אחת המדינות אותן אני יותר אוהבת היא ניו זילנד. כחלק ממסעותיי חרשתי אותה בטרמפים במשך חצי שנה (שכללה גם עבודה בחבורת גז כ-10 שבועות), מה שהביא אותי להתארח הרבה בבתי המקומיים האדיבים ומקבלי הפנים. אז ישראל עוד הייתה נחשבת ואהודה וישראלים היו מצרך מבוקש, אהוב מאד ונדיר מאד במדינה הקטנה, יפהפייה, מנותקת ומרוחקת זו. אחד האנשים שאירח אותי הרבה יותר מאחרים הוא מי שיהיה לימים מפיק קולנוע מקומי בשם גארי האנם ודרכו הכרתי קצת מקרוב את הקולנוע הניו זילנדי. העבודה בחבורת הגז פתחה לי צוהר קטנטן לחיי הקהילה המאורית, תושביו המקוריים של האי. בנוסף, התחילה שנת הלימודים היום וכולם עוסקים בחינוך. אז מה הקשר בין ניו זילנד לשנת הלימודים ובין כל הכתוב לעיל לסרטים? אז ככה. יש סרט, פרש נודד, המוקרן כעת בבתי הקולנוע. הוא מגיע מניו זילנד ומתרחש בקהילה המאורית קשת היום. הסיפור הוא על חינוך ותרומתו לכל הצדדים, המחנך והמתחנכים. סיפורו האמיתי של אמן שחמט שעבר התמוטטות עצבים. דרך החינוך והדבקת נוער במתנ"ס בהתלהבות שלו מהמשחק, נותן להם, לעצמו וסובביו סיכוי להרים את הראש מעל לעתיד ידוע מראש. משוחק מצוין ע"י כל השחקנים, לא גולש לסנטימנטליות מיותרת ונותן שמץ של מבט לחיי המאורים, בחצר האחורית של המדינה. קצת מסורת, קצת צבע, קצת אלימות והרבה תקווה ואהבה. בהחלט שווה!

הסרט שיוקרן בווידאו מתכתב אף הוא עם תחילת שנת הלימודים/חינוך. מורה מחליף, כשמו כן הוא. אדריאן ברודי מגלם מורה מחליף שאינו רוצה להיות קבוע. שם הסרט באנגלית Detachment, שזו, בעצם, הדרך בה הוא רוצה להתנהל ולא מצליח. המון סרטים על מורים ותסכולם נעשו ונעשים. כאן יש סרט שהוא אמיץ, ריאליסטי, מציף בעיות, רגשות המורים ותסכולם. שורה של שחקנים מצוינים שנתנו ידם לפרויקט זה, מגלמים מורים, תלמידים ושאר אנשי חינוך בצורה מופלאה ואמיתית. שימו לב גם לג'יימס קאן, המגלם מנהל בי"ס ציני! ממורים שצפו בסרט הבנתי שהוא משקף את מצב המורים, חינוך, בי"ס בצורה אמיתית וכואבת, ללא ציפוי סוכר ורגשנות.
כדאי לכולם.