תסקיר השפעה על הסביבה ג'–ה' מתייחס למספר מזהמים בלבד. מזהמים אלה זהים במידה רבה למזהמים הנפלטים ממנועי בעירה בכלי רכב ולזיהום ממפעלי תעשיה. התסקיר אינו מתייחס למזהמים נוספים המובאים כאן מתוך מה שרון ארזי אסף.

מזהמים המוזכרים בתסקיר

NOX תחמוצת חנקן. תחמוצות החנקן גורמות לעליה ברגישות הריאה למחלות שונות של דרכי הנשימה, ומחריפות את השפעתן של מחלות אלו על החולה.

SO2 גופרית דו-חמצנית (SO2) היא תרכובת חסרת צבע בעלת ריח חריף הנוצרת מחמצן וגופרית. כולה להינשא על גבי הרוח למרחק רב ממקומות פליטתה לאוויר, כלומר השפעתם אינה מוגבלת לתחומים מוגדרים.
השפעות בריאותיות:
חשיפה קצרת טווח לגופרית דו-חמצנית גורמת לגירוי זמני באף, גרון והעיניים, יובש בפה והפרעות בדרכי הנשימה.
חשיפה לרמה גבוהה לגופרית דו-חמצנית גורמת לקשיי נשימה ומסכנת חיים.
חשיפה ארוכת טווח יכולה לפגוע בתפקוד התקין של ריאות.
חולי אסטמה רגישים מאוד לגופרית דו- חמצנית ועלולים לסבול מקשיי נשימה.
מחקרים בקרב ילדים מראים שחשיפה לרמות מוגברות של גופרית דו-חמצנית בצירוף עם חלקיקים יכולה לחולל הפרעות זמניות בתפקודי הראות ובעתיד תפקוד הריאות שלהם עלול להיפגע.
מחקרים שונים כבר הוכיחו קשר ישיר בין רמות גבוהות של גפרית דו-חמצנית לבין עלייה בתחלואה (מחלות בלב ובדרכי הנשימה) ובתמותה.

as Cunburned hydrocarbon UHC (פחמימנים לא שרופים) – זיהום ידוע ממנועי בנזין ודיזל.

Methane גז הגורם לעליה באפקט החממה.

VOC "תרכובות אורגניות נדיפות" או VOCs הוא שם כולל לקבוצה גדולה ומגוונת של חומרים אורגנים, המתנדפים לאוויר בטמפרטורת הסביבה (כדוגמת אצטון נוזלי, אשר יתנדף לאוויר הפתוח אם יישאר ללא פקק). משפחה זו כוללת בתוכה, בין היתר, גם תרכובות מסרטנות ודאיות לאדם כגון בנזן, פורמאלדהיד ו- 1,3 בוטדיאן, וגם חומרים החשודים כמסרטנים לאדם כדוגמת הממס פחמן טטראכלורי. בנוסף, תרכובות אלו קשורות גם למזהמי אוויר אחרים.

לאחר פליטתן לאוויר תרכובות אלה מגיבות עם מזהם אוויר נוסף – תחמוצות חנקן. תגובה זו משתתפת ביצירת מזהם אוויר שלישי – אוזון, העשוי לגרום להחמרת מצבם של חולים במחלות נשימתיות ולפגיעה בתפקוד הריאות. לכן, נקראות תחמוצות החנקן והתרכובות האורגניות הנדיפות בשם "מבשרי האוזון".

CO פחמן חד-חמצני (CO), הוא גז חסר צבע וריח, תוצר לוואי של שריפה בלתי מושלמת של דלק פוסילי, הינו דליק ביותר ורעיל במיוחד שכן מקטין את יכולת העברת החמצן בדם. השפעות בריאותיות: שאיפת פחמן חד-חמצני מקטינה את יכולת נשיאת החמצן ע"י הדם. אפילו חשיפה לריכוזים נמוכים של פחמן חד-חמצני יכולה לגרום לסחרחורות, בחילות וכאבי ראש,ירידה ביכולת הריכוז, פגיעה בערנות וביכולות הפיזיות.
חשיפה לריכוזים גבוהים, העשויה להתרחש באזורים סגורים, עלולה לגרום להרעלה חריפה שתוצאותיה הן אובדן הכרה ואף מוות כתוצאה מחנק.
עבור נשים בהריון חשיפה לריכוזי פחמן חד-חמצני מהווה סיכון מיוחד ועלולה לגרום נזק בלתי הפיך.   מחלות לב כרוניות עלולות להחמיר עקב חשיפה למזהם זה.
חשיפה לפחמן חד-חמצני בקרב קבוצות אוכלוסייה בכל הגילאים הסובלות ממחלות כרוניות מעכבות אספקת חמצן סדירה בגוף ועלולה להגביר את התופעות של מחלות אלו.

