ליאור בת 29, הבת של יואלה וקובי, לומדת בחמש השנים האחרונות בטכניון בחיפה.
פרוייקט הגמר של ליאור נקרא "בין ציבורי לפרטי – מרכז הקיבוץ החדש" והוא יוצג בגלריה בתאריכים 15.11-6.11. בקשנו מליאור שתספר לנו קצת על הפרויקט שלה מאחר שהוא קשור לשיח הציבורי הקיים היום בקיבוץ בנושאי התכנון והבנייה.

מה הרקע שלך בעבודה ובאקדמיה?
סיימתי לימודי אדריכלות בטכניון. מכיוון שבן זוגי ממשיך ללמוד שם בשנה הקרובה, נמשיך לגור שם בתקווה שנוכל לחזור לגור בקיבוץ בסיום השנה. היום אני עובדת בחברת "אלוטון" ומדריכה בחוגי אדריכלות בנהריה.
אנא תארי בפנינו את הפרויקט שלך
החלק האחרון של לימודי האדריכלות הוא פרויקט הגמר, שבו נדרש כל סטודנט לבחור מקום ונושא, לחקור אותו ולהציע התערבות תכנונית במקום.
בפרויקט הגמר שלי בחרתי להתעסק בקיבוץ – בקיבוצים בכללי ובגח"א כמקרה בוחן.
עניין אותי להתעסק במשמעויות של השינויים העוברים על המקום ובחרתי להתמקד במרכז הקיבוץ מכיוון שאלו המבנים שהושפעו הכי הרבה מהשינויים עקב ההפרטה.
מרכז הקיבוץ הפך ממקום שהיווה את מוקד המפגשים בקיבוצים למקום הפעיל בעיקר באירועים מיוחדים ורוב השנה אינו מממש את ייעודו.
מטרת הפרויקט הייתה להציע פתרון שיביא להחייאת המרכז והפיכתו למוקד אטרקטיבי מבחינה תרבותית וחברתית כך שיהיה המקום שבו ייפגשו התושבים ביום יום.
נושא נוסף שהעסיק אותי בפרויקט היה נושא הדיור. זהו נושא הנוגע לי באופן אישי – רק מעט צעירים בגילי מבני הקיבוץ זוכים להקים בו את ביתם, ומצוקת הדיור גדולה. החלום לגור בקיבוץ הולך ומתרחק, והקיבוץ במבנהו הנוכחי לא מאפשר לכל בני הקיבוץ שגדלו בו לחזור ולהקים בו את משפחתם. לכן בפרויקט הצעתי פתרון חלופי לשכונת ההרחבה המגדילה את שטחי הקיבוץ.
תוספת המגורים שהצעתי בפרויקט נועדה גם על מנת לתמוך בהחייאת המרכז.
שני נושאים אלה והמפגש ביניהם במקום שהוא ציבורי אך גם פרטי העסיקו אותי במהלך הפרויקט.

מדוע בחרת בפרויקט הזה? אני אוהבת את הקיבוץ, הוא חלק מהמהות שלי ואני רוצה להקים בו את משפחתי, אך אני נחשבת כאוכלוסיית ה"בן השני" ואין לדעת מתי יגיע היום שבו נוכל לבנות בית. חשבתי על פתרונות לבעיות שאני חווה ורואה שהקיבוץ עובר.

מה האמירה שלך בפרויקט?

האמירה הכללית היא שעל מנת לשמור על הייחודיות של הקיבוץ יש לשמור גם על המאפיינים המקוריים שלו ועל הקהילה. אם זה מרכז הקיבוץ שהיווה בעבר את המוקד הקהילתי, באמצעות שינויים קטנים ניתן להשתמש בו ולהחזיר אותו לגדולתו ולאפשר לבני הקיבוץ לגור במקום היחיד אותו הם מגדירים כבית.

איך ניתן ליישם את ההצעה שלך?

הפתרון שאותו אני מציעה מורכב ממספר טבעות – טבעת המגורים, טבעת מבני הציבור, וטבעת קישור בין הציבורי לפרטי. בחרתי להציע פתרון חלופי להרחבות הקיבוצים. פתרון זה לא ידרוש הפשרת קרקע חקלאית, אלא ישתמש בשטחים שבתוך הקיבוץ. כמו כן, הכנסת מגורים חדשים בקרבה למרכז ולא תוספת המתרחקת ממנו מחזקת את המרקם החברתי ומשמרת את ערכי הקיבוץ.

מבט אל הטבעת המקשרת בין מבני הציבור למגורים החדשים

רציתי לצופף את המגורים החדשים אך עדיין לשמור על חלק מהמדשאות החשובות במרכז.

הפתרון שאותו אני מציגה הוא הכנסת יחידות דיור במרכז הקיבוץ באמצעות ניצול המדשאות הנרחבות בסביבת המרכז, אשר אינן בשימוש לרוב (בניגוד לדשא המרכזי שהינו בשימוש בחגים ואירועים). על מדשאות ושטחים פתוחים אלה מיקמתי את תוספות המגורים כטבעת היקפית סביב המרכז.

מבחינה תכנונית, בחרתי למקם את יחידות המגורים בסביבת מרכז הקיבוץ במטרה שיהוו שלב בחיים של משפחות צעירות המעוניינות להתגורר בקיבוץ. הכנסה של אוכלוסייה צעירה למרכז תעזור בהחייאת המרכז ושימוש במשאביו החדשים.

יחידות המגורים בנויות על שטח ציבורי והחלטתי שחלק מסגנון המגורים החדש יישאר כך שהשטח אינו שייך לדירה. לא קיימת פרצלציה לשטחים של היחידות. וזאת על מנת לא להפוך את הקיבוץ להזדמנות נדל"נית אלא לשמר את האוכלוסייה בו ואת הזכות של הקיבוץ להחליט מי יגור בו.

במקום לבנות מבנים חדשים במרכז הקיבוץ, בחרתי לשמר את המבנים הקיימים אך לשנות את הייעוד של חלקם על מנת להחיות את המרכז. הסיבה לכך, היא על מנת לשמר את המשמעות של המבנים.

פתחתי ציר העובר דרך מבנה חדר האוכל ומקשר את מבני הציבור במרכז הקיבוץ, ממגדל המים עד למחסן הבגדים.

פירוט והסברים נוספים לגבי הפרויקט והיישום שלו יוצגו בתערוכה וכולם מוזמנים להגיע.

ב-6.11 יהיה ערב הפתיחה שבו אציג את הפרויקט יותר לעומק, ויהיה דיון על מרכז הקיבוץ יחד עם עמוס וכמן – אדריכל הקיבוץ – כולם מוזמנים!