בשבוע שחלף חגגנו את שבועות, חג קציר חיטים, החג המסמל יותר מכל את חזרתו של עם ישראל לאדמתו, לעבודת האדמה במולדת שהחליפה את עבודת האלוהים שהייתה העיסוק העיקרי בגולה והסיבה העיקרית לגלות.

בפרספקטיבה המתייחסת לחגיגות שנת ה-70 לגבעת חיים איחוד, ניתן לומר כי במשך עשורים רבים הייתה עבודת האדמה מרכיב מרכזי בכלכלתו ונשמתו של הקיבוץ, אפיק בו עבדו ועסקו רבים מבין חברי וחברות הקיבוץ.

לא עוד.

מבין כל השינויים המאפיינים את הפיכתו של הקיבוץ לתצורת "הקיבוץ המתחדש" זה הוא אחד השינויים העיקריים.

מבין 1200 המתגוררים פה, לא נמצא ולו אחד (או אחת) שרצה / יכול היה / התאים לתפקיד מרכז הגד"ש של גח"א ובמשך שבועות תרו פרנסי הקהילה אחר המועמד המתאים ברחבי ארץ ישראל. בגיל 70 כבר אין קופצים על עבודת האדמה בגבעת חיים איחוד. זה לא שיפוטי, זה לא ביקורתי, זה עובדתי.

אבל רגע, יאמרו הציניקנים – על מה אתה מדבר? נהפוך הוא ! הקשר בין האדם לאדמתו יהפוך להיות חזק ביותר ברגע שיושלם תהליך השיוך, או אז יתנוסס על כל חלקה שם בעליה, זו הרי תהיה סגירת המעגל המושלמת – הפירות של האדמה הזו, יהיו אז בטעם המתוק ביותר הידוע לאדם, הלא הוא טעם הכסף.

בעלון שלנו, תוכלו למצוא הפעם אדמה, אוויר ומים, יסודות שונים המהווים ומרכיבים את החיים פה, זכרונות מפעם, כמו גם תובנות הווה וכל אלו יעזרו לכם עם החמסינים הראשונים שנחתו עלינו השבוע, רומזים על מה שעומד לקרות כאן בחודשים הקרובים.