סוף-כל-סוף אפשר לברך על התחלה מעודדת ב-2025, עם שובן של החטופות מעזה, במסגרת העסקה האמורה להשיב למשפחות, לקהילות ולעם חטופות וחטופים נוספים, שייצאו מהתופת של רצועת-עזה והשבי במנהרות החמאס. בואו נקווה כי כ ל החטופים, יחזרו ויוחזרו בעקבות שלוש הנשים האלה.

ניקו נבון, המאושפז עדיין במצב לא פשוט ועדיין חסר כאן, אני ולהערכתי – כולנו, דואגים לו ומלווים את המשפחה בחום, בתקווה ובאהבה.

המשך נוסף בשנה האזרחית הזו, הוא הצעד הגדול קדימה להשלמת הבנייה בשכונה ג', האמורה להסתיים בשנה הבאה. הריאיון עם תום בן-חיים נותן פרספקטיבה מקיפה לכל הסאגה המתמשכת הזו, בה גלומים חלומות, תקוות, אתגרים והרבה מעשים עם כוונות טובות של חברים וממלאי תפקידים בקיבוץ.

התחלה מחדש שתמצאו בעלון הזה, הוא מדורו של מורדי מורג על קריאת ספרים, שעבור רבים הם תופעה הולכת ונעלמת, אך בשבילנו היא עולם ומלואו המעשיר את כל מי שנחשף אליו. כותבים נוספים – יבורכו. ואם בהתחלות מדובר: השורש נדב, במקרה שלנו הוא שם, אך גם התנדבות ומסתבר כי לצד שירות ממושך במילואים בעוטף ובצפון, מצליח נדב יגודה ב ה ת נ ד ב ו ת – לקדם את העברת והקמת האורווה המחודשת במקום לול ההודיה בסמוך למתבנים, מרכז-המזון ומגורי התאילנדים. תיאור ופרטים – בכתבה שתמצאו כאן.

ועוד מהלך משמעותי, תראו כאן בתיאור ההמשך המכובד לשפרירים בבית הספר "שבילי העמק" שביכון. עובדים שם גם כעת חברות וחברים מכאן, באופן שגם המייסדים והממשיכים של הפרוייקט החינוכי ארוך השנים והמוערך הזה – בוודאי גאים בהם.

אינני יודע אם הגידול המשמעותי בחלקם של כותבים שאינם העורכים בעלון זה, נובע רק ממאמצינו בנדון, אך בכל מקרה, זו תופעה ברוכה שאני מקווה שיהיה לה המשך כי העלון הוא של כ ו ל נ ו.

ושוב, אי-אפשר לסכם ולהתחיל את 2025 ללא התקווה המשותפת שבחודשים הקרובים, נזכה לראות את איחוד משפחת החטופים המתגוררת בקיבוצנו עם אבי המשפחה ואת כל שאר החטופים – עם משפחותיהם ובמקביל את שובם של המפונים לבתיהם בעוטף ובצפון והחיילות והחיילים – לשגרה ללא מלחמה.