כמי שהחשיפה שלו למרוקו כילד ונער הסתכמה בידיעת שם עיר הבירה שלה, מיקומה על הגלובוס וכמה דעות קדומות שהתפתחו על רקע חיי בבועה האשכנזית של קיבוץ שמיר – הייתה מרוקו שראיתי בטיול סוף 2021, אופרה לגמרי אחרת.

למען האמת: שתי אחייניות שלי בשמיר נשואות לבחורים ממוצא מרוקאי ועל שניהם גאוות המשפחה שלי שם; אנשים משכמם ומעלה מבחינה מקצועית, ניהולית ויותר מכל – משפחתית.

מגוון המקומות בהם ביקרנו כלל את קזבלנקה, בה נחתנו, שהיא "תל-אביב" של מרוקו. עיר ענקית זו (4.4 מיליון תושבים) בה נמצא הנמל הגדול באפריקה, מהווה מרכז מסחרי ותרבותי של המדינה.

התרשמנו שם מהטיילת הנמצאת מול חוף גלי סוער והמסגד הגדול (מסגד חסן השני) המדהים הנמצא בתוך מתחם ענק שהוא שילוב של גן פורח ותצפית אל הים. המסגד גם מרהיב בארכיטקטורה החיצונית והפנימית שלו; חשיפה ראשונה לעיטורי גבס, עץ ומתכת שלא מהעולם הזה, המאפיינים בקנה מידה אחר גם ארמונות, וילות ודירות במקומות נוספים במרוקו.

עם זאת, קשה שלא לשים לב לניגוד בין העוני הנשקף מחלונות האוטובוס בדרך, לבין הממדים (מרחב ל-25,000 מתפללים בתפוסה מקסימלית בתוכו ועד 80,000 בכיכר מסביבו) הפאר (10,000 אומנים מכל מרוקו עבדו בבנייתו) וההדר של מקום זה.

ארמונות: ברבאט, הבירה, ביקרנו במתחם ארמון המלך – שטח ענק ומרשים עם גנים מטופחים, המשתרע על מאות דונמים במרכז העיר ומהווה רק אחד מתוך 20 ארמונות של המלך ברחבי הממלכה. השליטה של מלכי מרוקו היא אבסולוטית ותמונות המלך מתנוססות מעל כל כיכר, במסעדות, בתי עסק ועל קירות ברחבי הערים. למרות מראית עין של משטר דמוקרטי, אנחנו רואים שוטרים גלויים ושוטרי חרש בכל מקום: בצמתים, על גשרים, בעיר ובדרכים.

שפשוואן: למען האמת, זה המקום שהרשים אותי במיוחד במרוקו. עיירה צבעונית בהרי הריף, קטנה מחדרה, השוכנת בין עיר הבירה למקנס (שהיא כשלעצמה מהגדולות שבערי הממלכה). המיקום והצבע הכחול בו צבועים בתי העיירה, יוצרים אפקט מדהים ביופיו ופשטותו ובהיותו כה מזמין לעין וללב. הנסיעה הממושכת הייתה שווה כל רגע. כמו כל מקום אליו מגיעים תיירים, גם פה השוק והחנויות שופעים דברי אמנות וכל טוב.

פס: הבירה הדתית, הרוחנית והתרבותית של מרוקו. עבודות אומני קרמיקה, טוויה ואריגת שטיחים מרשימים, עיבוד וצביעת עורות, נחשפו באופן שלא ראינו עד כה. כמובן שהקטע המסחרי בולט מאוד כאן ואולי קצת מאפיל לעיתים על הפן היצירתי. גם כאן ראינו מבחוץ את ארמון המלך, הנוהג לשהות כאן מפאת מזג-האוויר המתאים לתחלואיו. אבטחה מתוגברת של המקום מונעת ממבקרים להתקרב אפילו לשער הארמון.

