לאחרונה התבשרנו בכמה פרסומים של הקיבוץ, כי אנו קרובים להשלמתו של "חזון השדרה המרכזית". ספק רב הוא אם לתוכנית של עיצוב מרכז הקיבוץ מגיע התואר "חזון", והספק גדל והולך כאשר מתברר כי משמעותו של "חזון" זה היא הקמת רחוב חנויות עם מגרש חניה, כפי שפורסם. חיפשתי בכמה ממסמכי הארכיון תיעוד, מתי החליט הקיבוץ על "חזון" של הקמת רחוב מסחרי. ובכן – לא מצאתי שום תיעוד!! מצאתי "מרכז פיזי – תרבותי וציבורי – שמייחד את הקיבוץ ומהווה עוגן חברתי" וגם – אזור מפגש פנים קיבוצי וכן מפגש ציבורי וחוויתי לאוכלוסייה מן החוץ". הדבר הכי קרוב שמצאתי הוא בדיווח מישיבת צוות התכנון

מ-11.12.2018 – "הצוות בעד שימוש מסחרי המתאים לפנים היישוב, בהחלט יש מקום לתת אפשרות ליזמות עסקית במבנים לאורך השדרה". הלכך חזון ייקרא? אפילו לא נאמר שהתקבלה החלטה בצוות. והאם בכלל צוות התכנון מוסמך להחליט על חזון? ואיך כל הרשומים לעיל התעצבו בחזונו של מישהו לרחוב חנויות – לגמרי לא ברור. והאומנם מה ש"מייחד את הקיבוץ ומהווה עוגן חברתי וחוויתי" הוא מה שאפשר למצוא למכביר בכל עיר סמוכה וכל שכונה עירונית? האומנם, אחרי כל המאבקים לשמור על הגדרת יישובנו כקיבוץ, החזון שלנו הוא באמת להיות דומים לעיר?

נכון, גם אני נהנית לבקר במתחם המסחרי שצמח פרע וללא כל חזון בצריפים של האולפן והמתנדבים לשעבר, אבל האם אין די בכך, בתוספת החנויות במתחם לב הפרדס, כדי לספק את תאוות הקניות של הציבור הקיבוצי ומן-החוצי? הרי אנשים באים לגור בקיבוץ דווקא כדי לברוח מן האווירה המסחרית העירונית! מצד אחד מתעקשים להמשיך להיקרא קיבוץ, ומצד שני אנחנו מוסיפים לו עוד ועוד אלמנטים עירוניים, עד כי כבר קשה לדעת אם זה כלב או חתול.

אני קוראת לכל החברים ולמוסדות הקיבוץ להתנער – אם לא מרעיון רחוב החנויות עצמו, כי אז לפחות מהתואר המופלג "חזון". אוי ואבוי לנו, אם זהו החזון שלנו!

תגובה עמוס וכמן, אדריכל הקיבוץ:

כאדריכל הקיבוץ, אני לא מכיר את המושג "חזון רחוב בחנויות" ולא זוכר שהמושג הזה היה חלק מהשיח התכנוני בקיבוץ. אם יש חזון כזה, אני מתנגד לו.

השדרה המרכזית היא עמוד שדרה ציבורי המבוסס על מבני ציבור ופעילויות ציבוריות, על פעילות תרבותית ושטחים פתוחים. יחד עם זאת, מתקיימת בשדרה המרכזית כבר כיום פעילות עסקית בהיקפים נמוכים, פעילות המתאימה לציביון הקיבוצי ועונה על צרכים של חברי קיבוץ, הן כיזמים ובעלי עסקים קטנים והן כצרכנים.

דוגמא לכך היא הפעילות המתרחשת בנקודה ובמחסן המשק ההיסטורי.

על מנת להסדיר פעילויות אלה ולאפשר את קיומם בעתיד, יש צורך בהסדרת תשתיות, תנועה וחניה וכן התאמת ייעודי הקרקע בתכנית המתאר, כך שיוכלו להכיל שימושים כנ"ל עפ"י חוק.

אין הדבר אומר שאופי השדרה המרכזית לובש צורה של "חזון רחוב החנויות" (מי המציא את זה?…).  ניתן לראות כבר כיום את המאמץ שהושקע בחלק ממבני הציבור בשדרה המרכזית

כמו מתחם המכבסה, הכלבו, המרפאה הישנה, הספריה ועוד. זהו לתפישתי מרחב ציבורי – תרבותי עם אופציה להתפתחות עסקית מוגבלת עפ"י החלטות הקיבוץ.

על השדרה המרכזית