אחרי כישלון שני (לפני כישלון שלישי?) להעברת שינויים בתקנון הקיבוץ לתהליך השיוך שווה לעצור דקה, לחשוב ולשנות כמה דברים לפני שרצים להצבעה שלישית.
מכתב זה מתחבר גם עם ההצבעה לבחירת יו"ר הקיבוץ השבוע.
חשוב לי להגיד שאני עוד לא החלטתי למי אצביע, אני לא מטעם אף אחד וחושב שכל המועמדים ראויים ושזכינו כקהילה שאנשים בקליבר כזה המתמודדים על תפקיד יו"ר קיבוץ. אני מאחל לכל המועמדים הצלחה ומבקש להודות להם על עשייתם. כמו כן, אודה לתגובתם לנאמר בדף זה, ולדרך שבה הם מתכוונים להוביל את תהליך השיוך לאחר בחירתם (אם יבחרו).
האם ממשיכים "ראש בקיר" כמו בשתי ההצבעות הקודמות? או שמא עושים שינוי?
"כל הזמן שאדם חי הוא יכול להשתנות." (זה של דוד בן-גוריון, לא שלי J).
אני אישית חושב שדרוש שינוי אבל לא מהפכה. לא צריך לפתוח הכול מחדש, אלא לתקן באופן מידתי דברים שלא היו צריכים להיות מלכתחילה, וכאלו שדרשו תיקון בין הצבעה ראשונה לשנייה ולא נעשו. זאת מטרתו של נייר זה, אגע רק בנקודות המרכזיות ובעקרונות (מתנצל זה קצת ארוך…).
רוב של 75% הוא רוב מיוחד.
הדרך להעביר החלטה הדורשת רוב מיוחד שונה מהדרך בה מעבירים החלטה ברוב יחסי (51%).
השגת רוב מיוחד עיקרו במציאת מכנה משותף המאפשר שיתוף פעולה בין רוב יחסי למיעוט המהווה גוש חוסם. הצלחת מהלך זה בשמירה והגנה על זכויות אותו מיעוט.
בתהליך זה, מוביליו תמיד יהיו בחזקת נאשמים (צריך להבין ולבלוע…) מאחר ובסיס ההתנגדות חלקו חוסר אמון וחלקו ניגוד אינטרסים.
צריך גם לקחת בחשבון שהפער בין העברת החלטה בקלפי לבין היכולת לממש אותה יכול להיות גדול מאוד.
גם אם ההחלטה תעבור כלשונה בהצבעה שלישית, רביעית או עשירית כפי שהיא היום לדעתי היא לא ברת מימוש. ללא שינוי במתווה אליו הולך הקיבוץ שכונה ג' שתיבנה מכוח הסדר הביניים תשלם תשלום גבוה מהנדרש לרמ"י וכל השאר יתקע (ב”חלופת האגודה” עלות דמי ההיוון של 19 מהמגרשים בג' היא 29% ושל שאר 41 המגרשים 71%, אם בונים דרך הסדר הביניים והקיבוץ לא עומד במתווה "חלופת האגודה” כל המגרשים בג' הם 91%).
אמון ניתן לבנות וחששות ניתן להפיג.
לשמחתי צוות השיוך והנהלת הקהילה החלו לפעול בכיוון הנכון. שיחות ההפחדה, האיומים והוקעה ציבורית של מתנגדים פסקו. מפגשי "פרופוגנדה" והצגת מידע חלקי ומגמתי פחתו וקיימת פתיחות לדיאלוג שלא הייתה קיימת לפני ההצבעה הראשונה והשנייה. אבל, עדיין חסרות אמירות ברורות ושקיפות בנושאי הליבה.
- הרשימה לשכונה ג' וסדר התור חסויים?
הסתרת התור ומניעת דיון, פשרה וויכוח של נושא כה מהותי להצבעה עצמה, טרם ההצבעה, הוא מהלך לא הגון של מניעת מידע כדי להטות הצבעה. לא ניתן לטעון לשקיפות במצב כזה גם אם חלקים אחרים של התהליך שקופים. האם יו"ר הקיבוץ החדש יהיה מוכן לנהוג בשקיפות ולפרסם את סדר התור לשכונה ג' טרם הצבעה נוספת?
- מחיר תקרה לבית אב ("קו אדום", לא נשייך בכל מחיר")
הקו האדום עליו דובר בעבר, המחיר לבית אב בו "לא נשייך בכל מחיר" חייב להיות גלוי, ידוע ומוסכם. צריך להתנהל עליו דיון במועצה. הדרישה לצ'ק פתוח ואמון עיוור ש"יהיה בסדר" לא הגיונית.
