בעקבות המועצה האחרונה שבה דנו בנושא שיוך המקרקעין והקמת השכונה החדשה, החלו להשמע קולות צורמים בשיח הציבורי, שמכלילים קבוצות שלמות בקיבוץ, כמו למשל, מי שבנה את ביתו בשנים האחרונות בקיבוץ.

אבהיר מראש שכל דעה היא לגיטימית אבל אין זה לגיטימי להשתיק אחרים שמשמיעים דעה אחרת משלך. הרי מה אנחנו משיגים בכך שבסערת רגשות נשרבט בחטף הגיגים רגשיים עם האשמה אנונימית כלפי אנשים מסוימים ונציג אותם כחותרים תחת האינטרס של חלק מהמשפחות, שרוצות שילדיהם יוכלו לבנות בית בקיבוץ. גם אני, בדיוק כמו אחרים בקיבוץ, רוצה שבנים נוספים יוכלו לבוא לבנות את ביתם כאן. הלוואי והמצב היה כה פשוט. אבל הוא לא, ואין שום טעם להציג אותו ככזה ולנסות להשתיק את כל מי שמנסה להציג שאלות או תהיות לגבי נושא זה, גם אם הוא כבר בנה את ביתו בשכונה החדשה.

גזית נבנה

שלט שהוצב בטקס אבן הפינה של גבעת חיים איחוד ב-1952

לצערינו, נושא הקמת השכונה הוא רק חלק קטן מדיון ענק – מימדים, משום שהמהלך הזה של שיוך מול המנהל הולך להשפיע על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו בקהילת גח׳א באופן דרמטי ביותר, בין היתר בשל היכולת (המוטלת בספק) שלנו לקבל ״פטור ממכרז״ ולקבוע מי יוכל לגור בשכונה החדשה, בשל המעמסה הכלכלית של תשלום מאות אלפי ₪ למינהל ע״י משפחות רבות בקבוץ, ועד הפיכתנו מקיבוץ שעם השלמת השיוך יהפוך לישוב קהילתי שבו כל אחד יוכל למכור את ביתו לכל המרבה במחיר, ורמת השירותים שבו, שאנו כה מתגאים בה, תהיה מוטלת בספק. ולבסוף גם בשל הצורך בהסדרה של כל העסקים החורגים בקבוץ, שתחייב תשלום של מליוני ₪, שספק אם לקיבוץ יש אותם.

מכיוון שהנושא כה מורכב, נכון עושה עכשיו הנהלת הקבוץ שפועלת להקמת צוות שיסייע לה לנהל את תהליך קבלת ההחלטות תוך שיתוף אמיתי של הציבור. חשוב שהצוות יהיה הטרוגני ויעשה תהליך יסודי כך שהציבור יבין לעומק על מה הוא מצביע ולא ישמע רק דיווחים לגבי החלטות מס׳ x או y, שהן בבחינת סינית עבור רובנו, גם אלו שמנסים לעקוב ולהיות מעורבים. נכון יהיה אם נקח לרגע אויר ולא נילחץ לקבל החלטה כ׳כ גורלית מבלי לבחון חלופות נוספות ומבלי שהציבור יבין את משמעויותיהן לעומק, וזאת כמובן תוך התחשבות בלוח הזמנים שבו נצטרך לעמוד.

מדובר בהחלטה שהולכת לשנות את החיים של כולנו כאן ולכן ההצעה לבחון חלופות נוספות, כמו אלו שנבחנות גם בקבוצים אחרים, הינה לגיטימית לחלוטין ולא נובעת בשום צורה מהרצון ״להפריע״ להורים שרוצים שבניהם יגורו בקבוץ להשיג את מבוקשם. יש כאן שיח של אינטרסים וטוב שכך – לכל אחד מאיתנו יש אינטרסים שמניעים אותו, ולעיתים הם מתנגשים, וככל שנכיר טוב יותר את האינטרסים של כלל חברי הקהילה וננסה להתייחס אליהם ולא להשתיק אותם, כך נוכל למצוא את הפתרון הטוב ביותר שאפשר. הנושא הזה עוד יידון מן הסתם רבות מעל דפי העלון ובפורומים נוספים, וטוב שכך.
אך לבינתיים, בואו ננהל את הדיון הזה בכבוד ולא נתייג את כל מי שחושב אחרת מאיתנו כבעל דעה בלתי לגיטימית וכמי שמונע רק משיקולי אגואיזם. לכולנו חשובה הקהילה הזו ולכולנו הזכות להביע את דעתנו לגבי מה שעתיד להתרחש פה.

 

 

One Response to תרבות הדיור והדיבור / ענת אופיר

  1. רחל פאיאנס הגיב:

    הדברים שנכתבו לא הגיעו מתוך ״סערת רגשות״ ואלה אינם ״הגיגים ריגשיים״. אף אחד, ובודאי לא אני, מנסה להשתיק דעות אחרות אולם התחושה היא שבמקום לעשות מאמץ עמוק ומובן לפרטיו בזמן הנתון, מנסים למשוך את הזמן… הניסיון הקיבוצי מראה שדיונים ארוכי טווח, כינוסים ביתיים לא הביאו להשגת מטרות ושינויים משמעותיים. אני מסכימה שצריך צוות הטרוגני שיעזור להגיע להחלטות מצד אחד ושיתן אפשרות לחברים להבין על מה הם מצביעים אבל מכאן ועד לקרוא לנו ״קבוצת אינטרסנטים״ המרחק גדול ואפילו מעליב… הקמת השכונה החדשה אינה ״חלק קטן מדיון ענק״. עבור חלק גדול של האנשים שחיים בקיבוץ זו משאלה גדולה לראות את ילדיהם ונכדיהם גדלים לידם והדיעות הלגיטימיות האחרות מוטב שיעזרו ולא יניחו אבני נגף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896