* גדי הוא המדביר של אמבר וגרנות

נמלת האש הקטנה היא מין פולש שחדר לארץ בעקבות יבוא בולי עץ מדרום אמריקה, היא נתגלתה בשנת 2005 ופשטה מאזור עמק בית שאן והכנרת אל השרון וגוש דן ועוד ידה נטויה.
שבבי עץ, גזרי עץ, עציצים ואדמה המועברים ממקום למקום עוזרים להתפשטות המהירה.

צבען האדום כתום וגודלן הזעיר (1-1.5 מ"מ) מקנה לה מראה של נמלה מקומית הנפוצה לעיתים בבתים, אך היא שונה ממנה.
נמלת האש נמצאת לרוב מחוץ לבית: בגינות, מדשאות, בריכות ועל גבי עצים. הנמלים נכנסות לבתים בעיקר בקיץ בחיפוש אחר לחות ומזון.
המפגש של הנמלה עם האדם ובעלי חיים שבסביבתו אינו נעים בלשון המעטה, וכאשר היא נלכדת בתוך הלבוש היא עוקצת ומותירה פצע הנראה ככוויה ומצריך לפעמים טיפול עקב תופעות אלרגניות.
אם כך אנחנו בבעיה. נמלת האש הקטנה נמצאת בהמוניה בחצר הקיבוץ. ניתן לראותן בקלות הולכות בשיירה באיטיות ובנחת לאורך קירות הבית החיצוניים על צינורות הטפטפות עצים ושיחים ומשם הדרך אל תוך הבתים קצרה בחודשי הקיץ האביב והסתיו. אולם את הקן קשה לאתר, הוא אינו מוקף בחול ואדמה כי הנמלה מוצאת בית בכל מקום חבוי הראוי למגוריה.
חלק מאימות האבחון ניתן לעשות באמצעות מקל של שלגון התקוע באדמה כשקצהו העליון מרוח בחמאת בוטנים. כל נמלה נמשכת לפיתיון כזה, אך נמלת האש מגיעה בהמוניה, ניעור קל של המקל יגרום לצניחה מהירה וקלילה של נמלת האש. כי נמלים מקומיות אחרות מהסוג הנפוץ נצמדות לחמאה.
תופעה נוספת ובולטת היא שטח סטרילי ממופע של חרקים אחרים, כי נמלת האש וחברותיה צדות את כל סוגי החרקים שבסביבתן, כולל חיפושיות ומשאירות את הממלכה לעצמן. גם תמותה המונית של הנמלים בקצוות הבית והמרפסת הנראית כתפרחת כתומה מצביעה על התופעה, ההשערה היא שהתופעה נובעת מחומרי ניקוי. אך נדמה שההכרות עם הנמלה תהיה מהירה גם ללא פעולות אבחון ממוקדות.

אז מה עושים ואיך מצמצמים את המפגע?
לשמחתנו פותחו פתיונות גרגריים ופיתיונות בצורת ג'ל לטיפול לפי מקום ההמצאות. הפיתיון הגרגרי מפוזר בחצר לאורך הטפטפות קירות הבתים סביב עצים, שיחים וגם על הדשאים, ואילו הג'ל המשווק בתוך מזרק מתאים למקום מסלול הופעתם בבית ומקום הכניסה בתוך הבית. כל הטיפול יעשה בעונת הקיץ כולל הסתיו ההפכפך, זמן הימצאותן, ולא בשעות קרינת שמש חזקה. עדיף בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת הערב. אין להשקות יומיים לפני הטיפול ביום ההדברה ולמחרת יום ההדברה.
הצלחת הפעולה תלויה רבות בשיתוף פעולה בין שכנים שכן היא אינה מתחשבת בגבולותיו של שכן זה או אחר. הפתיונות הללו הם למעשה רעל מושהה הגורם לנמלה לשאת אותו אל הקן זמן מה ולא להיפגע בדרך אל היעד, הקן, שם, בתוככי הקן שוכנת בנחת המלכה שתאכל את הפיתיון ותסיים את חייה ועמה כל הפועלות. אולם לדעת מומחים יש ב"מחסנית" כמה מלכות משובטות המוכנות לקבל בשמחה את הכתר ולחדש את הקן. לכן, יש לבדוק את הצלחת הפעולה לאחר כשבוע שכן מדובר בחרק בעל כושר הישרדות גדול.

ברור על פי ניסיון מצטבר שטיפול במוקד אחד לא יפתור את הבעיה, במוקדם או במאוחר, לדעתי, תידרש הנהלת הקיבוץ לתת פתרון מערכתי, היות והמרחב הציבורי כמו הפרטי "מתאים" לפעילותה, או אז ידרשו לפעולה מפזרי פיתיונות כמו מדשנות יד או מכונה לפיזור גדול יותר, הכול לפי גודל המפגע.

פינה חדשה בקיבוץ מזהים היכן?