N2O Nitrous oxide כנראה "גז הצחוק" לא גורם נזק. … (במידה והבנתי נכון).

CO2 – דו תחמוצת הפחמן, מוכר לכולם.

סך כל הפליטות עד 2025 באחוז מסך הגז שנכנס למערכת – 1.04%

15.6.9 Emissions Summary

The emissions to atmosphere from the Plant during initial HP gas production are summarized in Table 15-4. Total Plant gas throughput has been assumed to be 48MSm3/d; since the gas is in free-flowing production very little power, in terms of the gas throughput, is required for operation and total gas emissions to atmosphere are estimated to be equivalent to 1.04 % of the gas throughput; mainly via the flare..

Gas Production: 48.0 MSm3/d

Power Generation: 0.08 %

Gas Compression: –

Fired Heaters: 0.32 %

Flare: 0.63 %

Total: 1.04 %

סך כל הפליטות אחרי 2025 באחוז מסך הגז שנכנס למערכת – 2.27%:

Total gas emissions to atmosphere are estimated to be equivalent to 2.27 % of gas

throughput; mainly via the flare.

Gas Production: 36.4 MSm3/d

Power Generation: 0.14 %

Gas Compression: 0.69 %

Fired Heaters: 0.59 %

Flare: 0.84 %

Total: 2.27 %

לעומת זה ובתוספת מתוך מסמך של "הקואליציה לבריאות הציבור" מזהמים שלא מוזכרים בתסקיר

בעיות שעשויות להיגרם ממתקנים לעיבוד גז טבעי.

בהקשר זה, בעייתיים במיוחד הם מזהמים שעשויים להיפלט לסביבה ממתקנים לעיבוד

גז טבעי, שהם: כספית, ארסן, גזים רדיואקטיביים, ותרכובות אורגניות נדיפות שונות.
חומרים אלו נפוצים בכל מרבץ גז.
בהקשר הבריאותי, מעניין ללמוד כי הגז הטבעי מכיל כספית (כיסוד), וכספית מחוברת לכלורידים או אחרים (כספית אורגנית ואנאורגאנית). מתכת בעייתית נוספת היא ארסן.

מלבד אלו, הגז הטבעי הגולמי מכיל גם גזים רדיואקטיביים (אוראניום, תוריום, רדיום שמקורם בקרום כדור הארץ. הגזים הרדיואקטיבים, כדוגמת NORM וראדון, נצברים לעתים בחלקים שונים של ציוד המפעל (צנרת, ואחרים). לכן יש לנקוט משנה זהירות בעת עבודות תשתית במתקן לטיפול בגז טבעי. עד מחצית מהכספית שמגיעה עם הגז הטבעי יכולה להפלט מהמתקן.

כל סוגי הכספית הינם מהחומרים הרעילים ביותר על כדור הארץ. הכספית יכולה להמצא בכל מקום. הכספית מזיקה למערכת העצבים, למערכת העיכול, למערכת החיסון, לריאות, לכליות, לעור ולעיניים.
אחת התרכובות האורגניות שנוצרות מכספית, היא מתיל כספית. מתיל כספית רעילה למערכת העצבים (נוירוטוקסיקנט). כשהיא נכנסת לגוף, היא עוברת את מחסום דם מוח ושם היא גורמת נזק למערכת העצבים המרכזית. בעיקר היא מסוכנת לעוברים.

ארסן: טרימתיל ארסין, היא התרכובת העיקרית בארסן שמצוי בגז טבעי, אך ישנן גם תרכובות

אחרות שלו כגון: דימתילאתילארסין, מתילדיאתילארסין, טריאתילארסין.
ארסן הוא אחד החומרים הרעילים לאדם. ארסן אנאורגני הוא מסרטן וודאי לאדם. גורם לסרטן ריאות (נשימת ארסן), סרטן בשלפוחית השתן ודרכי השתן (שתיית ארסן), וסרטן העור. בנוסף, נמצא קשר בין חשיפה לארסן ותרכובות אנאורגאניות שלו ולבין סרטן כליות כבד ופרוסטטה.

