עדי אלפא
,
התחנה הפסיכולוגית ע"ש אמי הורוויץ,
גבעת חיים איחוד
"…הוא חוזר אל הדרך, ואת תחנה בזמן…"
על התחנה הפסיכולוגית, גבעת-חיים.
בעקבות השינויים הרבים שמתרחשים בקיבוץ, החליט הקיבוץ לסגור את התחנה.
אבל התחנה אינה נסגרת. היא ממשיכה ותמשיך לפעול, כנראה בבעלות אחרת, אולי כאן, בפינה הפסטורלית והמיוחדת שלה בכניסה לקיבוץ, אולי במקום אחר.
אבל רגע לפני שיתרחשו שינויים רבים, הנה לפניכם סיפור התחנה:
מה זה השם הזה "תחנה":
למה בעצם מרכז לטיפולים פסיכולוגיים נקרא "תחנה" ולא כמקובל- מכון, מרפאה, וכיוצא בזה?
הרעיון הוא שהטיפול הוא תחנה בזמן. כמו חניה בדרך. האדם עוצר שם במסע-חייו, מצטייד בהזנה (רגשית), מטפל בכאביו, מארגן את כוחותיו, מאפשר לנפשו להיפתח לתהליך של צמיחה והתפתחות, וחוזר וממשיך לצעוד בדרך החיים.
איך הכל התחיל:
אי-שם, לפני כחמישים שנה הוקמו שתי תחנות קיבוציות לטיפול פסיכולוגי. התחנה הותיקה ביותר, הייתה שייכת לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, והוקמה ע"י אמי הורוויץ (מותיקות גבעת-חיים) ופרופסור בריל, שהיו מחלוצי בריאות הנפש בארץ.
בהמשך, הוקמה והתפתחה תחנת "תלם" בסמינר הקיבוצים ובאורנים.
ב"תלם", הדגש היה במשך שנים רבות על טיפול מערכתי ומשפחתי.
הייחוד בתחנה של אמי היה הדגש על טיפול פרטני, אשר נשען על התיאוריה העמוקה של יונג. תיאוריה ששמה במוקד את התפתחות והאינדיווידוצייה של הנפש של היחיד.
היום זה נשמע לנו מובן מאליו. בזמנו, בתוך האידיאולוגיה הקיבוצית שהדגישה את הקולקטיב ולא את הפרט, צריך היה אומץ ונחישות רבה, כדי להקים תחנה ששמה במרכז את הפרט, את המצוקה של היחיד, ואת התהליכים ההתפתחותיים של הנפש האינדיווידואלית.
כנראה אכן היה צורך במקום שכזה, והתחנה שהייתה ממוקמת אז בתל-אביב, החליטה להתרחב לרשת תחנות שיתנו מענה לחברי קיבוצים בכל רחבי הארץ.
באמצע שנות השבעים, הוקמו תחנות בשער הנגב, בירושלים, בעין חרוד, בעמק הירדן, בגליל המערבי, ובגבעת-חיים.
מהצריף ועד לתחנה של היום:
התחנה בגבעת חיים, השתכנה בצריף. (הצריף היה ממוקם באזור שבו נמצא היום הבית של מש' שניר ומריל ושלמה כהן).
ודאי רבים מביניכם זוכרים עצמם כילדים או מתבגרים(כמו רבים מילדי הקיבוצים באזור), באים לצריף, לשחק או לדבר או לשתוק, עם מישהי שקראו לה פסיכולוגית. וגם אז אף אחד לא הבין מה זה בדיוק…
את התחנה ניהל יהושע, אז פסיכולוג צעיר ובלונדיני, ולצידו חנה'לה קטנה ודקיקה. אליהם הצטרפה כמזכירה, רביבה, שבדקדקנות וביסודיות שלה ניהלה במשך שנים את משרד התחנה.
אמי המשיכה לנהל את התחנה בתל-אביב.
לאחר כעשר שנים, עבר ניהול התחנה מיהושע לטובה לסניק, עובדת סוציאלית ותיקה מכפר-גליקסון.
