הנה הנה נגמרת עוד שנה… 2018 פינקה אותנו בדי הרבה סרטים טובים ומעניינים, מכל רחבי העולם. גם מישראל. חוק הנאמנות בתרבות לא עבר (עדיין…), למורת רוחה של הגב' רגב, וכך זכינו גם בסרטים ישראליים שווים! הפעם אצפין קצת, לטורקיה.

'עץ האגס הפראי' הוא סרט משם, מהבמאי הנפלא של "שנת חורף" ו"היו ימים באנטוליה". סרט איטי, ארוך, עם שוטים ארוכים, צילום נפלא והרבה כבוד לאמנות הקולנוע. שווה להשקיע 3 שעות בצפייה ביצירה המופלאה הזו! סיפור של חיפוש עצמי של סטודנט/סופר החוזר לביתו בכפר נידח ולבטיו, מערכת יחסים תלת דורית – בינו לאביו ובין האב לאביו. הסתגלות ומרי. סיפור מעשה חצי סוריאליסטי, עם סצנות הזויות של חלומות ומשלים. אוהדי סרטי "MARVEL" אולי ישתעממו, (אין מספיק פיף פאף וכלום לא קורה…) אבל מי שמתאים לו לחזור ולהיזכר למה הקולנוע הוא אמנות – מוזמן ומובטחת לו חוויה נהדרת!

ובסיבוב חד של 180 מעלות – מערבון! האחים סיסטרס, בויים ע"י במאי צרפתי רגיש, שביים את "ליבי החסיר פעימה". השילוב שבין האלימות והאמנות ניכרת גם פה, כמו בסרטיו האחרים. זהו סוג של מערבון עם הרבה הומור ודמויות מלאות נפח. 4 דמויות עיקריות, ציידי ראשים, האחים סיסטרס (שמם כבר מעלה חיוך..), מגולמים ע"י גון סי ריילי וחואקין פניקס המצוינים. אלה רודפים, בעזרת ג'ק גילנהול, אחר אדם שמצא נוסחה לגילוי זהב (ריז אחמד). כל אחד מהשחקנים פשוט נפלא! מי שקרא את הספר (כמוני), ידע לקראת מה הוא הולך ויעריך מאד את הדרך בה שמר הבמאי על סגנונו הייחודי של הסיפור. הצורה בה העמיק בפיתוח הדמויות ורב הממדיות שלהן. הבמאי יצר סרט מאד נאמן לסיפור המקורי, עם תפניות מפתיעות, צילום ופס קול נפלאים. הרבה רגעים מצחיקים, מרגשים ולא צפויים. פשוט ללכת, לראות וליהנות!