5.5 שנים, הובלנו, אני ביחד עם בעלי התפקידים האחרים בקיבוץ, מספר רב של פרויקטים לטובת הקהילה. רובם הגדול של ההחלטות והמהלכים שהובלנו הוכיחו את עצמם ובסופם רשמו הצלחה אדירה לרווחת חברי ותושבי הקיבוץ. נכון – חלק מהפרוייקטים לא הסתיימו כפי שציפינו, אבל בתחום העיסוק הזה, מי שלא עושה, לא טועה. ועל הטעויות (כמו גם על ההצלחות) אני לוקח אחריות מלאה.

 הנה רשימה חלקית של פרויקטים שהובלנו והסתיימו לשביעות רצונינו ואנו גאים בהם:

1. הורדנו את חוב הקיבוץ לבנקים מ- 35 מיליון ₪ ל- 15 מיליון ₪.
2. הקמנו את שכונת הבנים ומצאנו פתרונות מימון דמויי משכנתא עם הבנקים (דיסקונט ולאחר מכן לאומי) לבנים הבונים.
3. שדרגנו את מערכות המים והחשמל של הקיבוץ
4. החלפנו גידולי הדרים בחלקות אבוקדו – מהלך אשר תרם תרומה כלכלית משמעותית לקיבוץ עם ריווחים שב-2017 עמדו על שיא של 1.35 מיליון ₪.
5. סגרנו את ההודיה המפסידה ועברנו ללולי פטם רווחיים בשותפות עם אמבר. (הענף הפך למקור הכנסה של מאות אלפי שקלים בשנה עם הכנסה של למעלה מ 400,000 ₪ נטו)
6. ביצענו מהלך של שיוך נכסים – ביחד עם צפריר, שמוליק ועו"ד ליעד סידר הובלנו מהלך לא פשוט, אשר היה צריך למצוא את האיזונים בין קבוצות החברים השונות. מהלך שכולנו נהנים ממנו עד היום.
7. הבאנו את המועצה האזורית להשתתף ב 50% מעלויות סלילת הכביש מכיכר הטרקטור ועד לבית הספר.

ומנגד שני פרויקטים אשר לצערי לא עמדו בציפיות:

1. הפרויקט הסולארי עם חברת דוראל – הפרויקט נוהל והובל בצורה שקופה והובא לדיונים בוועדה הכלכלית ובמועצה. בגלל לוחות זמנים מול רשות החשמל התבקשנו לחתום על ההסכם. הכנסנו להסכם 2 סעיפים המבהירים כי ההסכם ייכנס לתוקף רק באישור המוסדות המוסמכים של שני הצדדים. לאור שינוי בתנאים שהעמידה המדינה נדרשנו להעמיד 1 מיליון ₪ כהשקעה, דבר שלא אושר ע"י הועדה הכלכלית.

לאור זאת החליטה חברת דוראל לתבוע את הקיבוץ על סכום של עשרות מיליוני ₪. בבוררות נקבע כי הקיבוץ ישלם סך של 1.5 מיליון ₪ פיצוי.

אכן, אין ספק כי קרתה כאן תקלה –  לקחתי בעבר ולוקח גם היום אחריות על כך.

2. שדרוג מערכת התקשורת – החלטנו כי נכון להקפיץ את הקיבוץ בכמה דרגות בנושא התקשרת והחלטנו על הכנסת סיב אופטי למערכת. כיוון שהיינו מהקיבוצים הראשונים שהלכו למהלך זה, חשבנו, ועדה מקצועית שהוקמה לשם כך שכללה חברי קיבוץ מתחום ההייטק, כי נכון יהיה לעבוד עם חברה בינלאומית גדולה ועתירת ניסיון. לצערי, חברת אלקטל, חברה רב לאומית בתחום, אכזבה והקיבוץ נאלץ להתנתק ממנה ולקחת חברה אחרת שתיתן שירות וגיבוי. גם כאן אני לוקח אחריות מלאה לתקלה.

כאשר אני מביט אל העתיד בכוונתי לטפל בנושאים הבאים:

1. חיזוק משמעותי של הבסיס הכלכלי – פיתוח האזור המסחרי, חיפוש פעילויות נוספות (קנביס רפואי, אנרגיות חלופיות, פעילויות עסקיות הנושקות לחקלאות ועוד)
2. תקציבי הקהילה – לצערנו הקהילה סיימה את 2016 ו 2017 עם גירעון של למעלה מ 1 מיליון ₪ בכל שנה. לאור השינויים בחוקי המס מחד, והסדרות השימושים מאידך, צפויות הכנסות הקהילה לרדת עוד, דבר שיחייב קבלת החלטות לא פשוטות.
3. איחוד סטטוסים בין החברים – מזה זמן אני מרגיש כי בחברה כמו שלנו אסור שיהיו סטטוסים שונים של חברים. נביא לדיון ציבורי האם יש סיבה להמשיך ולשמר קבוצת ה 400 ומה הן היתרונות ביצירת סטטוס אחד לכולנו.
4. השלמת המהלכים מול רמ"י – מהלך מורכב הן כלפי חוץ והן ההשלכות הפנימיות הנגזרות מכך.
5. המשך הטיפול בתשתיות – מציאת פתרונות בבעיות התחבורה בכניסות לקיבוץ וברחבי הקיבוץ.
6. חיזוק הקשר עם המועצה האזורית – גיוס כספים משמעותי למימון הכביש המערבי והסדרת הכניסה המזרחית.
7. חיזוק מערכת החינוך והתמודדות מול האיומים מבחוץ על קיום החינוך הקיבוצי, בעיקר בגיל הרך, תוך ניהול דיון קהילתי על על סדר עדיפויות תקציבי.

בשנים האחרונות חזרתי להיות מעורב בנעשה בקיבוצנו, מתוך הכרה והבנה שהתרומה לבית בו אתה גר, חשובה והכרחית. ב 4.5 שנים האחרונות אני עומד בראש קרן המילואים (קרן הסיעוד ומתן סיוע לחברים) . במסגרת זו נחשפתי לצרכים ומצוקות של חברים וידענו לתת מענה מתוך הכרה כי החבר הוא זה שעומד במרכז.

מזה שנתיים וחצי אני חבר במנהלת השיוך ומעורב במציאת פתרונות יצירתיים (כולל הקמת קרן סיוע למתקשים), להסרת מגבלות ומכשולים מתוך הכרה בחשיבות המהלך להמשך צמיחתו של הקיבוץ. לפני כחצי שנה לקחתי על עצמי, על פי בקשת הנהלת הקיבוץ, לעמוד בראש קרן הסיוע  ולהכניס את המערכת לעבודה סדירה. גם כאן הבאנו לידי ביטוי את היכולת למצוא פתרונות יצירתיים לטובת אילו הזקוקים לסיוע תוך שמירה על כבודם.

כל אלו נעשו בהתנדבות, תוך השקעה של מאות שעות עם הרבה מחשבה ואמונה כי זה הדבר הנכון לעשותו לבית בו אני חי.

לסיכום ברצוני להדגיש שוב כי אנו נכנסים לתקופה מורכבת מאד,  עם עתיד לא ברור,  ועם צורך להתמודד עם אתגרים לא פשוטים תוך קבלת החלטות לא פשוטות. ולכן יש לשים את ההגה בידיים של האדם המתאים ביותר למשימה בעת הזו, אדם שרואה את הקהילה ולאן פניה אבל רואה גם את החבר וצרכיו. אדם שיודע לעבוד בצוות ולייצר יחסי עבודה וחברות.

יש בכוונתי לקיים בקרוב מפגשים עם קבוצות חברים שונות ובמקביל קורא לכל חברי הקיבוץ לפגוש אותי בשבילים או ליצור קשר ישיר, להעלות כל שאלה, גם היא קשה ולייצר שיח ללא דעות קדומות ומתוך כוונה לקבל תמונה אמיתית ולא כזו הנשענת על רכילויות והשמצות שרצות היום ברשתות החברתיות בקיבוץ.

שלכם,

יזהר.