ירדן (52) ותמר (41) חזרו לא מכבר לקיבוץ עם שלושת ילדיהם, אליה (12) שלמדה בבה"ס הדו-לשוני בכפר-קרע, לומדת כעת בביה"ס "שחר" בעין החורש, אופיר (9 וחצי) הלומד בבית אליעזר וכרמל (5) המבלה בגן "דקל". הם חזרו לאחר שנים ארוכות מחוץ לקיבוץ.

ספרו קצת על עצמכם בשנים האחרונות

תמר: אני בת של אשר ובתיה ישראל, מצאתי כאן חבר'ה מהמחזור שלי שחלקם נשארו כאן, ואחרים חזרו לכאן לאחר לימודים ועבודה מחוץ לקיבוץ. למדתי בבית ספר לאחיות בבי"ח מאיר בכפר סבא, ואני עובדת כעת כאחות מיילדת ב"הלל-יפה" שבחדרה. אוהבת מאד את העבודה, למרות משמרות וסופי שבוע המאלצים אותי לוותר על זמן בית לא מעט. אך באמצע השבוע אני נמצאת בבית כל ערב עם הילדים.

ירדן: נולדתי בארה"ב לביל ומינה כהן. בגיל 5 עלינו לארץ וכחצי שנה לאחר מכן הגענו לקיבוץ. כאן אבא הכיר את נעמי, אחותם של אבנר ואחי פרנק. יש לי כאן אחות – דנה (רובין) הגלילי. אחותי מאור גרה בארה"ב ומעיין גרה בניר חן – מושב בדרום. לביל ונעמי היה בן משותף דותן כהן שנהרג באסון המסוקים.

הייתי במחזור אחד עם חזי אחיטוב, עינת בר-שלום, יובל נבון, לאה ג'רבי ואמיתי לביא מקבוצת "שקד", עליהם קראתם אולי בעלון הקודם מדבריה של עינת. בגיל 24 עזבתי את הקיבוץ ונסעתי לארה"ב כדי להרכיב תאי הטלה עבור המג"ח. לאחר חמש שנים חזרתי לארץ. אני חוזר לכאן לאחר 28 שנה. עובד כבר הרבה שנים עם אבא ב"אריאל את ברגר", עסק המייבא ומשווק ציוד אוטומציה לתעשייה. לאחר שלמדתי כלכלה ומנהל עסקים ב"רופין" אני עוסק כעת בצד הניהולי, השיווקי והטכני, של העסק עם כ 8 עובדים.

איך הכרתם?

תמר: הכרנו בקושי מהזמן שלפני עזיבתו של ירדן את הקיבוץ. שנים לאחר מכן נפגשנו בתל-אביב במקרה, כשירדן בא לבקר את מאור, שגרה אז בתל-אביב, ואני עבדתי בבית קפה בתקופה בה גרתי בעיר. לאחר שש שנים נפגשנו שוב במסיבת נישואיה של ענת רסיס (בת כתה של תמר) ומאז אנחנו ביחד.

איפה גרתם לפני המעבר לכאן?

ירדן בנה בית בקציר לפני 20 שנה. אחרי שהכרנו עזבתי את הקיבוץ ועברתי לבית יפה עם נוף מהמם וגינה פורחת בקציר. גרנו שם ביחד כ-12 שנים שם נולדו שלושת ילדינו, אך היה רחוק משתי המשפחות שלנו והיישוב לא כל כך קהילתי. ירדן הספיק לחיות בארה"ב, במנרה, וגבעת חיים מאוחד לפני החיבור עם תמר.

איך קבלתם את ההחלטה לחזור?

תמר: אני תמיד רציתי לחזור. ירדן ששמר על קשרים עם משפחתו הענפה כאן, הצטרף ושמח על המעבר, למרות שעדיין נאלצים רק לשכור דירה כאן. ירדן: "נרשמנו לשכונה ג' בזכות תמר, ומקווים שאכן נוכל לבנות כאן את ביתנו".

איך אתם מרגישים כאן?

תמר: טוב לנו מאד כאן. אנחנו נהנים מאד מהקרבה למשפחות, והמשפחה שלי עוזרת מאד. ירדן: אמנם קשה בבית קטן לעומת הבית שהיה לנו בקציר. אך כאן הכל קרוב ונגיש וזה מקל מאד על כולנו. אנחנו גם קרובים יותר כאן לביל ונעמי. האפשרות של הילדים להיות בקשר קרוב עם המשפחה המורחבת חשוב לנו מאד. תמר: אנו נהנים מחיי החברה והתרבות כאן, שהם עשירים ומגוונים. יש כאן חיי קהילה תוססים ומכירים אחד את השני, ונראה שאכפת לחברים ולתושבים אחד מהשני, וזהו דבר גדול שלומדים להעריך יותר לאחר שחיים מחוץ לקיבוץ.

הודיתי לתמר וירדן על האפשרות שנתנו לי ובאמצעותי לכם, להכירם מקצת יותר קרוב. כמובן שכולנו מקווים שיצליחו להשתלב ולמצוא את מקומם בקיבוץ שעבר שינוי גדול מאז גרו כאן לפני שנים לא מעטות.