בימים אלו אני מסיימת ארבע שנים של ריכוז תרבות.

שנים אלה היו עבוריו חוויה מאוד אינטנסיבית אך עם זאת מאוד מלמדת, מעשירה ומאפשרת. העשייה התרבותית הפגישה אותי עם אנשים רבים בקיבוץ שלולא התפקיד, אני לא יודעת אם אי פעם הייתי מדברת איתם ומחליפה איתם יותר משלום.

בתקופה זו, בה קיבוצנו עובר כל כך הרבה שינויים ואת מרבית החברים הפרט מעניין יותר מהכלל, אני חושבת שלתרבות יש תפקיד מרכזי, וחשיבה זו ליוותה אותי במשך כל השנים. לשמחתי הרבה, לאורך השנים הצטרפו יותר ויותר אנשים שרצו לקחת חלק בעשייה ובכך להשפיע על הלך הרוחות בקיבוץ.

בהזדמנות זו, שיוצא עלון שלפחות מבחינתי הוא בעל משמעות רבה (הרי חוויתי בבית את כל חבלי הלידה שלו…), הרגשתי שאני חייבת להגיד כמה מילים על הפרגון, הקבלה והתמיכה שקיבלתי מרבים מחברי הקהילה לאורך כל התקופה, ובייחוד מאז התחילה להתפשט "השמועה" על סיום התפקיד. אני חושבת שזכיתי שבתוך הקהילה שבה אני חיה יש גם כל כך הרבה אנשים שיודעים לבוא ולתת את התמיכה, את העזרה ואת המילה הטובה. כולי תקווה שרגשות אלה ותכונות אלה הם שישלטו ויתנו את הטון בקהילה על מנת שלכולנו יהיה נעים לחיות כאן.

לכל הרבים שהתגייסו והיו חלק מהעשייה התרבותית בשנים אלה, וגם אלה שלא לקחו חלק אקטיבי אך ידעו לבוא ולפרגן ולהגיד את המילה הטובה – תודה! זה מאוד מחזק ונותן כוחות להמשיך וליצור.

בהזדמנות זו אני מאחלת הצלחה לכל הנכנסים לתפקידים החדשים והחשובים כל כך בקהילה, חשוב שתדעו שלכם יש את הכוח לבנות קהילה תומכת, מקשיבה ויוצרת. לאלה אייזנר ולאסנת רחמני-ישראל שקיבלו על עצמן את התרבות ולאמיל ורענן שלקחו את העלון.