תרכובות אורגניות נדיפות:

מתקנים לעיבוד גז טבעי הינם מקור לפליטות מרכיבים מהגז הטבעי, למשל של מתאן, או של בנזן ופורמאלדהיד,.בנזן ופורמאלדהיד: שני אלו הינם מסרטנים וודאיים לאדם.
בנזן – הינה תרכובת אורגנית דליקה, חסרת צבע ורעילה. בנזן הוכח כמסרטן וודאי לאדם. חשיפה לטווח ארוך, בנזן עשוי לגרום לשינויים כרומוזומליים והפחתה בייצור תאי דם. קיים קשר בין חשיפה לו לבין סרטן מסוג לוקמיה.
פורמאלדהיד: מסרטן ודאי לאדם. גורם לגירוי בעור, בעיניים ובדרכי הנשימה התחתונות.
מתאן פרופאן ובוטאן – כאשר ננשמים בריכוזים גבוהים, עשויים לגרום להפרעות קצב לב, ואפילו לתמותה פתאומית.

פליטות של גזים רדיואקטיביים
הציבור עלול להיחשף לגזים רדיואקטיביים ממקורות טבעיים דרך נשימה של גז ראדון, שתיה של מי תהום, ואכילת אוכל מזוהם. באם בוצות מזוהמות בחומר רדיואקטיבי ממתקן עיבוד הגז הטבעי, או באם אבנית שמכילה חומר זה מושלכת בצורה לא מבוקרת לסביבה– עשוי להיגרם זיהום של הקרקע והמים – ולרמות גבוהות. בנוסף, אוכל שיגודל באדמות מזוהמות בבוצה או אבנית מהמתקן או דגים שידוגו במים כאלו, עשויים להיות מזוהמים בחומרים רדיואקטיביים.
חומרים רדיואקטיביים פולטים חלקיקים מזיקים, אשר מסוגלים לתקוף רקמות שונות בגוף האדם, כתלות בדרכי החשיפה.
כשהראדון ננשם, תוצרי הפירוק הרדיואקטיביים שלו, פוגעים ברקמות הריאה, נזק שיכול להביא לסרטן ריאה. רמת הקרינה ממנו מושפעת מריכוזי תוצרי הפירוק שלו, שממשיכים להזיק בריאות אחרי פירוקם. לראדון אין רמת חשיפה שהיא בטוחה. המועצה הלאומית למדעים בארה"ב, קובעת כי הראדון בתוך הבית הוא הגורם השני אחרי עישון לסרטן הריאות. שתיה של ראדון שהגיע למי השתיה יכולה לגרום לסרטן הקיבה

סיכום,

על מנת להחליט על הפתרון הנכון ביותר עבור ישראל, מדינה צפופה ועמוסה בתשתיות, יש ללמוד היטב את הסוגיה של מתקני הגז, ובפרט את ההשלכות הבריאותיות של הקמת מתקני גז בקרבת אוכלוסייה. למשל, יש לבדוק את טיב והרכב הגז המופק מהים התיכון (רמות כספית, ארסן, ראדון, פחמימנים שונים) ולבחון אילו השפעות בריאותיות צפויות עבור רכיבים ספציפים אלו של הגז.

כל תכנון עתידי של מתקנים לעיבוד גז טבעי, חייב לכלול פתרונות מערכתיים: פירוט אודות דרכי הטיפול במזהמים השונים, פירוט אודות האמצעים שיינקטו על מנת למנוע פליטות של חומרים אלו לסביבה. יש לזכור שפליטות לסביבה יתכנו גם מציוד בלאי שייצא משימוש ועשוי לייצר זיהום גם במקומות אחרים מרוחקים יותר.

מומלץ לקחת בחשבון בעת התכנון גם דרכים להפחית את חשיפות העובדים במתקן לחומרים המסוכנים שהוזכרו לעיל.

יש לזכור, כי למרות שמצד אחד הגז הטבעי יפחית זיהום לסביבה לצרכנים, בצד האחר, היכן שיופק ויעובד הגז, הוא צפוי לייצר זיהום, שאף יכול לנדוד ברחבי המדינה.

מאחר וישראל הינה מדינה קטנה וצפופה, הנסמכת על משאבי סביבה מוגבלים, המחיר הסביבתי והבריאותי שישולם, יהיה גבוה. על כן, יש לכלול שיקולים של בריאות הציבור ברמה הלאומית במערך השיקולים של בחירת מקום מתקני הגז.

מסקנה – טיפול בגז ביבשה מהווה סיכון וודאי לאדם. כתוצאה מהטיפול ביבשה תגבר תחלואה ותמותה בקרב התושבים. המקום היחיד בו הטיפול בגז לא יסכן בני אדם (מלבד העובדים במתקן) הוא הרחק הרחק בלב ים.

לאור הנ"ל על וועדת התכנון לגנוז לאלתר את התוכנית להקים מתקן טיפול בגז ביבשה.