כשאני יושב עם ארז אייזנר בתום השבוע הרביעי למלחמה, כבר אפשר לראות ולהבין את הנזקים שלה בתחומים שאינם נוגעים לחיי אדם ולשדה הקרב. ארז הוא מנכ"ל "בית בקיבוץ", חברת בת של תאגיד משקי הקיבוצים והחברה שלו עוסקת בבניית הרחבות בקיבוצים.

"יש לנו מעל 20 פרוייקטים, החל בתובל, שריד ומעיין צבי בצפון, עבור בעין-החורש ומשמר השרון במרכז וכלה בקיבוצים רבים בעוטף עזה", מספר ארז. "בעוטף, הכל נמצא באי-וודאות כעת. עוד שבועיים היינו אמורים להתחיל פרוייקט של מעל 50 יחידות בבארי, יש לנו פרויקטים באורים ואור הנר שנעצרו וכעת לא ברור אם נוכל לחזור אליהם בכלל".

הוא מספר כי ענף הבנייה ספג מהלומה כבדה משום שהעובדים בו הם זרים, שרבים מהם שבו לארצותיהם, או ערביי השטחים שכמובן אינם מורשים כעת לעבוד. "אף אחד בענף לא יודע מה יהיה ביום שאחרי, בייחוד שסביר כי גם חומרי הבניין ועלות הפועלים יתייקרו ומה שבטוח, שיהיה זעזוע בתחום וכן, אני מניח שגם שכונה ג' אצלנו תתעכב בלוחות הזמנים של בנייתה".

והתזכורת הזו, אודות שכונה ג', מזכירה לשנינו כי קבענו להיפגש כדי שארז, בכובעו כיו"ר ועדת התכנון של גח"א, יוכל לספר על כמה מהעניינים הנמצאים על שולחנה של ועדה חשובה זו.

"נושא מרכזי בו עוסקת הוועדה, הוא תכנון תב"ע חדשה שאמורה להכין ולהכשיר את הדור הבא של שכונות בקיבוץ", הוא מתאר. "ראשית, יש להזכיר שאלו, ככל הנראה, יהיו מגרשים בעלות של 91 אחוזים מערך הקרקע וזו תוכנית שאנו מקדמים כבר מעל לשנה. אבל – ויש אבל – תוך כדי התהליך הבנו שאנו לא יכולים לתכנן לפי הצפיפות הנוכחית ולכן חזרנו שנה אחורה וכעת התכנון הוא מציאותי לאור העלויות הגבוהות. מדובר בתכנון בצפיפות גבוהה יותר של שש יחידות דיור לדונם במקום כשלוש יחידות לדונם בשכונות שנבנו עד היום".

אז קבלו חשבון פשוט – גם יהיה יותר יקר וגם הרבה יותר צפוף אבל תכנון נכון ישלב בין היות גח"א (עדיין) ישוב כפרי לבין הקטנת עלויות הפיתוח והעלויות משום שהללו יתחלקו על יותר יחידות למגרש.

איפה יקומו השכונות? יש כבר מיקומים מתוכננים. "שכונה אחת תוקם מתחת לבית העלמין ובה יהיו 30-40 יחידות דיור", משרטט ארז. "שכונה שנייה תוקם במקום בו עומד כיום 'משגב' הישן ובה 50-60 יחידות דיור ושכונה שלישית תוקם בשדה המערבי, מעבר לגדר הקיימת כיום ובה 40-50 יחידות דיור נוספות".

בשכונה המערבית העתידית, יש עוד אתגר. "יש בשדה הסמוך שני קווי חשמל", מזכיר ארז. "אחד מהם קו מתח עליון. צריך להחליט אם לספוג את עלות הורדתו אל תוך הקרקע, כאשר מדובר בעלות של 10-12 מיליון ₪ לקילומטר. כמו כן, ישנה תעלת ניקוז שצריך לטפל בה וכל מערכת הכבישים הקיימת כיום באזור זה, אמורה להשתנות, כולל תוואי גדר הקיבוץ".

הלאה, נשארים באותו אזור. "משק בית-הספר ("לגעת בחיות") אמור לזוז ממקומו ההיסטורי אל שטח חילופי מאחורי האצטדיון, כך שתהיה אליו גישה נוחה ומהירה מכביש 581. גם האורווה אמורה לנוע מזרחה, אל האזור בו נמצאים שני לולים, ליד משכנות הפועלים התאילנדים". בנוסף מזכיר ארז שלאחר ההעברה הזו, נידרש ליצור כביש מערבי חדש.

עכשיו אנחנו עוברים לנושא העסקים בקיבוץ. "לאחר מימוש ההחלטה שעסקים בקיבוץ יהיו בגודל של 25 מטרים ובבעלות חברי קיבוץ, אנו מתכוונים לסייע בפיתוחם בשדרה המרכזית וכמו כן אנו עוסקים בנושא של מבנים לשימור בגח"א כגון בית וינה, מגדל המים ומחסן משק, כאשר עדיין אין תוכניות ספציפיות בתחום זה".

יש גם בשורה לכל מי שמתכוון לשפץ את ביתו. "אנו מאשרים בצוות התכנון תקנון בנייה פרטית, עבור שיפוצים או הרחבת הבית. יהיו בו כל התהליכים שיש לבצע מול הקיבוץ ומול הוועדה כמו ערבויות, היתרים ואישור שכנים", מסביר ארז.

אה, ויש עוד עניין שמטריד רבים. "הולך ומתפתח פה במהירות עניין של מחסור בחניות במקומות רבים ברחבי הקיבוץ". בנושא זה ארז חושב כי צריך להיכנס לפרופורציות וגם אם נדרש ללכת עוד 50 מטרים, זה לא אסון, כי לא סביר שכל משפחה תחזיק שלושה כלי-רכב ולכולם תהיה חנייה ליד הבית.

"אנחנו עומדים להרחיב את אזור החניות ליד הכלבולית ולצורך זה 'לנגוס' מעט בדשא שמצפון לה וכמו כן להסדיר את הצומת הצמודה. בכביש הדרומי אנו עומדים לפעול בשיתוף פעולה עם 'מקורות' כאשר תתבצע חפירה והסטה של קו מים מרכזי יחד עם הרחבת הכביש והסדרת חניות ונבצע גם הסדרת אזור השער המרכזי לקיבוץ".

לקראת סיום, אחרי ששתינו את הקפה ובעיקר אני טחנתי את עוגת התפוזים, הוא אומר כי גם מגרשי הספורט ישודרגו.

"נשפץ את מגרש הספורט ליד הבריכה ומתכננים לקרות בגג את מגרש הספורט שנמצא מאחרי גן רימון" ומכיוון שהתחלנו במלחמה, נחזור אליה. "החלטנו שצריך לבנות ממ"דים בכל המרכזונים", הוא אומר. בקיצור, סביר כי בשנים הקרובות, ימשיך הקיבוץ לגדול, להתרחב ובעיקר להשתנות אבל ארז מציין שכל זה כתלות בתקציב מספק ורב שנתי מקרן התשתיות. יש שם מספיק כסף? זו כבר שאלה לראיון אחר.