בגיליון חג הפסח התפרסם ראיון עם צפריר בן אור.

הנושא המרכזי בראיון הוא כמובן הבנייה והקליטה של בנים כחברים בקיבוץ והדילמות הנוכחיות עקב החלטות מינהל מקרקעי ישראל. לכך אני מבקש להתייחס.

לפני הנושא העיקרי 2 הערות בשוליים:

1. צפריר מספר על הוספת תכנית של בית קטן יותר אחרי "שהורים באו ודרשו…". כאחד מאלו שהציעו והביאו להוספת הדגם הקטן, אני רוצה לתקן: זאת לא הייתה דרישה של הורים אלא הצעה של חברים בקיבוץ על מנת לאפשר גם לבנים שידם משגת פחות (לאו דווקא בניהם). יש הבדל בין: "הורים בונים לבניהם", לבין: "קיבוץ שקולט את בניו ומאפשר להם לבנות את ביתם בו".
2. מועצה קיימת בגבעת חיים איחוד שנים רבות. למעשה הקימו אותה דור המייסדים (ההורים שלנו). מה שנעשה בעשור האחרון הוא התאמת תקנון המועצה למציאות קיימת.

כאמור הנושא המרכזי אליו אתייחס הוא המשך קליטת הבנים והבנייה.

שינויי אורחות החיים שלנו שצפריר ריכז בהצלחה רבה את ביצועם, מעוגנים ב-3 אבני יסוד: א. רצוננו להמשיך ולהתקיים כקיבוץ (אמנם משתנה אבל קיבוץ). ב. להביא לצמיחה ע"י קליטת בני הקיבוץ כחברים בו. ג. שינויי הפרטה נרחבים הכוללים הפרטת השוטף והרכוש (ברכוש נכללים גם ביתו של החבר). שלושה עקרונות משולבים התומכים אחד בשני ומהווים ביחד את הבסיס לקיום גבעת חיים איחוד כקיבוץ מתחדש.

בהנחה שעל עקרונות אלו אנחנו רוצים לשמור גם היום, עלינו לחתור להמשך המצב בו הקרקע עליה בנוי הבית תהיה שייכת לקיבוץ והמבנה שעל חלקת הקרקע המוגדרת, יהיה שייך לחבר. נכון החוק משייך את כל מה שמחובר לקרקע למי שהקרקע בהחזקתו. לשם כך ערכנו שיוך חוזי שמשמעותו הסכם בין המחזיק בקרקע (הקיבוץ) לחבר, הקובע כי הבית שייך לחבר.

שיוך קנייני של הבית וחלקת הקרקע עליה הבית בנוי, יוצר מצב חדש לחלוטין: המינהל שהוא הבעלים של הקרקע יוכל לשווק את הקרקע לכל אחד. היכולת שלנו לקבוע מי יצטרף לישוב, תהיה מוגבלת או תיעלם לחלוטין (כידוע,וועדות קבלה למיניהן אינן אהובות על הבג"צ). עלינו להיזהר מאיום נוסף: יצירת 2 סוגי אוכלוסיות במקום (חברים ותושבים שאינם חברים). החלטות המינהל 751 ו-1155 משמעותן שיוך קנייני. רעיון השיפוי של הותיקים ע"י הנקלטים, כלל לא מתאים לנו, כי הרי הנקלטים הם בנים שלנו והזוי לחלוטין שהם ישפו אותנו (כנ"ל גם לגבי דמי כניסה לחברות בקיבוץ).יתרה מכך, כפי שציינתי בתחילת הדברים, יש להימנע ככל הניתן מהערמת קשיים מימוניים לכאלה שידם משגת פחות. שוב אני רוצה להדגיש את עמדתי: עלינו לחתור להימנעות משיוך קנייני של הבית. מהראיון עם צפריר, קיבלתי את הרושם שאנחנו נמצאים במסלול של שיוך קנייניי. אני ממליץ למקבלי ההחלטות היום להשאיר גם משהו לאלה שיקבלו החלטות בעתיד (החברים הנקלטים).

האם נצליח להימנע משיוך קנייני? אין לי תשובה. את הדרך אנחנו מכירים והלכנו בה בהצלחה רבה בתהליכי השינויים שעשינו (כאמור בריכוזו של צפריר): שלב ראשון לקבל החלטות במועצה ובאסיפה השוללות את שיוך חלקת הקרקע לחברים. לאחר ההחלטות להטיל על אנשי מקצוע (עורכי דין) בליווי צוות נבחר שלנו, להתמודד עם הנושא ולהמליץ על הפתרונות האפשריים.