שאלתי את גילי הדר האם תרצה להתראיין על נסיקת סצנת הכדורמים בגבעת חיים ועל תפקידה בקידום מחלקת הנערות והנשים. כמובן שהיא נענתה בחיוב והציעה שנעשה זאת במכוניתה בדרכנו לעבודה במרכז הארץ. כך יצא שהשיחה זרמה לה תוך התקדמות מהירה יחסית, בעיקר בזכות נתיב הנסיעה השיתופית בכביש החוף

היו אלה ימי טרום "סגר הקורונה", כשכולנו עוד נסענו לעבודה מדי בוקר. המגיפה כבר השתוללה במזרח הרחוק ובאיטליה, אבל כאן היא עדיין הייתה בגדר שמועה, כך שיכולנו להתמקד רק בנושא אחד ויקר מאוד ללבה של גילי ועל כך העיד הניצוץ בעיניה (שהצלחתי לזהות מבעד למשקפי השמש) והתשוקה שבערה בה כשדיברה עליו.

גילי, מה הרקע שלך בכדורמים?

"נולדתי למשפחה של ספורטאי כדורמים ואבא מיקי עבד שנים רבות בענף בקיבוץ ובמשך תקופה ארוכה מאוד היה פעיל באיגוד הכדורמים הארצי. גדלתי לתוך זה ונשמתי את הכדורמים מגיל אפס על הטריבונות, כמעודדת מושבעת של עוזי וגדי, האחים שלי שהיו חלק מהמפעל הספורטיבי של הקבוצה, גדלו בה והיו שותפים להישגיה הרבים. שניהם היו שחקנים פעילים בליגת המכללות בארה"ב וגם האחיינים שלי משחקים מגיל צעיר. כשעוזי מגיע ארצה, כולנו נכנסים יחד לבריכה לבילוי משפחתי. הקפיצה הראשונה שלי למים כשחקנית, הייתה לפני 11 שנים כשאחי הצעיר גדי (כיום שחקן קבוצת גוש זבולון) הזמין אותי לאימון נשים באוניברסיטת תל-אביב. הייתי הכי מבוגרת והפחות מנוסה שם וכמי שבאה ממשפחה עם זיקה גדולה לתחום, היה קשה להיות בעמדת נחיתות.

קבוצת הנשים עם המאמן שרון בר-שלום

אבל זו הייתה תקופה נפלאה עם קבוצה מגובשת ומאמנים מצוינים, ביניהם בני לנג (שחזר אלינו לאחרונה לניהול המקצועי של הפועל ג"ח) ועופר פרידמן שהוא שחקן עבר ידוע בגבעת חיים. לאחר שלוש שנים חזרתי לגור בקיבוץ עם רועי, בעלי, גם הוא שחקן כדורמים ורותם שלנו".

מחזירים עטרה ליושנה

"נכון להיום, יש במועדון שלנו כ-150 שחקנים ושחקניות פעילים, כ- 50 מתוכם הם בני גבעת חיים איחוד וזו גאווה גדולה שלנו. אחת המטרות שלנו היא להגדיל עוד יותר את נתח הספורטאים מהקיבוץ וכאן אנחנו כמובן מכוונים לדור הצעיר.

במהלך הקיץ האחרון ובשיתוף המרכזונים והחינוך, עשינו פעילויות חשיפה למרכזונים. אנחנו שואפים לקדם ולהעמיק את הקשר עם החינוך הבלתי פורמאלי בקיבוץ, ראשית על-ידי לימוד שחיה ומיומנויות במים וכמובן למנף את דור העתיד של השחקנים. גבעת חיים מפורסמת בענף כאימפריית עבר ואנחנו שואפים להחזיר עטרה ליושנה".

ספרי על קבוצת הנשים

"התחלנו כקבוצה עם כמה נשים מישובים בעמק חפר. בהתחלה אפילו לא היה לנו הרכב קבוע והייתה לנו מעין בדיחה פנימית בשם "מבחן החמש דקות": כשהיו מגיעות בנות חדשות לאימון והיו שורדות יותר מחמש דקות במים, ידענו שיש סיכוי שהן ימשיכו איתנו ואלה שיצאו לפני כן וברחו מהאימון, לא יישארו. המבחן חיזק את גאוות היחידה שלנו.

אני הייתי שנתיים לאחר לידת ליבי ויובל, התאומות שלנו ואז הוקמה בהפועל גבעת חיים קבוצת נשים חדשה בסגנון אחר לגמרי. רוב השחקניות בגיל שלי פחות ובעיקר יותר, לחלקן רקע בענפי ספורט שונים וחלקן אף ללא רקע ספורטיבי בכלל. מי שגיבש את הקבוצה היה שרון בר-שלום שאימן אותנו במשך שלוש שנים והוא אחד מעמודי התווך במועדון.

התחלנו ממש מהבסיס של למידת המשחק ובד בבד נפתחה ליגה ארצית לנשים – כחלק מתהליך הנגשת הספורט הזה ברמה העממית. אחרי דיונים רבים שנמשכו שעות, כולל מפגשי דינאמיקה קבוצתית בהשתתפות פסיכולוג וכמובן תמיכה לאורך כל הדרך מתום שפע, יו"ר האגודה, החלטנו יחד לקפוץ למים העמוקים – ונרשמנו לליגה.

גילי עם ילדיה

מאז אנחנו משחקות במסגרת טורניר, המתקיים אחת לחודש, נגד קבוצות שרובן דומות לנו מבחינת הרמה וגילאי השחקניות. הקבוצה מגובשת מאוד והפכנו להיות חברות לחיים שחוגגות יחד, נפגשות אחרי האימונים ומדברות הרבה".

