"אחים לנשק" הוא ארגון התנדבותי שהוקם ביוזמת יוצאי "היחידה", על-מנת להתמודד עם ההפיכה השלטונית שהחלה פורמלית בינואר 2023 ונועדה להפוך את ישראל לדיקטטורה. הארגון פעל כיחידה מלוכדת ואירגן פעילויות תקדימיות בתחום האזרחי.

"זה התחיל בוואטסאפ שעבר בין מתנדבים מהיחידה. הצטרפתי כשהיו רק 50 – 100 איש והמבצע היה מסע לכנסת בירושלים שהצריך לוגיסטיקה לא פשוטה בה הייתי מעורב. ליווינו את ההולכים ומאז אני פעיל ומה שמדהים הוא שכעת יש כבר עשרות אלפי חברים, תוך הצטרפות המונית ואיכותית של יוצאי יחידות אחרות, כמו שייטת 13, תותחנים, צנחנים, גולני, חיל-אוויר, 669, שלדג ואלפי אנשים פרטיים". 

מפרוץ המלחמה שינה הארגון את מיקוד פעילותו וכבר במוצאי אותה שבת התארגנה קבוצה של "אחים לנשק" לסיוע בחילוץ תושבים.

"למחרת אני מקבל טלפון בו התבקשתי להצטרף להקמת חמ"ל בקיבוץ בית-קמה. יצאתי לשלושה שבועות (בתיאום עם הפרדס) להקמה ותפעול של מערכת ענקית ורב תפקודית במתחם ייעודי. הדבר הראשון ואולי החשוב ביותר היה חילוץ של 3,500 – 4,000 תושבים (כ-2,500 משפחות) מהעוטף. הכל בוצע בידי חברינו כשכל פעם היו המחלצים מגיעים בשתי מכוניות, מעלים את המחולצים עם ציוד מינימלי ומגיעים לבית-קמה. משם הם הוסעו ליעדים אליהם אורגן הפינוי. בחלק מהמקרים גם עזרנו באיתור מקומות כאלה". 

בהמשך, פעל הארגון לסיוע למשפחות השכולות ולמשפחות החטופים, בציוד רפואי וכל סיוע שנדרש במיידית. חלק מהציוד הוטס על-ידם במשלוחים יעודיים מחו"ל. בנוסף הם חילקו מזון והעבירו ציוד לאזרחים וחיילים בעוטף, פעילות בה השתתף עוזי מספר פעמים.  

"אחת הפעולות המרגשות ביותר הייתה החזרת ציוד של משפחה: הורים, בת שלהם וחברה של הבת, שהשתתפו במסיבה ברעים. הם הצליחו לברוח ברכבם לשער מושב יכיני ושם השיגו אותם המחבלים. הבנות הצליחו לברוח והאב, (לדברי הבנות) נחטף. במהלך האירוע ולאחר בדיקת חבלנים את הרכב לוודא שלא מולכד, פוזר הציוד שהיה ברכב. תושב יכיני אסף את הציוד ואני התבקשתי להחזירו למשפחה. הבחור ממושב יכיני היה בטראומה נוראית, ראיתי בנאדם על הקצה ולדבריו הוא ראה שאבי המשפחה נרצח. הבאתי את הציוד לבית אריה ופגשתי משפחה הבטוחה שהאבא נחטף בעוד אני יודע שהוא נרצח".

כאמור, החמ"ל בבית קמה הוקם ביום ראשון תוך שעות וכמה ימים לאחר מכן הוקם מרכז שליטה, בקרה ומעקב אחר היוצאים לפעילות בתוך העוטף, קבלת משימות וביצוען. לאחר כשבועיים עבר המרכז הלוגיסטי למחסן ליד רהט. "במשך כ 3 שבועות עסקתי בהקמת המרכז הלוגיסטי בבית-קמה ואח"כ בהעברתו לרהט. לאחר מכן הקדשתי יומיים לניחום אבלים. המשימות העיקריות בהן עסקנו, היו ארגון הסעות לוחמים לאיזורי היערכות בימים הראשונים ללחימה, חילוץ תושבים מהעוטף, חלוקת מזון יבש ומנות חמות לחיילים וגם לתושבים שנשארו בבתיהם, הכנסת ציוד לכיתות כוננות, הוצאת ציוד שהמפונים ביקשו מהעוטף למקום שהותם הזמני (אפילו מכוניות). הוקם צוות שקיבל לוחות קרמים מיבוא, הרכיבם לאפוד קרמי ומסר אותם לצבא, הוקם צוות שיטפל ביבוא ציוד אזרחי וצבאי, הוקם מרכז לחיות בית נטושות, הוקם חמ"ל חקלאי לטובת ידיים עובדות בקטיף, שתילה, החזקת רפתות ועוד. הוקמה קבוצת וואטסאפ באמצעותה מגיעות מקלחות לחיילים והוקם חמ"ל חינוך העוזר בטיפול בילדי המפונים". 

עוזי מספר על המוטיבציה שלו. "אני כבר לא כל-כך בכושר ובגיל המתאים להצטרף ללחימה, אך לא יכולתי לשבת בבית. הישיבה מול הטלוויזיה העבירה אותי על דעתי ולכן לקחתי שלושה שבועות חופש ויצאתי למקום בו אני יכול לתרום. בהיעדרי וללא הפועלים הפלשתינאים, נקטפו בפרדס כמויות עצומות ע"י עובדות מכפר-מנדא בגליל בניהול מסור של ניצן, יואל ושהם. כעת אני עושה עוסק בניירת מהתקופה הטרופה הזו כדי להחזיר את הסדר על-מנת שנקבל את הכסף והעובדות תקבלנה את שכרן".

אפרופו כסף – מהיכן המימון לפעילות? "כבר בתקופת המאבק בהפיכה המשטרית ובהמשך במלחמה, הגיע הכסף וממשיך להגיע מתרומות בארץ ובחו"ל. בתקופת המחאה "מכרנו" הרבה חולצות ופריטים כשהקונים שילמו כראות עיניהם מתוך ידיעה שזו תרומה". 

לעוזי חשוב להזכיר שיש עוד התורמים מזמנם. "ברצוני לציין כי יש עוד לא מעט ארגונים הפועלים בהתנדבות במקביל וביחד עם "אחים לנשק". יש גם אנשים המתנדבים בעצמם וללא קשר לארגון כלשהו בחלוקת מזון, במרכזי המפונים, בחקלאות בעוטף/בצפון/ ומקומות אחרים ויש גם מספר חברי.ות גח"א שעושים זאת באופן קבוע".