באותה תקופה, באמצע שנות השמונים עברה התחנה למשכנה הנוכחי, מסביב לדשא ולגינות, חוסה בצל החרוב הענק. עד שיום אחד לפתע (כמו חנה'לה כמה חודשים לפניו), צנח החרוב ונפל. ובמקום בו עמד, נותר רק ספסל…
אך עצים חדשים צומחים ומלבלבים שם היום בדשא הגדול.
לקראת סוף שנות ה-80, עברה התחנה לניהולה של חנה'לה, והיא ניהלה אותה למעלה מ-15 שנים, עד מותה העצוב ב-2002.
עבור הצוות הוותיק, שזכה לעבוד עם חנה'לה, התחנה הייתה ונשארה "תחנ'לה", ישות שאינה ניתנת להפרדה של מקום ואדם, אשר ספוגה בחוכמה, יצירתיות, הומור, שובבות, עומק, אהבת אדם ואנושיות אינסופית.
מאז מותה של חנה'לה ועד היום, חזר יהושע לנהל את התחנה, ברוחה וברוחו.
בתחילת שנות התשעים, עברה התחנה מבעלות התק"מ לבעלות גבעת חיים. כל השנים היו יחסים טובים עם מוסדות הקיבוץ, והתחנה נהנתה מ"בעל בית" מפרגן מאוד.
אז מה היא ה"תחנה"?
התחנה היא מקום.
מרפסת-מסדרון, בצורת האות ח', שבחזיתה דשא ופרחים, ובגבה חדרים המחזיקים בתוכם כורסאות, שטיח, ארונות צעצועים, ארגז חול… חדרים המכילים בתוכם אינספור שעות אינטימיות של משחק, צחוק, כאב ודמע, התפתחות וגדילה, של מאות ואלפי ילדים ומבוגרים, שחייהם עברו דרכם.
התחנה היא מרכז לשירותים פסיכולוגיים רבים ומגוונים. התחנה היא מוסד מקצועי בעל שם ארצי, הידוע בציבור בכלל ובתחום המקצועי בפרט, כמקום איכותי מאוד.
בעשרים השנים האחרונות התחנה גדלה ושגשגה. הצוות שמנה בסוף שנות השמונים כ-12 איש, היום הוא צוות של 35 מטפלים, בתחומי טיפול שונים. והתחנה, שהייתה בעבר כתובת לטיפול בעיקר לחברי הקיבוצים באזור, נותנת כיום שרות לפונים מזיכרון יעקב וחוף הכרמל, ועד לדרום השרון. ואף מעבר לכך.
ניתנים בתחנה טיפולים פרטניים, זוגיים, משפחתיים וקבוצתיים, בכל מעגל החיים, מלידה ועד זקנה.
טיפול בתנועה ובאומנות.
אבחונים פסיכולוגיים קליניים, התפתחותיים, חינוכיים, ופסיכו דידקטיים.
בתחנה מרכז לגיל הרך הנותן יעוץ וטיפול מגיל הינקות ועד שש. יעוץ להורים ולמערכות חינוך בקיבוצים.
בשנים האחרונות הוקם בתחנה מערך של קבוצות טיפוליות לילדים ומתבגרים בעלי קשיים בתחום החברתי.
התחנה בשיתוף עם מכללת "רופין" מעניקה טיפול פסיכולוגי מסובסד לסטודנטים במכללה.
בתחנה ניתנת הדרכה לסטודנטים החונכים ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
לאורך השנים עובדי התחנה היו שותפים לפרויקטים התנדבותיים במגזר הערבי.
התחנה היא צוות, ובית מקצועי לצוות בתחנה צוות גדול של עובדים, שרובם מטפלים ותיקים ומנוסים.
כ- 2/3 מהמטפלים בתחנה הם פסיכולוגים קליניים. והאחרים הם פסיכולוגיות התפתחותיות, חינוכיות, עובדות סוציאליות קליניות, מטפלות בתנועה ובאמנות, מטפלת משפחתית, מומחית ותיקה ובעלת-שם בתחום ליקויי הלמידה, וכן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית.
אחד המאפיינים הייחודיים לתחנה, שהצוות ברובו הוא צוות של מטפלים מנוסים וותיקים.
מסיבות כלכליות, רוב המכונים הפרטיים בארץ מתבססים בעיקר על עבודתם של מתמחים ומטפלים צעירים יחסית, כשרק אחוז קטן מהצוות הם מטפלים ותיקים.
רוב המטפלים המנוסים בארץ עובדים בקליניקות פרטיות ולא בתחנות או מכונים.
מתוך מטרה לתת את השרות המקצועי הטוב ביותר, התחנה בנתה עצמה כמקום של עובדים ותיקים ומנוסים.
אחת מאבני הבסיס של התחנה היא, שצוות העוסק בטיפול חייב להיות צוות שממשיך ולומד ומתמקצע כל העת. התחום שלנו אינו תחום מכני. האדם אינו מכונה אשר ברגע שלמדת את מנגנון הפעולה שלה, רוב הידע כבר נמצא ברשותך. אנו עוסקים בכל רוחבה ועומקה של הנפש והרוח האנושית. כך שכדי לתת את המענה הטוב ביותר לפונים אלינו אנחנו צריכים להמשיך ולהעמיק את הלמידה וההבנה שלנו בכל הנוגע לנפש, שהיא כידוע אינסופית.
המטפל בחדר עובד לבדו, והאפשרות לחשיבה משותפת, הדרכה והעמקה יחד בנושאים המקצועיים, משדרגת מאוד את עבודת המטפל. בזכות המקום הנרחב יחסית שניתן בתחנה לחיי הצוות, ללמידה והעשרה הדדית, הפכה התחנה לשם דבר בתחום המקצועי, ולמקום אטרקטיבי ומבוקש מאוד לאנשי מקצוע מכל הארץ.
כמה מילים על כלכלה
הרצון לשמור בצוות אנשי מקצוע טובים וותיקים, חייב את התחנה בתחום הכלכלי להלך על חבל דק של רווחיות. המטפל בתחנה אינו מקבל את מלוא התשלום המשולם ע"י המטופל, אך כל השנים נעשה מאמץ לשמור את גובה התשלום למטפלים אטרקטיבי מספיק, כדי שאנשים ותיקים לא יבחרו לעזוב לטובת הקליניקה בה השכר כידוע גבוה הרבה יותר.
במשך שנים התחנה הצליחה לשמור על איזון כלכלי. אך עם השינויים הכלכליים בקיבוץ, נדרשה התחנה לשלם הוצאות נוספות, ובעיקר שכר דירה, וכך הופר האיזון הכלכלי.
משום כך, למרות חוסנה המקצועי, ולמרות ההצפה בפניות חדשות לטיפול בתחנה, עד כדי כך שאנשים כבר נאלצים להיות בתור המתנה, למרות זאת, הפכה התחנה פחות אטרקטיבית לקיבוץ מבחינה כלכלית, וכך נתקבלה ההחלטה בקיבוץ לסגור את התחנה.
אך התחנה אינה נסגרת.
צוות התחנה רואה בתחנה את ביתו המקצועי. ואף אחד הרי אינו ממהר לוותר על בית, על שייכות, ועל אפשרות למימוש מקצועי ומתן שירות מקצועי ברמה גבוהה.
משום כך צוות התחנה שוקד היום על בניית תוכנית לשינוי הבעלות, וכן תוכנית ארגונית וכלכלית שתאפשר את המשך קיומו של המקום המיוחד הזה.
היינו שמחים ביותר להישאר כאן, בפינה הפסטורלית הזו, אך אם יהיה צורך, התחנה תמשיך ותתפתח גם בגינה אחרת.
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
נובמבר 2023 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
תגובות אחרונות
- רעיה מירון על דבר העורכים / ליאור אסטליין
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות

