לאחרונה נערך כנס בנושא "הקיבוץ והפוליטיקה" בדגש על מחקרו של פרופסור הנרי ניר ז"ל שערך מחקרים רבים בנושא הקיבוץ והתנועה הקיבוצית.
ביקשנו את ד"ר רוני עזתי שהוא בין השאר חוקר היסטוריה של הקיבוץ, חבר של הנרי וחבר קיבוצו בית העמק (וגם יו"ר ארגון ארכיונאי הקיבוצים והמושבים, ומנהל ארכיון יד טבנקין) לתת לנו סקירה קצרה על האיש ועל הספר שיצא לאחרונה – "תנועה במילכוד: איחוד הקבוצות והקיבוצים בפוליטיקה – העשור הראשון" בהוצאת יד טבנקין יד יערי והקתדרה ללימודי תולדות קק"ל אוניברסיטת בר אילן, 2013.
על האיש
הנרי ניר (23.5.1929-27.11.2011) היה יליד אנגליה, אינטלקטואל חריף שכל שעלה בשנת 1955 לקיבוץ בית העמק. הנרי סיים בהצטיינות את לימודי התואר הראשון באוקספורד ב-1953, וב-1978 הוענק לו תואר דוקטור באוניברסיטה העברית. הנרי היה אידיאליסט שהאמין בהגשמת ערכיו הציוניים והסוציאליסטיים בקיבוץ. בחיי השיתוף ובהשתלבות בעבודה חקלאית ראה חשיבות רבה והיה מגדל בננות במשך שנים. הוא עסק בחינוך ובפעילות ציבורית בקיבוץ ובפעילות פוליטית. הוא כתב מאות מאמרים בנושאי הקיבוץ, הציונות, הסוציאליזם, הקומונאליות; על דמוקרטיה, פוליטיקה, חינוך ואוטופיה. גולת הכותרת של פועלו המדעי היה ללא ספק ספרו על תולדות התנועה הקיבוצית.
הנרי הצליח לכתוב את הנרטיב של תולדות התנועה הקיבוצית; את הדרך שעשתה מהיווצרות הקבוצה 'מן החיים' והערכים האידיאולוגיים שהתווספו במהלך השנים. הוא הדגיש את חשיבות הנוער בבניין הקיבוץ ואת מוטיב 'החברותא' ולפחות את 'זכרון החברותא'. העמדת הקיבוץ כחברה מציאותית המתמודדת כל העת עם האוטופיה המנחה אותה. הנרי הדגיש את הפער בין הרצון להיות 'עילית משרתת' והשאיפה הבלתי מציאותית להיות 'עילית מנהיגה'. הפער העצום בין הרטוריקה למעשה.
חוקר החוקר את חברתו עומד במבחנים כפולים ומכופלים לעומת החוקר "הניטרלי" כביכול. לעניות דעתי, החוקר 'מבפנים', במידה והוא ממלא את ייעודו המקצועי כראוי – הוא בדרך כלל חוקר טוב יותר. הוא מכיר את הקודים הפנימיים ומבין יותר טוב את שפת המקום והנימים הפנימיים הנסתרים מפני חוקר 'חיצוני'.
על הספר
תנועה במילכוד: איחוד הקבוצות והקיבוצים בפוליטיקה – העשור הראשון, הוא פרי מחקר שהושלם לפני למעלה מעשור. הנרי החליט להתחקות אחר הנושא הפוליטי באיחוד – שהיה שונה לחלוטין מאשר בתנועות הקיבוציות האחרות, שלכל אחת מהן הייתה מפלגה שאותה תנועה הנהיגה, ולה מנהיגים כריזמטיים כיצחק טבנקין.
הנרי, שהיה אמון על המחקר הביקורתי, החליט לחקור לראשונה את התנועה שבה היה לו חלק פעיל כחבר קיבוץ, וכפעיל במערכות התנועתיות השונות.
האיחוד היה למעשה תנועה חדשה ופלורליסטית, שהתנגדה ל-'קולקטיביות רעיונית', שהייתה צריכה לבנות לעצמה דרכי ארגון ופעילות משלה, בתחום הפוליטי ננקט 'עקרון ההפרדה', כעקרון מוסרי, וכביטוי לחופש הביטוי וההתארגנות הפוליטית, שצריך להיות תקף בכל התנועות. ולמרות שהאיחוד הכריז עם הקמתו על הפרדה מלאה בין המשק ובין הפוליטיקה, כעבור זמן קצר הפך האיחוד לשותף נאמן של מפא"י והמימסד הפוליטי של המדינה.
במחקרו מראה הנרי, שהפיכת מפא"י למפלגת המונים הנשלטת ע"י בירוקרטיה קשוחה, והתפתחות מדינת ישראל בכיוונים מנוגדים לעקרונות הסוציליזם והחלוציות כמעט והביאו ב-1956 את מנהיגי האיחוד להכרזה על סיעה אופוזיציונית בתוך המפלגה. אך בעקבות הניצחון במלחמת סיני גברה הנאמנות. האיחוד ראה זהות בין טובת המדינה לתמיכה במפא"י ובקידום האינטרסים שלה.
לדעת הנרי, אף ששלוחי האיחוד בכנסת תרמו למערכת המחוקקת ולמערכת הממשלתית – תרומתו העיקרית למפא"י ולהמשך שלטונה היה פעילותו בתחום החינוך ובעיקר בתנועות הנוער החלוציות: התנועה המאוחדת, הפלג של מפא"י בנוער בעובד, ובהסתדרות הצופים. להערכת הנרי הוכשר בתנועות דור חדש של תומכי מפא"י ומנהיגיה.
לאחר הפילוג מפא"י דאגה לאינטרסים של החקלאים. יחד עם זאת מנהיגי האיחוד טענו שהאיחוד וכלל התנ' הקיבוצית מופלים לרעה בתודעת מנהיגי המדינה ובהקצאת משאבים.
באיחוד הייתה תחושה שיש לפעול לטובת המדינה במערכות החינוך, ובעיקר בתנועות הנוער והנח"ל, ולהגביר את תפוקת הייצור החקלאי. העיסוק בפוליטיקה הושאר למנהיגים ולשליחים במערכות השלטוניות.
לדעת הנרי במפא"י כמפלגת שלטון המונית היו גילויי שחיתות, קרייריזם, והזנחת ערכי השיתוף והשיוויון. תקוות מנהיגי האיחוד שבאמצעים פוליטיים יצליחו לשנות את הכיוון החברתי במדינה – נכזבה. ניסיונות מנהיגיו להבריא את מפא"י מבפנים בלי להפוך לסיעה – נכשלו. הם חשו שמפלגתם בגדה בערכיהם החברתיים המסורתיים.
האיחוד פעל כמיעוט משרת במדינה ובמפלגה. היומרה להיות מיעוט מנהיג לא התממשה.
הם פעלו כאליטה משרתת ורצו שמנהיגי המדינה והציבור הכללי יכיר בהם ככאלה ויתגמל אותם – ולכך כמעט ולא זכו. לדעת הנרי האיחוד היה במעין 'מילכוד נאמנויות' בסיסי שממנו לא השתחרר.
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- 7 באוקטובר (35)
- אמנות ושירה מקומית (181)
- בטחון (25)
- בטיחות (37)
- ביקור בית (10)
- בנות ובני משק שחזרו (13)
- בנות ובני משק שעזבו (19)
- בריאות ורווחה (52)
- גינון (67)
- דבר המערכת (160)
- הנהלה (380)
- הפרטה (189)
- הקיבוץ של פעם (10)
- התנדבות (74)
- וידאו (22)
- ותיקים (193)
- חברות (80)
- חגים (14)
- חדר אוכל (7)
- חו"ל (1)
- חוגים (10)
- חיות (15)
- חיילים (30)
- חינוך (237)
- חירום (22)
- חניה (20)
- חקלאות (58)
- חשמל (27)
- טור דיעה (50)
- טיולים (48)
- יהדות (31)
- ילדים (151)
- כללי (979)
- לזכרם (235)
- לילדים (15)
- מועצה (11)
- מועצה אזורית עמק חפר (100)
- מזון (73)
- מחזורים (10)
- מטפלים/ות (13)
- מילה טובה (97)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מקום העבודה שלי (16)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (206)
- מתכונים (97)
- נדל"ן בקיבוץ (20)
- נוסטלגיה (257)
- נעורים (46)
- סביבה (167)
- סיפורים (127)
- ספורט (49)
- ספרים (25)
- סרטים (85)
- עובדים זרים (8)
- עיצוב הבית (7)
- ענפי הקיבוץ (70)
- עסקים (106)
- פוליטיקה (39)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (15)
- צעירים (103)
- קהילה (547)
- קורונה (39)
- קליטה (172)
- שיוך ונושאים קשורים (163)
- שכונת בנים (176)
- שנת שירות (4)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (11)
- תכירו (26)
- תכנון (175)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (69)
- תקשורת (35)
- תרבות (118)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
יוני 2026 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
תגובות אחרונות
- נדב דרך על אני בעד / ענת ברנע
- צביקה על על דו"חות ומידע / שמעון הישראלי
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
- נויה לס על אני בעד / ענת ברנע
- ארנון שרטר על מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- רענן רז על אני בעד / ענת ברנע
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
- רענן רז על אני בעד / ענת ברנע
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
- רעיה מירון על אני בעד / ענת ברנע
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / אריק סיון מעביר ל…
- על הפרק / ליאור אסטליין
- אז מה למדנו מתהליך הלמידה? / אדם הישראלי
- שקיעה / ליאור אסטליין
- מה לחות'ים ולגבעת-חיים? / שלמה כהן
- עוף מחולק לארבע על מצע כרוב לבן / אייל זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תמי הורביץ מעבירה ל…
- ויקום הגנן / ליאור אסטליין
- חלוצי שכונה ג' / שלמה כהן
- מחיות נפש / שלמה כהן
- גילוי ירח / מורדי מורג
- בצק פריך במילוי תפוחי עץ / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / הלה פיינברג אברהמי מעניקה ל…
- אני בעד / ענת ברנע
- אני נגד / אמיר שילה
- המסע הארוך הביתה / תיעוד מהארכיון
- פרויקט "מקורות" – כביש דרומי / יוסי ברוך
- להזיז בולונז / ליאור אסטליין
- מה שנשאר / סמדר זעירא
- על דו"חות ומידע / שמעון הישראלי
- שנת השירות שלי – נור שפע / שלמה כהן
- בעולמו / יואב מורג
- שנת השירות שלי – עדי זילבר / שלמה כהן
- לחמניות זיתים / בלהה זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / אמיר דלומי מעביר ל…
- כמו מרק על סף רתיחה / ליאור אסטליין
קטגוריות
7 באוקטובר אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות

