התייחסות קצרה לדברי נורית וולף ותגובת יזהר לנדאו

בהתייחס לדברי נורית

בנוגע לעול התשלומים שעל נורית לשאת במסגרת איזונים פנימיים ו/או לשאת בתשלום עבור יישום החלטת רשות מקרקעי ישראל בדבר רכישת המגרשים בידי הקיבוץ (באמצעות החברים – חלופת האגודה), חשוב להדגיש כי צוות השיוך ערך טבלת איזון תשלומים פנימית באופן בו החברים לפני היום הקובע (2007) מקיימים איזונים בינם לבין עצמם, ומאידך, החברים החדשים כיום "מאזניים" את החברים העתידיים לבוא. המשמעות של כך היא, שהחברים הוותיקים (לפני היום הקובע) אינם נושאים בנטל איזון החברים החדשים ואו אלו שיבואו בעתיד, ומי שנושא בנטל התשלומים הגבוה (ככל ויסכים לכך מרצונו החופשי) הם החברים החדשים בפועל כיום.

לטעמי, אין לוועדת השיוך ו/או ליועצים המשפטיים של הקיבוץ כל מקור חוקי או הסכמי (חוזי), אשר יכול ויחייב לשלם מעבר לדרוש במסגרת החלטת קיבוץ (כי הרוב הקובע, האומנם?), ואף אין כל אפשרות להביא את ההצעה הסופית לאישור החברים בדבר חלופת האגודה יחד עם "נספח" טבלת איזונים. כחוזר חלילה, כל הסכמה על תשלומי איזון מחייבת הסכמה במישור יחסי הקיבוץ למול החבר.

פרט נוסף ומהותי שעל החברים לדעת

במסגרת הסכמי השיוך שנחתמו בין הקיבוץ לבין החברים הותיקים (מי שחתם כמובן) ומקל וחומר למול החברים החדשים – כי הקיבוץ התחייב כלפיי החברים על שיוך קנייני מלא, ובנוסף, נקבע ועוגן בהסכמים אלו (לפחות כלפיי החברים החדשים) שכל שינוי של הסכם זה, מחייב הסכמה בכתב ובחתימת הצדדים, הן של הקיבוץ והן של החבר. הדבר כאמור מעוגן בהסכמים שחור על גבי לבן, כך שלא ברור לי כיצד בכוונת הקיבוץ להתגבר על סוגיה זו.
חשוב לי לציין כי אינני בא להמליץ לחברים כיצד לנהוג, אולם זהו פרט חשוב ומהותי, ויש לכך השלכות רוחביות, על כל החלטה שתתקבל.

התייחסות לדברי יזהר

באשר לדברי יזהר, והשוואה שערך עבור נורית וולף ביחס להחלטת השיוך הקנייני המלא, למול חלופת האגודה (שאיננה שיוך קנייני – נהפכו) – אינני בטוח שהסכומים שמציג יזהר כבסיס להשוואה כספית וכהסבר מלומד לנורית הם מדוייקים, מאחר ועל על פי תחשיב יזהר התשלום בסך של % 3.75 לכאורה נגזר מתוך סך של 91% מגובה השמאות (לכשתהיה) ונדמה לי שלא לכך התכוון המנהל בהחלטה הנ"ל. נדמה כי עניין זה מצריך בירור מעמיק, כי לא יעלה על הדעת כי ישולם סך של % 3.75 מתוך % 91 כאשר ההחלטה בנדון מדברת על תשלום סופי של % 33.

אציין כי בחודש ספטמבר 2017 יצאו שתי החלטות מנהל, הן בנוגע להחלטת חלופת האגודה והן בנוגע להחלטה שזכתה לכינוי "חלופת הבית". על פי החלטת חלופת הבית אליה מפנה יזהר וגם להחלטה 751,  החברים החדשים לפני אחרי היום הקובע נדרשים לשלם בעסקה עם שומה סך של % 29 משווי הקרקע בהתאם לשמאות עד לבית מגורים בגודל של 120-160 מ"ר, בעוד שהחברים לפני היום הקובע, רשאים לשלם סך של % 3.75 משווי הקרקע (כמדומני ולהבנתי), מתוך השלמה לסך של % 33, כלומר, היתרה בסך של % 29 היא תשלום נדחה למועד העברת הזכויות במגרש לאחר (למשל מכירה), כאשר התשלום הנדחה נושא ריבית והצמדה.

לסיכום

אין בכוונתי להמליץ לחברים מהי החלופה העדיפה.

אני במובן האישי הצר, משיקוליי, מעדיף את חלופת הבית.

מאידך, בשם "ההדדיות" ובתנאים מסוימים ואחרים ולבטח כספיים (!), אתן את תמיכתי בהצעת חלופת האגודה, מתוך רצון אמיתי וכנה לראות גם בנים נוספים ואולי בני משפחתי, זוכים לאפשרות לחיות כאן בקיבוץ, כחברים, כמוני וכאחרים. אך לא בכל מחיר, ולבטח לא אסכים בשום תנאי ומצב לממן את רוח הדדיות,

אני קורא כאן לכל החברים בשכונות החדשות, אנא התעוררו.