חוויה יהודית: בדרכנו להרי האטלס, הגענו לעיירה ווזאן, אך לא נכנסנו אליה וסרנו לבית הקברות היהודי הסמוך לעיירה. במקום קבור רבי עמרם בן דיוואן, שנפטר לפני כ-240 שנים. יהודים ממוצא מרוקאי וגם רבים אחרים, כמונו, פוקדים את קבר הצדיק הזה שנולד בחברון ופעל במרוקו ובמצרים, תוך גילוי סגולות ייחודיות שהקנו לו את מעמדו בחייו ולאחר מותו. שלומית נחמני, שהשתתפה בטיול, סיפרה ליד הקבר, את סיפורה המדהים של משפחת נחמני בהקשר לאותו קבר והצדיק שקבור בו. אחריה סיפרה משתתפת אחרת סיפור דומה ששמעה ממשפחתה על אותו אתר. זה היה מסוג הדברים המותירים חוויה רגשית עמוקה מהטיול.

אורחת גמלים אי-שם, צועדת בחצות: העיר אירפוד שוכנת בשולי הסהרה, המדבר הגדול בעולם וממנה יצאנו השכם בבוקר בג'יפים אל רגלי דיונת מרזוגה הצופה אל המדבר. שם חיכו לנו המלווים הברברים המקומיים, עם גמלים שנשאו אותנו אל פסגת הדיונה – לחזות בזריחה המרהיבה. חששות רבים ליוו את הרכיבה המיוחדת הזו, ואני מעריך שלרובנו הייתה זו הפעם הראשונה ו…האחרונה. אך עדיין חוויה שלא נשכח.

כפרי הברברים: הגענו להרי האטלס הקרים והמרשימים לראות את הנוף ההררי המיוחד ולהכיר את אורחות חיי הברברים, שהם התושבים המקוריים של האיזור, עוד לפני הערבים שהתיישבו במרוקו בשנים מאוחרות יותר. למרות היותם מיעוט, לא שמענו מהם על מעמדם המיוחד, אך קיבלנו הצצה קרובה אבל שטחית לחיי הכפר שלהם. הם ליוו אותנו בטיול פרדות לאיזור פסגות הרי האטלס, אך את השלג שעליהם ראינו רק ממרחק, עדיין מקשט את הפסגות במעטפת לבנה יפהפייה, מראה שלא שהיית מצפה לראות בארץ מדברית שכזו.

מרקש: אקורד הסיום של הטיול – העיר האקזוטית, הברברית בעיקרה (כמיליון תושבים) והיפה. העיר האדומה, על סמטאותיה, שווקיה האינסופיים, בלטה בכיכר המרכזית הענקית ומופעי הרחוב עם נחשי קוברה וקופים בכיכרות, לצד המוזיקה המקומית הייחודית. ריקודי הבטן, חלקם בהשתתפות אחדים מאיתנו, הוסיפו מימד אופייני למוזיקה המקומית ממנה נהנינו גם בארוחת ערב שכללה את מטעמי המטבח המרוקאי, בבית מדהים ביופיו ועיטוריו, בו התארחנו בערב האחרון במרוקו.

סיכום: למרות שמרוקו לא הייתה על מפת החופשות שלנו והגענו אליה במעין ברירת-מחדל, מצאנו שם ארץ מעניינת עם נופים מדהימים, ארכיטקטורה ואמנות נהדרות ואנשים ששמחים לארח וגילו חמימות כלפינו.

יחד עם מרל ואיתי השתתפו בטיול גם תמנע ושמעון, טובה וליונל ושלומית נחמני, כשבמקביל טיילו שם בערך באותו זמן טלי ויורם, גרשון ותמר וגם יהושוע זיו ורפי נחמני. אין ספק שהיכרות מוקדמת עם חלק מהקבוצה משפרת את סיכוי ההנאה מהטיול – וכך אכן היה. אם מרכיבים של טיול מהנה כוללים את המקום בו מטיילים, הקבוצה וההדרכה, הצלחנו בכל המובנים.