במסגרת המדיניות המוצהרת של הנהגת הקיבוץ הנוכחית להגביר את מעורבות החברים בשיח ובקבלת החלטות, נחוצה פעולת הנגשת המידע והידע החיוני לחברים בכדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות ומבוססות על הכרת הנושא ושיקול דעת מנומק. מצד אחד עולמנו מורכב ומצד שני הורגלנו למסרים קצרים ושטחיים, הנקלטים מהר אך אינם מצליחים להעניק מידע שלם ומבוסס בשום עניין.

בתקופה הקרובה בכוונתי להעביר לידיעת החברים חומרים בנושאים שונים בצורה של מאמר מקוצר בעלון והפנייה למצגת או מאמר יותר רחב באתר הקיבוץ. החומרים המפורטים יהיו בדרך כלל מצגות שנחשפתי אליהן בקורס יו"רים וחוברו על ידי מומחים שונים בסוגיות השונות הקשורות לחיי הקיבוץ ושלגבי חלקן נצטרך לקבל החלטות בהמשך.

גורמי הרגולציה השונים מטעם המדינה מנסים להגדיר בצורה המדויקת ביותר שהם יכולים ו/או מבינים את הקיבוץ המתחדש, שהתפתח בגוונים שונים ומודלים רבים. מבין גורמים אלו רשם האגודות השיתופיות מגן על זכותם של אזרחים להתאגד בקואופרטיב רצוני עם אורחות חיים מיוחדות, עליהם הם החליטו ואותם עגנו בתקנון האגודה (במקרה שלנו – קיבוץ), כל עוד לתפישתו הן מקפידים על מידה סבירה (בעיניו) של התאמה לאורחות חיים אלו.

מולו עומדות רשויות מדינה אחרות כמו משרד האוצר, משרד המשפטים, רשויות המס ואחרות, המקשות על הזכות המיוחדת של התאגדויות אלו, הדורשות להבדיל אותן משאר אזרחי המדינה.

אנו פוגשים את המגמות האלו בתקנות החדשות במס הכנסה, בהחלטות רמ"י, בתקנות הערבות ההדדית, בהסדרי הפנסיה המינימלית, בחלופות שיוך הדירות, במגמת האחדת סטטוסים בחברות בקיבוץ ועוד הוראות רגולטוריות, אליהן אנו נחשפים מפעם לפעם.

אם עד עכשיו ניסינו לחיות במינימום התערבות של הקיבוץ בחיי הפרט ואחריותו על פרנסתו ועל עתידו, מסתבר שהרגולטור מטיל על הקיבוץ כארגון חובות שלא היינו רגילים או ערים אליהם בעבר, בעת ביצוע השינויים והמעבר מקיבוץ מסורתי לקיבוץ מתחדש. בשבועות הקרובים יעלו מאמרים בנושאים השונים.