האם יו"ר הקיבוץ החדש יהיה מוכן לפרסם את התחשיבים ולהוביל במועצה דיון לשרטוט "קווים אדומים" ברורים (בכסף למשפחה) טרם הצבעה נוספת?
- כיבוד הסכמים וחוזים שנחתמו עם חברים בעבר.
החלת תשלומי איזון על שכונות א' וב' לצורך מימון מגרשים לחברים חדשים בשכונה ג' בסתירה לחוזה עליו חתמו חברים אלו עם הקיבוץ רק בגלל שניתן (אולי) לדחוק קבוצה זאת לפינה מבחינה אלקטורלית וחברתית אינה קבילה. גביית "כספים אסורים" תגרור אותנו להליך משפטי מכוער שישנה את אופי הישוב ויתקע הכול. האם יו"ר הקיבוץ החדש יפעל לקיום הסכמי העבר שהקיבוץ חתם עליהם עם החברים החדשים?
- הסדרת השימושים החורגים לעתיד מהותית לתשלומים שידרשו החברים לשאת.
השימושים החורגים לעבר הוסדרו, זאת עובדה (שאפו גדול לאייל ניסן והנהלת הקהילה).
אולם האמירה שהשימושים החורגים לעתיד מטופלים ונמצאים בתהליך אינה מספיקה. יש להציג לציבור טרם ההצבעה תכנית להסדרת השימושים החורגים לעתיד, את לוחות הזמנים ואת העלות שכל בית אב יצטרך לשאת על-מנת להחזיר את ההלוואות שהקיבוץ יאלץ לקחת לתכלית זאת. בנוסף, מאחר ונושא זה משפיע באופן מהותי על הסיכון אליו חשופים כל מי שבונה בשכונה ג' תחת "הסדר הביניים" נדרש לכרוך אותו ולהציג אותו גם במסגרת זאת.
- מיפוי הסיכונים, לוחות הזמנים ותוכנית לגישור סיכונים למימוש השיוך ובניית שכונה ג'.
לי לא ברור, לא בטוח שפורסם וגם אם פורסם, פורסם חלקית. זה לא מעורר אמון ש"יהיה בסדר", אצלי בבטן זה מייצר תחושות אחרות…
המצג שהוצג לחברים העתידים לבנות בשכונה ג', שעלות המגרש שלהם תהיה זהה לזו שישלמו שכונות א' וב' ושהסיכוי שיידרשו לשלם 91% נמוכה, אינה מתיישרת עובדתית עם המציאות (ההפך הוא הנכון). הצגה מגמתית של נתונים לצורך העברת החלטה תוך ניצול ציני של מצוקות אישיות אמיתיות של המשפחות בתור ש"תקועות" ללא פתרון דיור וללא יכולת לתכנן קדימה הוא בעייתי מאוד (או כאלו שחושבות שהן בתור אבל לא יודעות שלא כי הוא סודי). הסיכון שמצג שווא זה יוביל חברים בשכונה ג' להיכנס להרפתקה מעבר יכולתם הכלכלית ובכך לאבד את הבית, לאבד 200,000 ₪ ערבות בנקאית ואולי אפילו להפקעת המגרש מהקיבוץ ושיווקו על-ידי רמ"י הושתק. הצגת המציאות כפי שהיא (גם כשלא יודעים עד הסוף וגם שלא מסתדר או נוח), מיפוי סיכונים, אמירה מה עושים אם סיכון מתממש ומה עושים להקטנת סיכונים משנה הכול. שקיפות מעין זו תשפיע מהותית על ההחלטות שכל אחד ואחד מאתנו יקבל לטוב ולרע ("לא נשייך בכל מחיר"…). בנוסף, תכנית כזאת ואמירה ברורה מגובה בנתונים (כל הנתונים ללא ברירות ומגמתיות) מייצרת תחושת שותפות דרך וניקיון כפיים. התחושה הזאת חסרה מאוד.
יו"ר קיבוץ שידע ליצר תחושת שותפות דרך וניקיון כפיים, ידע להעביר ולממש כל החלטה שתידרש על-מנת לאפשר קליטת משפחות חדשות בקיבוץ. לדעתי זה מה שכולנו מחפשים.
ניגוד אינטרסים ניתן לגישור חלקי דרך פשרה ורצון טוב.
רוב מיוחד דורש פשרה צריך להבין את זה ולתאם ציפיות. זה לא נעשה עד היום.