מה שלא הורג אותך

"זה כנראה ענף ספורט הכדור המאתגר ביותר שיש, כי הוא משלב כושר גופני בעצימות גבוהה מאוד לצד טכניקת תנועה במים, שליטה בכדור וראיית משחק קבוצתית ובנוסף, מדובר במשחק פיזי, מאוד שלא לומר אגרסיבי.

יש הרבה קריזות ולא פעם חוזרים הביתה עם סימנים כחולים אחרי עימותים במים, אבל זה חלק מהעניין. בני לנג תמיד אומר "כשמישהו בועט בך – תבקיע גול ותחייך לו מול הפנים". ככה צריך להתנהג ספורטאי, לא להיגרר אחר פרובוקציות ולהראות לשופט שאתה נקי. יש טכניקות איך להשתחרר ממצבים כאלה, זה משהו שלומדים ועובדים עליו באימונים. בקיצור, זה ספורט מחשל מאוד".

איך את משלבת חיי משפחה, עבודה וכדורמים?

"אנחנו מתאמנות פעמיים בשבוע כשכל אימון מתקיים בין 20:30-22:00 בכל תנאי מזג-אוויר. כל החיים שלי סביב האימונים, הילדים שלי כבר מכירים את לוח הזמנים ובימי אימונים הם יודעים שעליהם להתארגן מהר יותר לשינה. האושר הוא המסירוּת שלהם, הם מגיעים לראות אותי על שפת הבריכה ומזהים כשקשה לי ותומכים בי כמובן.

הדוגמה האישית שאני מעניקה להם דרך חשיבות הפעילות הגופנית וההתמודדות עם הקשיים, זה ערך חשוב מאוד בשבילי ובסופו של יום אין להם ברירה כי הם חלק מהמשפחה. כמובן שרועי ממש מפרגן לי וחשוב לו להגיע הביתה כדי שאצא בזמן לאימון".

אמא- שחקנית -מנהלת

"התחלתי להיכנס למועדון בצורה פעילה יותר דרך אבא, ממש לפני שהוא עבר אירוע מוחי בשנה שעברה. הוא הפיק יחד עם הצוות המקומי את האירוע לציון 55 שניםה להקמת הפועל ג"ח, שכלל משחק ראווה שבו השתתפו כל שחקני העבר הגדולים מכל הזמנים. אחרי מה שקרה לאבא, נשאבתי לתוך העשייה הזו, כי דרכו הרגשתי חיבור עמוק וגם בעקבות שיחות רבות עם תום שפע ורצון לעזור לו, אחרי שראיתי את העומס הגדול שיש עליו עם צמיחת המועדון.

קבוצת הנערות שלנו

החיבור הטבעי עם תום ובני לנג מחזק את העשייה ואנחנו בשאיפה אמיתית להחזיר את הכדורמים להיות אחד מענפי הספורט המרכזיים באזור בזכות המועדון שאנחנו מטפחים. זה המקום להגיד שהחזרה של בני, מבכירי המאמנים בארץ שגידל כאן בקיבוץ דורות שלמים של שחקנים, בהחלט נתנה כוחות לכולנו.

בהדרגה לקחתי על עצמי פרויקטים, כמו למשל ריכוז חוג שחייה בקיץ לילדי מרכזון בית האלון שהתפתח לתכנית לימוד שחיה לילדי הקיבוץ מגילאי הגן, בה משתתפים  30 ילדים מהקיבוץ וזו גאווה גדולה בשבילנו. כשדיברנו עם ההורים על פתיחת החוג, לא ציפינו שתהיה היענות כה גדולה

יורם פרידמן ואמנון הורוויץ שמנהלים את הבריכה, מעודדים את החיבור הזה לקהילה כי בעקבות הילדים מגיעות המשפחות והן יוצרות אווירה נהדרת בחסות הפועל גבעת חיים. אנחנו מתחילים ליצור את היסודות הללו כבר בגיל הגן, זיהינו צורך ונתנו מענה בהתארגנות מהירה ובאופן טבעי.

יזמנו דוכן  חשיפה שזכה להצלחה גדולה בפסטיבל עמק חפר האחרון וכתוצאה מכך פנו אלינו ראשי המועצות של אליכין וזמר כשגם גלית שאול, ראשת המועצה, הביעה עניין וזה פתח לנו דלתות רבות.      ואולי הדובדבן שבקצפת הוא קבוצת נערות חדשה במועדון, רובן ילידות ובנות גח"א. גייסנו להן מאמנת ועם הזמן הצטרפו בנות מהסביבה והקבוצה תפסה תאוצה. מבחינתי, זו גולת הכותרת של העשייה שלנו – קידום הספורט הנשי. לשם הולכת הפועל גבעת חיים והמטרה היא שלכל קבוצת בנים תהיה קבוצת בנות מקבילה מבחינת גילאים".

מה הסיבה להתעוררות ענף הנשים בישראל? 

"כדורמים נשים הופך להיות ענף ספורט מועדף במדינה שהתחיל לקבל תקציבים גדולים בשנים האחרונות במסגרת פרויקט גג ספורטיבי נשי שנקרא "אתנה". בשל כך, חשוב להבין שלבנות אשר יתחילו להתאמן ויתמידו, יש סיכוי גבוה להגיע לנבחרות שישתתפו בטורנירים בחו"ל. יש כאן הזדמנות לחשיפה גדולה ואיכותית ומי שתיכנס עכשיו תוכל לקצור את הפירות בעתיד. לשמחתי הנערות הצעירות שלנו מגלות רצינות, התמדה ונחישות ואנחנו גאים בהן. כמובן שאני מעריכה את ההורים שלהן שתומכים בהן מכל הלב ואני כבר מחכה שהבנות שלי יגיעו לגיל המתאים ויצטרפו לקבוצה".