אף אחד לא מדבר עם אף אחד "דוגרי".
הכי טוב שאפשר לעשות בעת הזו (אולי עם קצת איזונים בשוליים כדי לסייע לחברים וותיקים ללא יכולת החזר) יהיה לדרוש מכל משפחה שבנתה עד היום בקיבוץ לשלם רק את מה שרמ"י דורש למגרש שהוקצה לה. עיקרון זה תקף לכל החלטת מנהל שהקיבוץ החליט או יחליט לממש. גם בשיטה זאת לא בהכרח נצליח לשייך כי אנשים עדיין צריכים לשלם הרבה כסף ולא כולם יכולים/רוצים. אבל, השיטה שכל אחד משלם את חלקו היא הסבירה ביותר והפשוטה ביותר למיתוג. כל אחד משלם את מה שהוא חייב לפי החלטת המנהל. הרבה יותר קל ומוסרי לדרוש מאדם לשלם את חלקו מאשר לדרוש מאותו אדם לשלם את חלקו ובנוסף גם את חלקו של אחר. יהיה לחברים קשה מאוד להצדיק בשיטה כזאת אי תשלום וכל ה"פויילישטיקים" ייעלמו בבת אחת.
המקום היחיד שאולי ניתן לעשות בו איזון מהותי הוא בתוך שכונה ג' (מאחר וטרם נחתמו חוזים אם החברים החדשים בג'). איזון זה אפשרי מאחר ודמי ההיוון של המגרשים בשכונה ג' אינו אחיד. ב”חלופת האגודה” עלות דמי ההיוון של 19 מהמגרשים בג' היא 29% ושל שאר 41 המגרשים 71%. איזון פנימי בג' יוביל לעלות של 58% למגרש ו-51% למגרש אם הקיבוץ יקבל הנחה של 12% על הסכום הכולל. כל זה כפוף לכך שהקיבוץ יעמוד במתווה המנהל (להערכתי סיכוי לא גבוה) אחרת כל ג' משלמים 91% ומי שלא עומד בתשלום מפסיד את המגרש ו-200,000 ₪ ערבות. בנוסף המגרש בסכנה של גריעה משטח מהקיבוץ ושיווק עצמאי על-ידי רמ"י לכל המרבה במחיר.
בנוסף מדובר רק בכ-60 מגרשים, מספר שברור לכולנו שמשאיר קבוצה גדולה מאוד מחוץ למקומות הראליים בתור לבנייה (בעיקר בנים שניים שכמעט ולא נכנסים למקומות ראליים בתור, אבל קשה לדעת כי התור סודי).
אם מנסים למפות את ניגוד האינטרסים של כל מי שהצביע נגד (בניכוי אלו שהצביעו אי אמון מהסיבות המפורטות מעלה) אלו הם הנושאים המרכזיים (יכול בהחלט להיות שיש עוד):
- יש קבוצת חברים לא קטנה (חדשים וותיקים) שאין לה שום צורך בשיוך, אין לה בנים שרוצים/יכולים לבנות בית בקיבוץ ואין לה צורך באישורי בניה בבית הפרטי שלה. עבור חברים אלו עולה דרישה לתשלום מאות אלפי שקלים ללא תמורה כדאית (בייחוד במתווה של חכירה משנית). חברים אלו לא מקבלים ממהלך השיוך שום דבר שהוא מאות אלפי שקלים חשוב להם, זו נקודה קריטית מאחר ולא רק העברת החלטה בקלפי חשובה אלא גם היכולת לממש אותה. לאחר מעשה אין ולא תהיה לקיבוץ דרך אמיתית לגבות מחברים אלו אפילו שקל אחד ברגע שמדובר ביותר מ-4-5 משפחות. זאת הסיבה שלדעתי הקיבוץ לא יעמוד במתווה המנהל והחברים החדשים בשכונה ג' ישלמו בסוף היום 91% דמי היוון. הקיבוץ צריך למצוא (ועוד לא מצא) דרך ליצר לחברים אלו כדאיות. הדרך של הפחדות, איומים ונקיטת סנקציות מול חברים אלו לא תוביל לשום תוצאה רצויה.
- החברים החדשים בשכונות א' וב' נדרשים לסבסד במאות אלפי שקלים את המגרשים בג' תוך הפרת החוזה שבינם לבין הקיבוץ. בנוסף, בחוזה עליו חתמו חברים אלו מתחייב הקיבוץ להפנותם למנהל כחוכר ראשי לא משני. 12% ההנחה שמקבל הקיבוץ על הסכום הכולל בהשלמת מתווה “חלופת האגודה” הם בגין הפגיעה בזכויות הקנייניות של החבר במעבר מחכירה ראשית לחכירה משנית. הקיבוץ יצטרך לתת את הדעת לנושא זה ולפצות בהתאם (בכסף) את החברים בשכונות א' וב'.
- בניית שכונה ג' מסדירה בעיקר את כל מי שנרשם לתור הראשון (לפיו נבנו שכונות א' וב') ואינה נותנת מענה לבנים השניים. הסבירות שמי שכבר בתור לא יבנה ויישארו מגרשים לבנים שניים נמוכה שכן לכולם ברור שאלו המגרשים האחרונים ושהפעם הבאה שיהיו מגרשים לשיווק (שכונות ד' וה') תהיה עוד המון שנים ובמחיר גבוה בהרבה. אני מנחש שזאת הסיבה שהתור סודי ולא פורסם בציבור.
הפתרון היחיד לבעיה זאת בשלב הנוכחי הוא שינוי התב"ע הנקודתית של שכונה ג' ובניית שתי יחידות לשתי משפחות על אותו מגרש (350 מ'). פתרון זה מוזיל את מחיר המגרש באופן משמעותי (קרקע ובנייה בכל חלופה). נכון, עדיין המון כסף, הבית פחות אטרקטיבי, הגינה קטנה אבל המחיר חוזר לתחום השפוי (מתחת למיליון וחצי ₪) וכמות המשפחות שיוכלו לבנות מוכפל (כ-120 במקום 60) ונוצרת אלטרנטיבה אמתית לבנים שניים בעת הזאת. סיבות ותירוצים למה אי אפשר תמיד יש, וזה הכי קל.
יו"ר הקיבוץ שאני מחפש יהיה דווקא אותו אדם שלא יספר סיפורים למה אי אפשר ויש רק דרך אחת אלא יפתח אלטרנטיבות וייצר אפשרויות חדשות. שינוי תב"ע נקודתית לשכונה ג' ייקח מספר שנים, נכון (הזמן יקבע בעיקר בהתאם לאסרטיביות וליכולות של מי שיוביל את המהלך מטעם הקיבוץ). אבל, גם בנייה בתב"ע הנוכחית במתווה הנוכחי תתעכב זמן רב שכן הדרך בה הנהלת הקיבוץ מובילה היום את נקודות 1 ו-2 תכניס את הקיבוץ לסחרור משפטי ארוך עם חברים רבים, שיתקע את הבנייה בשכונה ג' למספר שנים לפחות.
לסיכום
הליכה במתכונת של קיבוץ יגור, ראש בקיר, הצבעה אחר הצבעה ללא שינוי מהות גם אם תעבור בסופו של דבר חותרת תחת שלושת מטרות היסוד עבורן נכנסו מלכתחילה לתהליך השיוך:
- הרחבת הקיבוץ דרך בנייה חדשה וקליטת משפחות, בהקדם האפשרי.
גישה לא מציאותית והליכה ראש בקיר מבזבזת זמן יקר (היינו יכולים להתחיל בנות כבר לפני יותר משנה), מבזבזת כסף ותוביל לתקיעת התהליך (יכול להיות שכבר נתקענו). כל מי ששקע בחיים שלו בפרדס או בשדות יודע יפה שככל ששוקעים יותר, קשה יותר לצאת, אנחנו אוטוטו עם הגחון של הטרקטור על הקרקע…
- מתן מענה לבנים שניים במסגרת קליטת משפחות חדשות בקיבוץ.
לא סתם התור סודי, מסתירים דברים כשיש בעיה לא כשהכול בסדר. לא צריך להיות גאון כדי לעשות אחד ועוד אחד ולהבין שהמתווה הנוכחי לא נותן מענה למצוקת הבנים השניים. מי שלא מבין את זה היום, יבין כשיפרסמו.
- שמירה על אופי הקהילה ועל היכולת שלנו לקבוע את עתיד הקיבוץ.
הפרת החוזים שנחתמו עם החברים בשכונות א' וב' כדי לסבסד מגרשים לחברים חדשים בשכונה ג', חוסר השקיפות בנוגע לתור הבניה בשכונה ג', הצגה מגמתית של נתונים ויצירת מצגי שווא כדי להעביר החלטות יכניסו את הקיבוץ לסחרור של תביעות ובוררות משפטית מול משפחות רבות, צווי מניעה ושאר מיני גועל נפש ואולי אפילו בפעם הראשונה יובילו לפינוי משפחות מביתם ולגריעת מגרשים משטח הקיבוץ.
למזלנו לא מאוחר ועוד לא עשינו טעות שאין ממנה דרך חזרה.
הבחירות ליו"ר קיבוץ חדש הן הזדמנות ועילה טובה לעשות תיקון, יהיה אדיר אם המועמדים במקום לספר כמה הם טובים וכמה עשו בעבר או במקום לשלוח חברים מטעם להשמיץ ולהגן יציגו תכנית שמתמודדת ופותרת את הבעיות הנ"ל טרם בחירתם.
אחרי כישלון שני להעביר את ההצבעה בקלפי (לפני כישלון שלישי?) הגיע הזמן לקחת אוויר, לספור עד עשר להציג לציבור את המידע שהוסתר (התור לשכונה ג', קו אדום לשיוך – מספר בשקלים לבית אב לא סיסמאות ריקות), לתאם ציפיות באפן ראלי (לא להבטיח סתם ש"יהיה בסדר"), להתחייב שהחוזים שנחתמו עם החברים בשכונות א' וב' יקוימו ולא יעשה ניסיון לגבות "כספים אסורים", לבחון ברצינות מעבר לבניה רוויה, "לחזור לתלם ולהמשיך קדימה".
חיבוק גדול, בהמון אהבה לכל בית גבעת חיים והצלחה גדולה ליו"ר הקיבוץ החדש שלנו (מי שלא תהיה).
Share this post
אודי,
לא אכנס לפרטים או לוויכוח על חלק מהדברים שכתבת ולו מכיוון שאני מסכים אתך לרוח הדברים. ראש בקיר לא יעזור וגם לא רצוי.
אין לי ספק שלכל בעיה יותר מפיתרון אפשרי אחד וכל דבר ניתן לבדוק במשקפיים של עלות – תועלת. בזמנו בניתי תוכנה לקבלת החלטות מנומקות שפעלה על פי שני עקרונות אלו.
כתבתי כבר פעמיים שנדרש דיאלוג אמיתי שמחייב את כל המשתתפים בו להיות מוכנים לשנות עמדות. אמרתי שכשאכנס לתפקיד מתכוון ללמוד את כל מוקדי ההתנגדות, להבין אותם ולחפש ביחד דרך להתגבר עליהם כדי שנוכל להמשיך לבנות. אולי אפילו לשנות את סדר הפעולות.
רק לגבי הרשימה של שכונה ג ועל פי התניית המועצה לא פורסמה לא כדי להסתיר מידע אלא כי למעשה אין כזאת מכיוון שסדר התור תלוי בהחלטה עצמה ושינוי תקנון הקליטה (לבנים שניים).
תודה על ריכוז חלק מהנושאים ואני סבור שיש עוד.
בברכה צביקה
צביקה, תודה על תגובתך.
דווקא אודה אם תוכל להרחיב ולהתווכח (חלק ממה שכתבתי סובייקטיבי) דעתך כמועמד ליו"ר חשובה טרם ההצבעה.
שוב, הכול ברוח טובה וחיובית. כולנו בעד, הוויכוח הוא וויכוח חברי על דרך, לא פחות אבל גם לא יותר.
בכל מקרה, מאחל לך המון הצלחה, ההצלחה שלך היא ההצלחה של כולנו.
לא על רגל אחת. נושא האיזון הוא גם נושא משפטי וגם נושא עקרוני וצריך לקיים עליו שיח יותר עמוק, אולי בתוך הנוגעים לדבר.
חלופות ופתרונות אפשריים ובעיקר ההשלכות שלהן צריך ללמוד בכובד ראש. כל שאני יכול לומר כרגע הוא שזאת הגישה שלי, ניסיתי גם להניע את ההנהלה לכיוון אחרי ההצבעה הראשונה וכנראה זאת הדרך הנכונה.
אכן כפי שכבר ציינתי בשבוע שעבר כמדומני, האסימון גולש לו למטה אט אט ובבטחה- דברים כדורבנות שחשוב להקשיב להם!
אודי האיר בצורה מנומקת ובהירה נקודות שעד כה היו עמומות או כאלו שלא נחשפו במלוא משמעותן ושאולי רבים לא נתנו דעתם עליהם מסיבה של אי נוחות או קוצר רוח להתמודד איתן.
טוב יהיה לקחת נשימה עמוקה לעצור לרגע ולחשוב מחדש עליהן(על הנקודות כמובן)